ראשי»כתבות פופולריות»המעסיק יפצה בכ-50 אלף שקל, בשל ביטול העסקת מועמדת לפני תחילת עבודתה
המעסיק יפצה בכ-50 אלף שקל, בשל ביטול העסקת מועמדת לפני תחילת עבודתה
מעסיקולוג14:14
נדחתה עמדת נציג המעסיקים לחייב את החברה בתוספת של כ-38,000 שקל בגין עוגמת הנפש שנגרמה למועמדת
מועמדת התקבלה לעבודה ונחתם עמה חוזה עבודה, אולם לאחר מספר ימים נודע למעסיק שאין לו אפשרות להעסיקה. בית הדין לעבודה בתל אביב פסק לה לאחרונה פיצוי בגובה כ-50,000 שקל בגין הפסד ההשתכרות ועוגמת הנפש שנגרמו למועמדת כתוצאה מכך.
במסגרת מכרז פומבי, החלה התובעת במיונים לתפקיד עורכת דין במחלקה משפטית של חברה ממשלתית. היא זומנה לראיון אצל היועצת המשפטית, לאחר מכן זומנה לראיון אצל מנכ"ל החברה, נשלחה למבדקים, הוזמנה לשיחה אצל נציגה במחלקת משאבי אנוש, ולבסוף התקבלה לתפקיד.
סוכם ששכרה יעמוד על 12,500 שקל, ונשלח אליה במייל חוזה העבודה לחתימה. לאחר שחתמה על ההסכם והעבירה אותו במייל לחברה, הודיעה למעסיקה דאז על התפטרותה. לטענתה שילם לה המעסיק הקודם פיצויי פיטורים באופן חלקי, כיוון שהתפטרה מעבודתה.
כ-3 שבועות לאחר החתימה על ההסכם, קיבלה התובעת שיחה ממחלקת משאבי אנוש, בה עודכנה שהעסקתה מבוטלת בשל פגם בקליטתה מאחר שלא נעשה מכרז לאיוש המשרה. רק לאחר 4 חודשים מצאה התובעת עבודה.
לא פעלה להקטנת הנזק
"אין מחלוקת כי לתובעת נגרם נזק, שכן היא התפטרה מעבודתה ונותרה מחוסרת עבודה למשך 4 חודשים", ציין בית הדין בהחלטתו.
"לפיכך ברור כי על החברה לפצות את התובעת על נזקיה הישירים. עם זאת, כאמור בהסכם העבודה, התובעת הייתה נקלטת לתקופת ניסיון בת 3 חודשים בלבד. לא הוכח כי הנתבעת התחייבה להעסיקה לשנים רבות".
בית הדין התייחס לכך שהחברה עשתה כל שביכולתה על מנת לנסות לקלוט את התובעת לאחר שהבינה את הטעות שעשתה, ומכאן הסיק שהתנהגות זו מעידה על תום לב.
התובעת אמנם חיפשה ומצאה עבודה בהמשך, אולם לא התייצבה בשירות התעסוקה ולא פנתה לביטוח הלאומי על מנת לקבל דמי אבטלה. מכאן שהיא לא ניסתה להקטין את נזקיה במשך שלושה חודשים הראשונים לאחר שעזבה את מקום עבודתה הקודם.
שכר היסוד של התובעת אצל המעסיק הקודם עמד על סך 12,700 שקל, והיא הפסידה שכר זה מאחר שסברה שהיא מתחילה לעבוד בחברה. בשל כלל הנסיבות הוחלט לפצות את התובעת בסכום השקול לשכר 3 חודשי עבודה בלבד, שכן לוּ הייתה תובעת את הביטוח הלאומי – היתה מקבלת דמי אבטלה מהחודש הרביעי לעזיבתה את המעסיק הקודם.
מאחר שלא הוכח שהתובעת לא קיבלה את מלוא פיצויי הפיטורים מהמעסיק הקודם – נדחה רכיב תביעה זה. נוכח עוגמת הנפש שנגרמה לתובעת ואי עריכת שימוע בטרם ביטול ההסכם, חויבה החברה לשלם לתובעת פיצוי בגובה משכורת אחת.
נציג המעסיקים: החברה לא נהגה בתום לב
הרכב השפיטה בבתי הדין האיזוריים לעבודה כולל שופט, נציג מעסיקים ונציג עובדים, כאשר ברובם המכריע של המקרים – השניים האחרונים מצטרפים לעמדתו של השופט.
הפעם נציג המעסיקים היה סבור, בדעת מיעוט, שרצף האירועים מעלה ספק בנוגע לתום ליבה של החברה. "ניתן לצפות כי בהיותה מודעת לבעייתיות אשר עלולה להעמיד בסיכון את אישור העסקת העובד החדש, תימנע החברה מהמשך הליך הגיוס, או לכל הפחות תיידע את התובעת בטרם חתימת הסכם העבודה על הסבירות הקיימת לביטול ההסכם", נימק את עמדתו.
"אולם, החברה ממשיכה בהליך הגיוס, אינה מיידעת את התובעת בנסיבות הקיימות, וחותמת עם התובעת על הסכם עבודה. בכך, גורמת החברה לתובעת להתפטר מעבודתה, למרות שחברה יודעת כי קיים ספק משמעותי באשר ליכולתה לקיים את ההסכם".
נציג המעסיק סבור כי אילו החברה הייתה נוהגת בתום לב ובהגינות, היא הייתה מעדכנת את התובעת במצב ומאפשרת לה לכלכל את צעדיה – אם להתפטר, לחפש עבודה אחרת, או לקחת את הסיכון אצל החברה.
"בפועל, נטלה החברה הימור, אך השיתה את מחיר כישלון ההימור על התובעת, אשר מצאה את עצמה ללא הכנסה וכשהיא נאלצת לחפש עבודה מהעמדה הנחותה של מובטלת", הוסיף נציג המעסיקים, ולפיכך העמיד נציג המעסיקים את הפיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לתובעת ואי עריכת שימוע בטרם ביטול ההסכם על גובה של כ-50,000 שקל.
עם זאת, נציגת העובדים בחרה להצטרף לעמדת השופטת, וכך פיצוי זה הועמד על 12,700 שקל בלבד. אליו הצטרף כאמור פיצוי בגין אובדן השתכרות למשך 3 חודשים, בגובה כ-38,000 שקל.
