בית הדין לעבודה בירושלים פסק לאחרונה שגם אילו היתה נכונה טענת העובד לפיה לא נערך לו שימוע לפני פיטורים – הרי שתגובתו להודעת הפיטורים ("סבבה") מעידה על כך שלא נגרם לו נזק, ולכן אינו זכאי לפיצוי.
זאת על אף שהפסיקה נוקטת הקפדה יתרה על עריכת שימוע לפני פיטורים, וגם במקרים בהם קיים פגם בהליך השימוע – זוכים עובדים רבים לפיצויים. קל וחומר כאשר לא נערך שימוע כלל.
רק לאחרונה פסק בית הדין לעבודה בירושלים פיצוי בגובה 70,000 שקל לעובדת, לאחר שלא נענתה בקשתה לקבל לידיה לפני השימוע פירוט מעמיק יותר של הנימוקים בגינם נשקלת האפשרות לפטר אותה.
קראו עוד במעסיקולוג:
* פיצוי לעובד שזומן לשימוע לאחר שכבר התקבלה החלטה לפטרו
* המעסיק גייס בחשאי מחליף, העובד יפוצה ב-15 אלף שקל
* התחייבה לא לבצע שעות נוספות, אך המעסיק חויב לשלם עבורן כ-85 אלף שקל
* בית הדין הארצי לעבודה: מה מותר לשאול מועמדת בנוגע לזמינותה?
הכשרת מחדל
מדובר בהחלטה מפתיעה של בית הדין, שבחר להתמקד בתגובת העובד להודעת הפיטורים על מנת להכשיר מחדל שקדם לאותה תגובה. הרי מעסיק אינו יכול לנבא מראש מה תהיה תגובת העובד לפיטוריו שלא כדין, ומכאן שיש לבחון את התנהלות המעסיק עד לרגע הודעת הפיטורים. בנוסף יש לזכור שתגובת עובד להודעת פיטורים שנחזית ככזו המעידה על אדישות או על שוויון נפש – אינה בהכרח אותנטית, ועלולה לכסות על סערת רגשות.
לכן אנו ממליצים לא להסתמך על פסק דין זה, שכן הוא אינו משקף את הלך הרוח הנהוג בבתי הדין לעבודה, וחשוב להקפיד על עריכת שימוע לפני פיטורים לפי כללי הפסיקה.
באוגוסט השנה הופיעה במעסיקולוג אזהרה דומה בעקבות פרסום פסיקה מפתיעה עוד יותר, כאשר בית הדין לעבודה בחיפה דחה תביעת עובדת בטענה שפוטרה ללא שימוע, ופסק שהמעסיק נהג כדין לאחר שהודיע לה שאם לא תסכים לשינוי בתנאי ההעסקה – תפוטר.
אז מה בכל זאת הביא את בית הדין בשני המקרים הללו שלא לפסוק לעובדים פיצוי, על אף שייתכן שהופרה זכותם לשימוע לפני פיטורים? ההימור שלנו הוא שהדבר נבע מהתרשמות בית הדין מתום הלב של הצדדים. אותה עובדת לא הציגה בפני בית הדין את העובדות לאשורן, ואילו במקרה זה בית הדין התרשם שטענות העובד בנוגע לרכיבי תביעה אחרים היו מגמתיות ולא מהימנות. ייתכן שעניין זה היה להם לרועץ, ואילו עדותם היתה נמצאת מהימנה – הדבר היה מוביל לתוצאה משפטית אחרת.
היכן ההקלטה?
במקרה זה טען העובד שכלל לא נערך לו שימוע, וקטעי משפטים ושיחות שקיים עם המנהלים בחברה הביאו אותו להבין שבכוונתם להביא תחתיו עובד אחר לקראת סוף השנה.
אחד המנהלים טען בעדותו שהעובד דווקא הוזמן לשימוע שהתקיים במסעדה בנוכחותו, ושהקליט את ישיבת השימוע. עם זאת, בתצהירו טען שטרם הספיק לתמלל את ההקלטה, ואילו בדיון ההוכחות טען שהוא יכול להציג בפני בית הדין את ההקלטה תוך זמן קצר.
למרות שהמנהל טען לקיומה של ההקלטה המתעדת לכאורה את השימוע, אך מעולם לא הציג אותה, בית הדין בכל זאת העדיף את גרסתו על זו של העובד. מדוע? כיוון שכאמור עדות העובד בנוגע לנושאים אחרים שנדונו במסגרת ההליך המשפטי לא נמצאה מהימנה. כך הסתפק למעשה בית הדין בדבריו של המנהל בחקירתו הנגדית, באומרו שהוא מוכן להציג את ההקלטה תוך זמן קצר, על אף שהדבר מעולם לא נעשה בפועל.
"ביצע ברצון חפיפה"
בתי המשפט ובתי הדין לעבודה בדרך כלל אינם נוהגים בסלחנות שכזו, ורואים בהימנעות מזימון לעדות וכן בהימנעות מהצגת ראיות כשיקול בעל משקל לא מבוטל בנוגע לקביעת מהימנות. עם זאת, הפעם שיחק המזל לטובת המעסיק, ועדותו הבעייתית נמצאה בעייתית פחות מזו של העובד.
"ממילא לא התרשמנו שנגרם לעובד נזק כתוצאה מכך שלטענתו לא קוים לו שימוע", הוסיף בית הדין. "על פי גרסתו, תגובתו להודעת הפיטורים הייתה 'סבבה', והוא ביצע ברצון חפיפה למחליפו, שעל דבר הגעתו הודה שלא היה הפתעה מוחלטת עבורו".
גם אם אין מדובר בהפתעה מוחלטת, הרי שהזכות לשימוע אין מטרתה רק לעדכן את העובד בנוגע לכוונה לפטרו, אלא מטרתה העיקרית היא לאפשר לו להשמיע את טיעוניו בפני המעסיק, ולנסות לשכנע אותו לשנות את הכוונה לפטרו.
מעניין לראות שנכונותו של העובד לבצע חפיפה לעובד החדש בצייתנות וללא התלהמות, שימשה בסופו של דבר את בית הדין כשיקול לדחיית תביעתו לפיצוי בשל פיטורים שלא כדין. קיימת סבירות גבוהה ששופט אחר היה מגיע לתוצאה משפטית אחרת, ולכן מומלץ כאמור שלא להסתמך על פסק הדין.
כך נדחתה תביעת העובד לקבל פיצוי בגין פיטורים ללא עריכת שימוע, אך מנגד נפסקו לעובד פיצויי פיטורים בגובה כ-9,200 שקל, נוסף על פיצויי הלנת פיצויי פיטורים בגובה כ-7,000 שקל.
[סע"ש 38370-07-14]