ועדת הכספים אישרה אתמול (ב') את התקנות הקובעות שחוסכי הפנסיה וקרנות ההשתלמות רשאים לבחור באופן עצמאי באפיקי ההשקעה עבור החיסכון הפנסיוני שלהם. כך משקיעים מתוחכמים, הבקיאים בנעשה בשוק ההון, יוכלו מעתה לנהל בעצמם את כספי הפנסיה שלהם.
גובה התקרה המוצע עומד על 5.2 מיליון שקל כספים צבורים, והנו תוצר פשרה בין משרד האוצר לבין ועדת הכספים, שכן בתחילת הדרך התקרה המוצעת עמדה על 3.8 מיליון שקל.
"כולנו מעוניינים שעולים חדשים ממדינות אירופה וארה"ב, ובכלל ממדינות עם כלכלות חזקות בהן מרוויחים הרבה, יבואו לכאן וגם יעבירו לכאן את הכספים שהם צברו", אמרה ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו). "חבל להגביל אותם ולגרום להם להפנות את הכספים למקומות אחרים. התקרה של 3.8 מיליון שקל תמנע זאת מהם. אני רוצה שהכסף הזה יבוא לפה ולא יישאר בצרפת ובארה"ב".
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), הגיש בקשה להצבעה חוזרת ("רביזיה"), אשר תהיה בתוקף עד יום רביעי הקרוב. "אם יאמר מנכ"ל משרד הקליטה שאין בעיה עם התקרה של 5.2 מיליון שקל, הרי שהרביזיה מבוטלת והתקנות מאושרות מיידית", הסביר גפני. "אם ייאמר לי שיש בעיה עם התקרה הזו, נחזור לכאן לוועדה לצורך דיון מחודש בבקשת משרד הקליטה".
הסיבה לדרישת האוצר לקבוע תקרה שתעמוד על 3.8 מיליון שקל היתה שמדובר במוצר פנסיוני שחלות עליו הטבות מס, פטור ממס על רווחי הון, ובנוסף פטור ממס על פעולות קנייה ומכירה בתוך הקופה. כלומר, כל עוד לא מתבצעת משיכה של כספי החיסכון לפני גיל פרישה – החוסך נהנה מפטור ממס.
על מנת למנוע מקלטי מס, רואים באוצר חשיבות לקביעת תקרה, שכן מטבע הדברים יעדיפו המשקיעים לנהל את כספיהם במוצרי הפנסיה הפטורים ממס. "כשהכסף לא מנוהל על ידי החוסך בעצמו, אין לו תמריץ להעביר לשם הרבה כסף, בניגוד למה שהוא מנהל עצמאית", הסביר הראל שרעבי, סגן בכיר למנהלת רשות שוק ההון. "המכשיר הזה עשוי לאפשר לבעלי הון להתחמק מתשלומי מס בגין ההשקעות שלהם, וזו לא המטרה של התקנות, אלא רק לתת אפשרות לנהל את כספי הפנסיה עצמאית".
נציגי רשות המסים הביעו אף הם חשש מבריחת כספים רבים עקב אי חבות במס או דחיית תשלומי מס המתאפשרת באפיקים של קופות גמל וקרנות השתלמות.