בית הדין לעבודה פסק שניכוי פרמיית ביטוח אחריות מקצועית ממשכורת הרופאים אינו מהווה הפרה של חוק הגנת השכר בשל עיגונו בהסכם קיבוצי
האם ניכוי משכר עובדים עבור השתתפות בדמי ביטוח אחריות מקצועית מנוגד לחוק הגנת השכר? בשאלה זו נדרש לדון בית הדין לעבודה בתל אביב, שדחה בשבוע שעבר את תביעת העובדים שהתבססה על טענה זו, וכך נדחתה גם בקשתם לאשר את התביעה כייצוגית.
שישה רופאים ומתמחים במקצועות שונים הגישו יחד תביעה נגד בתי החולים הממשלתיים בהם הם מועסקים ונגד הסתדרות הרופאים. במהלך עבודתם נוכו משכרם סכומים שונים בגין ביטוח אחריות מקצועית במסגרת פוליסת ביטוח קבוצתית, הכוללת בין היתר כיסוי ביטוחי עבור קליניקה פרטית, גם כאשר אינה קיימת.
לטענת הרופאים, לא ניתנה להם אפשרות ממשית להימנע מניכוי שכר זה, ומדובר לכאורה בניצול ציני של ארגון העובדים אשר פעל להוזלת עלויות הביטוח, המעניק הטבה משמעותית לבעלי הקליניקות הפרטיות, על חשבון ציבור הרופאים שאינם בעלי קליניקה פרטית. רבים מהרופאים ומהמתחמים, כך נטען, אולצו בתשלום פרמיה שלא קיבלו בעדה כל תמורה.
עם תחילת העסקתם, הוחתמו הרופאים על טפסי הצטרפות לביטוח הקבוצתי האמור, אולם לטענתם הוליכו אותם שולל כאשר הציגו בפניהם עובדה מוגמרת שעליהם לשלם את דמי הביטוח, ושמדובר לכאורה בניכוי חובה או ניכוי המותר על פי חוק.
הבסיס ההסכמי לניכוי משכר הרופאים מצוי בהסכם הקיבוצי אשר נחתם בשנת 1985, וכן בהסכם נוסף שנחתם ב-1995. לטענת הסתדרות העובדים, הפרמיה האחידה מושתתת על עקרונות הערבות ההדדית והסולידריות בין הרופאים, ומשקפת הכרעה ערכית לפני כ-30 שנה. בנוסף נטען כי מאחר שהניכוי מהשכר נקבע בהסכם קיבוצי – אין צורך בהסכמה פרטנית של כל אחד מהרופאים.
בית הדין לעבודה פסק שניכוי השכר בגין ביטוח אחריות מקצועית נחשב ל"חוב על פי התחייבות בכתב מהעובד למעסיק", המצוין בחוק הגנת השכר (ראו מסגרת), מאחר שניכוי זה קבוע בהסכם הקיבוצי.
כלומר, עם החתימה על הפוליסה נוצר חוב של העובד בגין חלקו היחסי בפוליסה, שכן הוראות ההסכם הקיבוצי חלות על חוזה העבודה של כל עובד עליו חל ההסכם. "הואיל והוא נקלט לחוזה העבודה האישי של כל עובד, הרי שאין צורך בהחתמה פרטנית של כל עובד ועובד על הסכמה לניכוי, וממילא אין מסמך ההסכמה מעלה או מוריד לעניין זה", נימק בית הדין את החלטתו.
"שוכנענו כי גם למתמחים ולמומחים שאינם בעלי קליניקה פרטית יש פוטנציאל לשימוש בכיסוי הביטוחי שהפוליסה מעניקה", הוסיף בית הדין. "עוד הוכח שהפוליסה מכסה עיסוק ב'פרקטיקה פרטית' להבדיל מ'קליניקה פרטית', שכן תחת המושג 'פרקטיקה פרטית' מכוסה על פעילות של הרופא שאינה במסגרת בית החולים, והיא רלוונטית הן למתמחים והן למומחים".
