ראשי»כתבות פופולריות»מדוע חויב המעסיק בפיצויי הלנה למרות המחלוקת בנוגע לגובה השכר?
מדוע חויב המעסיק בפיצויי הלנה למרות המחלוקת בנוגע לגובה השכר?
מעסיקולוג8:04
המעסיק חויב לבצע השלמת פיצויי פיטורים בגובה כ-63,000 שקל, ובנוסף נפסקו לעובד פיצויי הלנה בגובה זהה
אלישבע סטודיו לצילום
בית הדין לעבודה בירושלים חייב בשבוע שעבר את המעסיק לשלם לעובד השלמת פיצויי פיטורים בגובה כ-63,000, לצד פיצויי הלנה בגובה כ-60,000 שקל. כל זאת, נוסף על פיצוי בגובה כ-40,000 שקל בגין פיטורים שלא כדין.
התובע עבד במשך כ-14 שנה כמורה בעמותה המפעילה רשת מוסדות חינוך באזור ירושלים, עד לפיטוריו במאי 2014.
לאחר שדן בית הדין במשך תקופת העסקתו של העובד ובגובה השכר הקובע, שני עניינים לגביהם היתה מחלוקת בין הצדדים, נפסק שהוא זכאי לפיצויי פיטורים בגובה כ-185,000 שקל.
לאחר סיום העסקתו, שולמו לעובד פיצויי פיטורים שאינם שנויים במחלוקת בגובה כ-92,000 שקל ובקרן הפנסיה שלו הופקדו פיצויי פיטורים בגובה כ-30,000 שקל, ולכן נפסק שעל העמותה להעביר לידי העובד את היתרה בסך כ-63,000 שקל.
במקרה בו פיצויי הפיטורים שולמו לעובד בעיכוב העולה על 30 יום, חוק הגנת השכר קובע לעובד זכאות לפיצויי הלנה בתוספת של 20% על הסכום הכולל והפרשי הצמדה בעד כל חודש עיכוב נוסף (ראו מסגרת).
בית הדין לעבודה אינו נוטה לפסוק פיצויי הלנה כאשר בין הצדדים קיימת מחלוקת בנוגע לעצם זכאות העובד לתשלום, ובמקרה זה אכן היתה כאמור מחלוקת בנוגע לגובה השכר הקובע לעניין פיצויי הפיטורים.
עם זאת, בטופס שהגישה העמותה לרשויות צוין הסכום לו טען העובד, ולכן נפסק שאין לראות במחלוקת זו "אמיתית או כנה", ושהעמותה מחויבת לפצות את העובד בגין עיכוב העברת כספי פיצויי הפיטורים.
באילו תנאים נפסקים פיצויי הלנה?
הפסיקה קובעת שעל מנת לקבוע פיצויי הלנת פיצויי פיטורים, יש להביא בחשבון את תכלית החוק, את הצורך בהרתעת מעסיקים, את חשיבות תשלום השכר במועד לשם פרנסת העובד ומשפחתו, את הפגיעה הנגרמת לכבוד העובד כתוצאה מאי קבלת שכר במועד עבור עבודתו, את החשש כי אי קבלת השכר במועד יפגע בזכות העובד לקיום בכבוד, וכן את משמעותה הקשה של פסיקת פיצויי ההלנה לקניינו של המעסיק ויכולתו להפעיל את עסקו, כך שהנזק שנגרם כתוצאה מפסיקת הפיצויים גבוהים עלול להיות כבד מהתועלת שתושג באמצעותם.
לכן, יש לבצע שקלול של כלל נסיבות המקרה, לרבות התנהגות הצדדים ותום ליבם, סוג המעסיק, סיבות ההלנה, מאפייני ההלנה (משך האיחור, גובה השכר המולן והאם מהווה את כל שכרו של העובד) – והכל תוך הקפדה על כללי הסבירות והמידתיות.
העמותה לא העבירה את ההפקדות הפנסיוניות של העובד בזמן, ולכן היה העובד זכאי לפיצויי הלנה גם בגינם, אולם בית הדין החליט להתחשב בכך שמדובר במוסד חינוכי, וקבע שהפיצוי בגובה 60,000 שקל מגלם גם פיצויים אלה.
בית הדין לעבודה קיבל את טענת העובד שפוטר בשל שכרו שהיה גבוה ביחס לעובד חדש עם ותק של שנה בלבד, ומכאן שמדובר בפיטורים המהווים אפליה אסורה. כך נפסקו לעובד גם פיצויים בגין אפליה בגובה שלוש משכורות, העומדים על כ-40,000 שקל.
