בית הדין לעבודה בחיפה פסק בשבוע שעבר פיצוי בגובה 10,000 שקל לתובע שמועמדותו לתפקיד נפסלה בשל העובדה שלימודיו האקדמיים התקיימו מעבר לקו הירוק.
התובע הגיש מועמדות למשרה המוצעת, וציין בקורות החיים שלמד במרכז האקדמי באריאל. על כך השיב המעסיק בהודעת דוא"ל קצרה: "תודה, הדבר אינו מתאים לנו. הסיבה העיקרית: אני לעולם לא אקח מישהו שלמד ב'אוניברסיטה' בשטחים המוחזקים, גם לוּ היה זה ביל גייטס…"
לטענת התובע, מדובר באפליה על רקע השקפת עולמו, וכן אפליה בשל דעותיו והשקפותיו של המעסיק, בעוד המעסיק טען להגנתו שכלל לא ידע מהן השקפותיו של התובע.
בנוסף טען המעסיק שאוניברסיטת אריאל נמצאת ב"שטחים המוחזקים" ומדורגת במקום האחרון בארץ, ומדובר בנימוק רלוונטי שאין איסור להביאו בחשבון.
לטענת המעסיק, בכוונת החברה לעשות את מירב מאמצי השיווק שלה בחו"ל, במדינות אירופה ובמדינות אחרות המחרימות את אוניברסיטת אריאל, ולכן טען שהעסקת מישהו שלמד שם במשרה בכירה היא למעשה סיכון עסקי.
אף אם סגנון הודעת הדוא"ל שנכתבה על ידיו עלול להיחשב כסגנון יהיר, טען המעסיק, הרי שהוא זכאי לסגנן את מכתביו לפי אישיותו.
"הזכרת 'השטחים המוחזקים' בכפיפה אחת עם סירוב לקבל לעבודה מישהו שלמד ב'אוניברסיטה' הממוקמת שם, צובעת את התשובה שנתן הנתבע לתובע בהודעת הדוא"ל בצבע של אפליה מחמת השקפת עולם של התובע, ולוּ בדרך אסוציאטיבית, המצביעה על סטריאוטיפ", פסק בית הדין לעבודה. "משכך – חטא הנתבע באפליית התובע".
יובהר כי חוק שוויון הזדמנויות אינו חל על המקרה, שכן תחולתו היא רק על אדם המעסיק לכל הפחות 6 עובדים (ראו מסגרת), ואילו במקרה זה מדובר היה בגיוס עובדים עוד בטרם הוקמה החברה, וגם לאחר הקמתה הועסקו בה 4 עובדים בלבד.
"אף אם המעסיק לא התייחס במפורש להשקפת עולמו של התובע כעילה לדחיית מועמדותו לתפקיד בחברה שהוא עמד להקים, הרי הוא אף לא נקב ברמתו הנמוכה של המוסד בו רכש התובע את השכלתו או בחשש מפני החרמת החברה בחו"ל עקב כך, כעילה לדחייה, אלא שם דגש על מקום לימודי התובע, באופן המזמין סטריאוטיפ פוליטי", הבהיר בית הדין לעבודה בהחלטתו. "זו אכן 'הכתמה' שיש בה משום אפליה".
"נראה כי הנתבע הדביק ללימודים במוסד האקדמי באריאל תווית פוליטית", המשיך בית הדין, "כזו שנראית כמסמנת את התובע בנטייה פוליטית מסוימת, שבעטיה לא נשקלה מועמדותו לתפקיד. בהכתמה זו יש טעם של אפליה עקב השקפת עולם של הלומד במוסד הנזכר, גם אם היו לנתבע נימוקים טובים אחרים שלא לקבל את התובע לעבודה".
לצורך פסיקת גובה הפיצוי זו זכאי התובע בעקבות אפלייתו, הביא בית הדין לעבודה בחשבון את העובדה שהיו נקודות ענייניות שנשקלו בנוגע למקום הלימודים של התובע.
עניין נוסף שהובא בחשבון לצורך הפחתת הפיצוי הוא העובדה שהמחוקק ראה לנכון שלא להחיל את חוק שוויון הזדמנויות בעבודה על מקום בו מועסקים פחות מ-6 עובדים, ומכאן הסיק בית הדין שיש להפחית מאחריותו.
הפיצוי נפסק לתובע מכוח חובת תום הלב שיש למעסיק כלפי מועמד לתפקיד, והועמד על סך 10,000 שקל. זהו הסכום שהוצע לצדדים בדיון על ידי נציגי הציבור, אולם התובע סירב לפשרה זו.
[סע"ש 55005-03-14]