ראשי»משאבי אנוש»פיטורי עובדים»פסיקה: "אם לא ניתן היתר לפיטורים – הודעת המעסיק לעובדת על הפיטורים כאילו לא ניתנה מעולם"
פסיקה: "אם לא ניתן היתר לפיטורים – הודעת המעסיק לעובדת על הפיטורים כאילו לא ניתנה מעולם"
מעסיקולוג8:19
המעסיק מכר את העסק, ורק לאחר פיטורי העובדת נודע לו שהיא בטיפולי פוריות. נפסק שהפיטורים אינם בתוקף ללא אישור הממונה
בית הדין לעבודה בתל אביב דחה בשבוע שעבר ערעור שהגיש מעסיק על החלטת הממונה על חוק עבודת נשים לקבוע את כניסתם לתוקף של פיטורי עובדת, שהיתה בטיפולי פוריות, רק ממועד התחלת עבודתה אצל מעסיק אחר.
העובדת הועסקה החל מיולי 2011 כעובדת יחידה בעסק למכירה ולתיקון טלפונים ניידים. באפריל 2015 חתם המעסיק על הסכם למכירת הבעלות בעסק, במסגרתו נקבע שהבעלות תועבר לידי הרוכש כבר למחרת מועד החתימה.
באותו יום הודיע המעסיק לעובדת על מכירת העסק ועל סיום יחסי העבודה ביניהם כפועל יוצא מכך, ולמחרת שלח לה הודעת פיטורים בכתב, במסגרתה ציין שעליה להתייצב לעבודה במהלך כל תקופת ההודעה המוקדמת.
ארבעה ימים לאחר העברת פעילות החנות ובטרם הפיטורים נכנסו לתוקף, העובדת העבירה למעסיק אישור רפואי שהיא בטיפולי פוריות.
עם זאת, המעסיק פנה לקבלת היתר לפיטורים בשיהוי רב – רק כתשעה חודשים לאחר מכן, לאחר שהעובדת הגישה נגדו תביעה בגין פיטורים בניגוד לחוק עבודת נשים.
בפברואר 2016 התקבלה החלטת הממונה על חוק עבודת נשים: "בנסיבות כפי שהובאו לעיל ובהתאם להוראות חוק עבודת נשים, בהן שוכנעתי כי הפיטורים אינם קשורים לטיפולי הפוריות ולהיריון, ונמצא כי הבסיס והעילה לפיטוריה הינם מכירת פעילות החנות בה הועסקה והיעדר אפשרות לשיבוצה, אני מתירה את הפיטורים מיום 30/11/15 – מועד תחילת העסקת העובדת במקום עבודה חדש. ויודגש כי על המעסיק היה לפנות לקבלת היתר לפיטוריה של העובדת בטרם סיום העסקתה ועד הודעתה כי הינה בטיפולי פוריות".
המעסיק ערער על החלטת הממונה בטענה שהיא לא נימקה את החלטתה לדחות את מועד כניסת ההיתר לפיטורים לתוקף ב-7.5 חודשים, ושמדובר בהחלטה שרירותית. לטענתו הנימוק להחלטה, לפיו במועד זה הועסקה העובדת במקום עבודה אחר, אינו סביר ואינו מידתי.
בית הדין: "לא היה על הממונה להוסיף ולחקור מה מנע מהעובדת למצוא עבודה חלופית במועד מוקדם יותר, עניין שהוא משני לעומת המחדל של המעסיק באי הקפדה על הוראות החוק"
לטענת המעסיק, היה על הממונה לבחון מדוע העובדת לא מצאה עבודה חלופית במועד מוקדם יותר, שכן אולי העדיפה לקבל דמי אבטלה על פני חיפוש עבודה. בנוסף, הממונה התעלמה מכך שהעובדת הייתה יכולה להמשיך לעבוד אצל הרוכש, אלא שהיא עצמה סיכלה את המשך העסקתה על ידי העלאת דרישות להעלאה בשכר.
סעיף 9(ה) לחוק עבודת נשים עוסק בהגנה על עובדות ועובדים העוברים טיפולי הפריה חוץ גופית וטיפולי פוריות:
סעיף 9(ה)(3) לחוק נוסף בפברואר 2010 בעקבות פסיקת בית המשפט העליון. על פי דברי ההסבר להצעת החוק, התיקון לחוק נועד להרחיב את ההגנה מפני פיטורים לעובדים העוברים טיפולי פוריות, גם אם הם אינם נעדרים ממקום העבודה:
בית הדין לעבודה מבהיר שאם לא ניתן היתר לפיטורים – הודעת המעסיק לעובדת על הפיטורים כאילו לא ניתנה מעולם. לעומת זאת, אם הממונה מגיעה למסקנה לפיה יש לאשר את הפיטורים – היא גם רשאית לקבוע את מועד התחולה של הפיטורים.
עוד לפני שנוסף סעיף 9ב לחוק עבודת נשים, קבע מפורשות בית המשפט העליון "ששר העבודה רשאי להתיר את הפיטורים גם לאחר מעשה, עם תוקף למפרע".
כך באה לעולם הוראת סעיף 9ב לחוק, המגבילה את שיקול דעת הממונה, ובה נקבע שההיתר לפיטורים יינתן רק ממועד החלטת הממונה ולא באופן רטרואקטיבי, אלא אם התקיימה אחת משלוש החלופות הקבועות ברשימה סגורה בחוק.
"משהמחוקק בחר להגביל את שיקול דעת הממונה, בכל הנוגע לתחולה בזמן של החלטתו, וזאת רק לגבי מקרים בהם התבקש היתר לפיטורי עובדת בהיריון, משמעות הדבר היא שבכל הנוגע לשאר המקרים בהם נתונה לממונה הסמכות על פי החוק, ממשיך לחול הכלל שנקבע… ולפיו הסמכות שנקבעה בחוק כוללת גם את הסמכות להחליט על מועד מתן ההיתר", קובע בית הדין לעבודה.
טענתו המרכזית של המעסיק היתה שלא ידע על החובה לבקש היתר לפיטורים – טענה שבית הדין מגדיר "כלא מדויקת בלשון זהירה".
מהראיות שהוצגו בפני הממונה, המעסיק עודכן בנוגע לחובה לקבלת היתר עוד סמוך להודעת הפיטורים לעובדת, וכך נדחתה טענתו לפיה החלטת הממונה אינה סבירה. "לא היה על הממונה להוסיף ולחקור מה מנע מהעובדת למצוא עבודה חלופית במועד מוקדם יותר, עניין שהוא משני לעומת המחדל של המעסיק באי הקפדה על הוראות החוק".
