בית הדין לעבודה בתל אביב פסק השבוע שעל המעסיק לחשב את פיצויי הפיטורים, הפנסיה ודמי החופשה להם זכאי העובד תוך הבאה בחשבון של בונוס בגובה משתנה שניתן לו מדי חודש, ושהוגדר אף בתלוש השכר כ"בונוס".
העובד הועסק כמנהל מספנה במשך כשנה וחצי בחברה העוסקת בהשכרה ובמכירה של יאכטות. טרם תחילת עבודתו בחברה, סוכמו תנאי עבודתו בעל פה בנוגע לשעות העבודה, לגובה השכר, להוצאות נסיעה ולבונוס בשיעור של 10% מהכנסות המספנה שבניהולו.
לאחר פיטוריו, נתגלעה מחלוקת בין הצדדים בנוגע לשאלה מאלו רכיבים יש לגזור את הבונוס. החברה טענה שיש לגזור את הבונוס מהכנסות מעבודה של העובד במספנה, ולא מעבודות ניקיון או ממכירת חלקים.
העובד טען מנגד שסוכם שהחברה תשלם לו שיעור של 10% מהכנסות המספנה, להבדיל מרווחי המספנה, כלומר מסך החשבוניות ששולמו על ידי הלקוחות. לטענתו, ניסיון החברה לייצר חלוקה פיקטיבית של החשבוניות בין תשלום העבודה לבין תשלום על החלקים ועבודות הניקיון, וכן הפחתת המע"מ מהחשבוניות, הינה התנהלות ערמומית וחסרת תום לב, ואין לה אחיזה במציאות.
"בעניין זה אנו סבורים כי יש לקבל את עמדת החברה", פסק בית הדין לעבודה. "קבענו כי אכן העובד זכאי לבונוס, אך עליו מוטל הנטל להוכיח מהי ההכנסה שממנה יש לגזור את הבונוס".
בית הדין הסתמך בין היתר על מכתב ששיגר העובד לחברה עוד בטרם הגשת התביעה, בו קשר את הבונוס בעבודות שביצע במספנה, ולא בכלל ההכנסות.
כך נפסק לעובד תשלום בונוס בגובה כ-16,000 שקל, ובנוגע לתביעתו לקבלת פיצויי הלנה בגינם – בית הדין העמידם על הפרשי ריבית והצמדה בלבד ממועד סיום ההעסקה, לאור קיומה של מחלוקת כנה בנוגע לזכאות העובד להפרשי שכר ולתשלום הבונוס כחלק משכרו.
חישוב פיצויי פיטורים. תקנה 9 לתקנות פיצויי פיטורים (ראו מסגרת) יוצאת מתוך הנחה שייתכן ששכרו של עובד, או חלקו, ישולם בעד ביצוע עבודה מסוימת, בחלק מהפדיון, או לפי כמות התוצרת. במקרה זה, יראו את השכר האחרון כשכר הממוצע של 12 החודשים האחרונים שקדמו לפיטורים.
הפסיקה קובעת שעצם מתן כותרת לתוספת שכר כ"תוספת" אינו מכריע, ויש לבחון את מהותה של אותה תוספת לעניין רכיבי השכר המשמשים לחישוב פיצויי פיטורים.
במקרה זה, מדובר היה בתוספת קבועה שלא היתה מותנית בתנאי כלשהו, וכך נפסק על פי תקנה 9 שהתוספת האמורה תהווה חלק משכרו הקובע של העובד לצורך חישוב פיצויי פיטורים.
חישוב דמי חופשה. הפסיקה קובעת כי "השכר הרגיל" לעניין חוק חופשה שנתית (ראו מסגרת) כולל כל תמורה עבור עבודה בשעות הרגילות. לפיכך נפסק שיש לכלול את העמלות ב"שכר הרגיל" גם לצורך חישוב דמי חופשה ופדיון חופשה.
הפרשות פנסיוניות. שכרו של העובד שולם לפי שכר יסוד ורכיב של תוספת הנגזרת מהכנסות המספנה, אשר כונה בתלושי השכר "בונוס".
מאחר שהתוספת ששולמה לעובד מהווה חלק משכרו הקובע לצורך חישוב פיצויי פיטורים, הרי שהיא גם חלק מהשכר המבוטח לצורך ביצוע הפרשות פנסיוניות.
בית הדין לעבודה פסק לעובד פיצוי נוסף בגובה 1,500 שקל, מאחר שסיכום תנאי ההעסקה נעשה בעל פה, ולא ניתנה לעובד הודעה מפוטרת בנוגע לתנאי העסקתו, בניגוד לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה.
[סע"ש 33514-12-13]