ראשי»כתבות פופולריות»בית הדין לעבודה: מעסיק אינו רשאי לדרוש השבת פיצויי פיטורים שניתנו מרצונו הטוב
בית הדין לעבודה: מעסיק אינו רשאי לדרוש השבת פיצויי פיטורים שניתנו מרצונו הטוב
מעסיקולוג11:59
המעסיק נענה לבקשת עובדת לקבלת פיצויי פיטורים על אף שהיא זו שהתפטרה. לאחר שהגישה תביעה בטענה שלא נערך לה שימוע – דרש המעסיק את קיזוז הכספים
בית הדין לעבודה בתל אביב פסק בשבוע שעבר שעל אף שהעובדת ניצלה לרעה את טוב לבו של המעסיק והגישה תביעה בסכום מוגזם בטענה שהופרו זכויותיה – אין לו עילה משפטית לדרוש את השבת כספי הפיצויים ששילם לה לפנים משורת הדין.
"לא נוכל לקבל מצב בו מעסיק נותן בידיו של עובד מכתב פיטורים, כשלאחריו טוען הוא כי בפועל לא פוטר העובד, ודאי כך לעצם הזכאות לתשלומם", נימק בית הדין לעבודה את החלטתו. זאת, על אף ששוכנע שמכתב הפיטורים נמסר לעובדת לבקשתה, ושהיא ניצלה לרעה את מצב זה.
"שוכנענו שהעובדת התקבלה באופן חם, חברי ואמפתי בחברה, עשתה שימוש לרעה ביחס זה ובהתנהלותה במהלך עבודתה ועם סיומה, תוך שהיא 'מלבישה' על הנסיבות הוראות חוק כאלה או אחרות בניסיון 'להתאימן'", ציין בית הדין בהחלטתו. "מדובר בתביעה בעתירות לא עקביות, לא מוצדקות, ובעיקר לא מוכחות, בשל גרסאות מאוד לא קוהרנטיות של התובעת עצמה, ובסכומים ונפח תביעה כלל לא מבוטלים".
העובדת, בת 31, עבדה במשך כ-5 שנים בשתי תקופות שונות בחברת סטארט-אפ, בתחילה כתומכת טכנית ומדריכה, מנתחת מערכות ומטמיעה, ולבסוף כאחראי פרויקטים של לקוחות וממשקים. לאחר שהסתיימה העסקתה בשנת 2013, הודיעה מיד שהחלה בטיפולי פוריות, ועתרה לזכויות שונות בשווי כ-235,000 שקל.
לטענת העובדת, בתום שנה וחצי מתחילת עבודתה היא שיתפה את המנכ"לית ומייסדת החברה על רצונה לצמצם את משרתה, וזו הציעה לה לכאורה לפטר אותה על מנת שתקבל דמי אבטלה ופיצויי פיטורים מהחברה, אותם היא תחזיר לה במזומן.
העובדת טענה שעברה "שטיפת מוח" מצד המנכ"לית בטענה שאין מדובר בכספים להם היא זכאית, ושבתום הפסקה בת 4 חודשים, פנתה אליה החברה וביקשה שתשוב לעבודתה, והיא נענתה להצעה.
טענות אלה הוכחשו על ידי החברה, שטענה שמתוך רצון טוב ניתן לעובדת מכתב פיטורים על אף שהיא התפטרה, וכלל לא הועבר לידיה כסף עבור המהלך. ואכן, בית הדין לעבודה פסק שהטענות הללו לא הוכחו על ידי העובדת, והטיל ספק במהימנותה בשל גרסאותיה הרבות שסתרו זו את זו.
איחורים והפסקות עישון ארוכות
העובדת טענה שפוטרה לאלתר מבלי שזומנה לשימוע וללא הנמקה, ולכן דרשה פיצוי בגובה 12 משכורות. לטענתה, נכשלה פעם אחר פעם בניסיון להשתלב מחדש בשוק העבודה, הן בשל מצב שוק התעסוקה והן בשל הדכדוך שליווה אותה, עד שקיבלה מרשם לכדורים נוגדי דיכאון.
החברה טענה להגנתה שהעובדת פוטרה לאחר תחנוניה לסיים את העסקתה תוך תשלום פיצויי פיטורים, ולכן לא חלה עליה חובת שימוע. עוד נטען שלאחר שבקשת העובדת להגדיל את היקף משרתה נדחתה, היא החלה להגיע בפנים נפולות, לא דיברה עם הצוות, עשתה את המינימום הנדרש, יצאה להפסקות עישון ארוכות ובתדירות גבוהה, ואף איחרה רבות. בית הדין לעבודה קיבל טענה זו של החברה, ושוכנע שהעובדת אף חיפשה במקביל מקום עבודה חלופי.
טענות העובדת כי היא פוטרה על אף שהיתה בטיפולי פוריות נדחו אף הן. אִמה של העובדת, שהעידה שהיא קרובה אליה בצורה בלתי רגילה, חברית ואינטימית, העידה שאין לעובדת בעיות פוריות ושלא ניסתה להיכנס להיריון. העובדת עצמה אישרה בעדותה שאין לה בעיות פוריות, ושאינה בקיאה במושגים הנוגעים לנושא.
זהו פסק דין נוסף ממנו ניתן ללמוד על חשיבות התיעוד בכתב ובזמן אמת של כל מהלך בו נוקט המעסיק בנוגע להעסקת אחד מעובדיו, תוך החתמת העובד על המסמך במידת האפשר, וכן יש להביא בחשבון שמתן פיצויי פיטורים לעובד על אף שאינו זכאי לכך הוא נקודת אל-חזור.
