• אודות
  • תנאי השימוש
  • מדיניות פרטיות
  • יצירת קשר
  • Facebook
מעסיקולוג
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
כתבות פופולריות |
  • פסיקה: העובדת תפוצה ב-114 אלף שקל בשל פערי שכר ביחס לעובדים הגברים
  • בית הדין לעבודה: עובדים זכאים לשתף בתנאי השכר שלהם
  • פסיקה תקדימית (הלכת התאמה): מזמין השירות יערוך שימוע לעובדי מיקור חוץ קבועים
  • המנהל הפר בידוד ופוטר. בית הדין לעבודה הקפיא את הפיטורים, למרות שגויס מחליף
  • פיצוי בסך 75 אלף שקל לעובדת שפוטרה שלא כדין
  • פסקי דין חשובים בדיני עבודה – חלק ב'
  • פסקי דין חשובים בדיני עבודה – חלק א'
  • פסיקה: מעסיק רשאי להעיר לעובד על הפסקות שירותים ארוכות מדי
  • חופשת מחלה: פסקי דין שחשוב להכיר
  • נצפתה בשופינג בחופשת מחלה, נפסק שאינה זכאית לפיצויי פיטורים
  • הוכרע סופית: מי נהנה מרווחי קופת התגמולים – המעסיק או העובד?
  • כ-60 אלף שקל לעובד שספג התעמרות: "נמנעה תקשורת בינו לבין העולם החיצון"
  • פוטרה מיד לאחר חזרתה מחל"ת חופשת לידה – מדוע לא זכאית לפיצוי?
  • המעסיק שילם יותר מדי: 4 שיקולי הפסיקה לחייב את העובד להשיב את הכספים
  • פיצוי למנכ"ל שהוכיח שגויס לו מחליף לפני השימוע
  • 50 אלף שקל לעובדת על פגיעה בפרטיותה: "העירו לי שאני מבזבזת נייר טואלט"
  • בית הדין הארצי מציג: 3 כללים לתחשיב שעות נוספות לפי תיקון חוק הגנת השכר
  • העובדת טענה שפסק הדין מרתיע מעסיקים פוטנציאליים, בית הדין סירב להסיר את שמה
  • אישורי המחלה להיעדרות הממושכת לא הוצגו במועד, הובהר שעל המעסיק לדרוש זאת
  • בית הדין הארצי: סמנכ"לית שהוטרדה מינית תפוצה ב-215 אלף שקל
  • לחץ ומתח בעבודה? מחקר חדש מציע פתרון מפתיע בשלוש דקות
  • המעסיק מסר לעובד המתפטר מכתב פיטורים לקבלת דמי אבטלה, וחטף תביעה כוזבת
  • המעסיק חויב באופן אישי לשלם לעובד כ-400 אלף שקל, כרבע מתוכם דמי חופשה
  • בית הדין הארצי לעבודה בהבהרה חשובה בנוגע לתיקון חוק הגנת השכר
  • סיכום 2019: פסקי דין בדיני עבודה שחשוב להכיר
  • המעסיקה המליצה לעובדת על הפלה: "אתם בעדות המזרח מביאים ילדים בלי לחשוב"
  • פסיקה: העובד יקבל 150 אלף שקל, בשל עמימות במדיניות החברה
  • הצעת חוק: ימי מחלה על פי הצהרת העובד, ללא תעודת מחלה
  • המעסיק חושד שהעובד מזייף מחלה – מה הוא רשאי לעשות?
  • 9 דברים שמעסיק נדרש לציין בהודעה הנמסרת לעובד בנוגע לתנאי עבודתו
  • העובדת הצהירה על ימי מחלה כששהתה בנופש – מה דינם של דמי המחלה?
  • פיצוי חריג בגובה 150 אלף שקל לעובד בשל פיטורים שלא כדין
  • פסקי דין חשובים בדיני עבודה ב-50 השנים האחרונות
  • המעסיק חויב ב-50 אלף שקל בשל פגיעה בפרטיות העובדת
  • אפליה מגדרית בעבודה: המעסיק יפצה ב-100 אלף שקל שתי עובדות שקיבלו שכר נמוך משל גבר
  • פיצוי לעובדת שנודע לה שהיא בהיריון לאחר פיטוריה, והמעסיק סירב להחזירהּ
  • פיצוי חריג בסך מיליון שקל לעובדת שעברה ניצול מיני בעבודה
  • התפטרות בשל אי תשלום שעות נוספות הוכרה כפיטורים
  • מפתיע: הסתרת הסיבה האמיתית לזימון העובד לשימוע הוגדרה על ידי השופט כ"רגישות"
  • פסיקה: האם לגיטימי כיום לשלם לעובד שכר נטו?
  • פסיקה: פערי שכר בין גבר לאישה אסורים גם אם ציפיות השכר שונות
  • בית הדין לעבודה: אחוז משרה אינו רלוונטי לחישוב צבירת ימי חופשה
  • סיכום מחצית 2019: פסקי דין חשובים בדיני עבודה
  • שימוע מאוחר: פיצוי בגובה 30 אלף שקל לעובדת שנערכו לה שני שימועים
  • בוטל פסק הדין שחייב לפצות עובדת שישבה באפס מעשה בכ-300 אלף שקל
  • בית הדין הארצי: "הלכת הטיפים" החדשה תלויה בהקשר התעשייתי
  • העובדת תפוצה ב-75 אלף שקל: "להיכנס להיריון בשנה הראשונה זה חוסר אחריות"
  • בית הדין לעבודה: מה ההבדל בין התפטרות מוסכמת לפיטורים מוסכמים?
  • פסיקה: האם דיווח שעות באפליקציה מהווה דו"ח נוכחות?
  • פיצויים בסך כ-108 אלף שקל לעובדת בהיריון שפוטרה "על תנאי"
  • העובד יצא לחופשה למשך חודש ללא אישור – מדוע המעסיק חויב בפיצוי?
  • פסיקה: העובד לא זכאי לגמול שעות נוספות שבוצעו ללא אישור מפורש
  • פגמים בתלושי השכר: המעסיק חויב לפצות את העובד ב-30 אלף שקל
  • פיצוי חריג בגובה 80 אלף שקל לעובד שפוטר ללא שימוע
  • האם מעסיק מחויב לשלם פנסיה ופיצויי פיטורים לעובד לאחר גיל פרישה?
  • פיצוי לעובד שזומן לשימוע לאחר שכבר התקבלה החלטה לפטר אותו
  • מהם חמשת התנאים בהם שכר גלובלי עבור שעות נוספות הופך לחוקי?
  • פסיקה: פיצוי למועמד שנשאל לגילוֹ בריאיון
  • בית הדין לעבודה מציג: הדרכים הלגיטימיות לעריכת פרוטוקול שימוע
  • בית הדין הארצי לעבודה הכריע: מעסיק רשאי לאסור הכנסה צדדית
  • בית הדין לעבודה פסק לעובד כ-84 אלף שקל עבור שעות נוספות
  • 20 אלף שקל לעובדת בשל עוגמת נפש: "החברה לא מצאה את מידת הרחמים והחמלה"
  • פיצוי בגובה 20 אלף שקל לעובד שהושפל במייל פומבי על ידי הבוס
  • מפתיע: חובת שימוע לעובדים גם אם העסק נסגר
  • עובדת בהיריון זוּמנה בעל פה לשימוע בהתראה קצרה, נפסק שהמעסיק נהג כדין
  • סירוב העובד להגיע לשימוע לאחר פיטוריו שלל ממנו זכאות לפיצויים
  • בג"ץ בהחלטה תקדימית: התפטרות בעקבות הטרדה מינית תוּכר כפיטורים
  • פיצוי חריג בגובה 65 אלף שקל לעובדת שלא הופרשה לה פנסיה כדין
  • פסיקה: "הפסקת עבודה בהסכמה מזכה כשלעצמה בפיצויי פיטורים"
  • פיצוי בגובה 50 אלף שקל לעובדת: "בגלל שאת בהיריון, אסור לך לבצע שעות נוספות"
מעסיקולוג
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית

כ-60 אלף שקל לעובד שספג התעמרות: "נמנעה תקשורת בינו לבין העולם החיצון"

מעסיקולוג 15/03/2020 7:00

בית הדין לעבודה: הבוס החדש היה מוּנע מהצורך להוכיח שליטה בעובד, תוך בידודו החברתי והשפלות דרך קבע

התנכלות תעסוקתית

"נזכיר את המובן מאליו: אלימות מילולית והצקות הן מטרד משמעותי הפוגע במוטיבציה של העובד, ויש לו השלכה שלילית על איכות חייו" – כך ציין לאחרונה בית הדין לעבודה בתל אביב בפסק דינו, בו קבע שהתובע סבל ממערכת יחסי עבודה עכורה ומתעמרת מצד המעסיק. יש לציין שמהעדויות עלה שהתובע תרם גם הוא לאווירה העכורה שנוצרה בעבודה, שכן הוא נהג להמציא שמות גנאי לעובדים ולממונים מאחורי גבם.

בית הדין לעבודה התרשם שהבוס החדש, שנגדו הגיש העובד תלונה שנים קודם לכן בשל התנהלות לקויה מבחינה אתית, ניצח על בידודו החברתי, הרים עליו את קולו, ביקש להשפילו, והיה מוּנע מהצורך להוכיח שליטה בו שהתבטא, בין היתר, במניעת תקשורת בינו לבין העולם החיצון. נקבע שמשרד הביטחון, המעסיק של התובע, לא דאג לסביבת עבודה מתאימה, מכבדת וראויה עבורו – ועליו לפצות אותו בשל כך.

הפיצוי הועמד על כ-60 שקל, לאחר שנקבע שלתובע עצמו היה חלק בבידודו החברתי שכן הוא נהג להמציא שמות גנאי לעובדים ולממונים, ואף מבקר המדינה שהיה מעורב בכמה מההתרחשויות קבע בהחלטתו שהעובד תרם לאווירת העבודה העכורה במקום העבודה.

"משסברנו ששיקולי המדיניות שצריכים להנחות אותנו הם יצירת תמריץ למעסיק לוודא כי סביבת העבודה בה מועסק העובד היא סביבת עבודה בטוחה, אנו מעמידים את הפיצוי המגיע לתובע על כ 80% מהסכום המקסימלי שנתבע על ידו ברכיב זה", פסק בית הדין.


קראו עוד במעסיקולוג:
* השופטת על טענות העובדת להתנכלות: "דרישות לגיטימיות של מנהל מעובדיו"
* העובדת טענה לנזק נפשי כתוצאה מהתעמרות, וחויבה לחשוף את רישומי הפסיכולוגית
* מחקר: כ-36% מהעובדים מדווחים על חוויית התעמרות כלפיהם במהלך עבודתם
* פיצוי לעובדת בגובה 25 אלף שקל בשל העסקה פוגענית


מהי התנכלות תעסוקתית?

התנכלות תעסוקתית היא התנהגות משפילה, שאינה פיזית, המופנית כלפי עובדים לאורך תקופה באופן חוזר ונשנה. ובקיצור: יצירת סביבה עוינת.

בפרשת מני נפתלי [סע"ש 38335-03-14] ציין בית הדין לעבודה בירושלים כי "ביטוייה המעשיים של התעמרות בעבודה הם רבים ומגוונים. היא יכולה לבוא לידי ביטוי בצעקות, בקללות, בהאשמות שווא, בהפצת שמועות מזיקות, בגרימת נידויו של אדם או החרמתו, במתן משימות משפילות, בפגיעה בדימויו, בפגיעה ביכולתו לבצע את תפקידו או בפגיעה בסיכוייו להצליח או להתקדם בעבודה וכיו"ב".

העובד הועסק מתחילת שנות ה-70' בצה"ל במעמד של אזרח עובד צה"ל, ובתפקידו האחרון שימש כמפקד מעבדה במחלקה הטכנולוגית.

לטענתו, ספג משך עשרות שנים התעמרויות והתנכלויות, פרטיותו נפגעה בשל חשיפת השחיתויות על ידו, ונגרמה לו עוגמת נפש בשל מסע הנקמה אליו יצא הממונה עליו. העובד טען שההתנכלויות היו כה חמורות, עד שגרמו לו לבעיות בריאותיות ולנכות קשה בעמוד השדרה.

יחסי ספק-בוחן פסולים?

לאורך שנות עבודתו חשף העובד שציוד שהוקצה לחיילי צה"ל, ואף ללוחמים, היה בלתי תקין באופן שסיכן את חיי החיילים ובריאותם. כך, למשל, טען העובד שניתן אישור לרכישת ציוד ללא בחינתו, ולעתים מבלי שהבוחן ראה אותו.

פסילת ציוד שסופק, כך טען, עלולה לגרום לסַפָּק לנזק כבד, ולכן יש לו תמריץ ליצור מערכת יחסי גומלין בינו לבין הבוחן. בפגישה שהתקיימה בשנת 2013 בין התובע לבין ראש הענף באותה עת, הלין בפניו העובד על שחיתויות ורמיסת הנהלים, ובין היתר סיפר על ספקים שהוזמנו לחתונת בנו של ראש המדור, אף שקשר אישי בין ספקים ובוחנים הוא אסור ופסול.

שנים קודם לכן, בשנת 1990, הגיש התובע תלונה למצ"ח כנגד מי שהיו הממונים עליו, בחשד לקבלת שוחד על ידי עובד ביחידה, פגיעה בטוהר המידות ומתן אישורים לציוד שהתובע פסל בכובעו כבוחן.

לטענתו עד להגשת התלונה נחשב לעובד מוערך ומקצועי, והחל מאז נרשמה ירידה בחוות הדעת של הממונים עליו, ולבסוף הוחלט לפטר אותו. התובע פנה בתלונה למבקרת המדינה, שהוציאה צו הגנה קבוע המונע את הפסקת עבודתו.

מסקנתה של המבקרת היתה שאכן מדובר היה בשיקול דעת מוטעה והתרשלות מצד בודקי הציוד הפגום, ובנוסף קבעה שקיים קשר סיבתי בין פיטורי העובד לבין העובדה שהודיע על שחיתות: "נראה לכאורה שביטול המשרה בה היה משובץ המתלונן היווה אמתלה לפיטוריו, וכי ביסוד ההחלטה לפטרו עמדו שיקולים אחרים".

"הפיכתו למוקצה ומנודה"

לאחר שהחקירה הסמויה הפכה לגלויה, טען העובד, החלו הממונים עליו במסע של השמצות והעלבות, שכלל פגיעות חוזרות ונשנות בשמו הטוב – עד לכדי הפיכתו לאדם מוקצה ומנודה בקרב עובדי המחלקה.

"בשלב זה מצאו הממונים עליו דרך יצירתית נוספת להטריד אותי על בסיס יומיומי", טען העובד. "בתחילה החליטו לנעול את החדר אשר שימש אותי לצרכי עבודה, הכנת שתיה ושטיפת ידיים, וזאת מבלי שהסכימו לספק לי הסבר הגיוני להחלטה זו. בהמשך החליפו את המנעולים בדלתות של כל המעבדות והחדרים במחלקה, וביניהם הדלת של המעבדה בה ביצעתי את עבודתי, ובכך מנעו ממני גישה אליהם".

התובע תבע פיצוי מכח חוק חושפי שחיתויות, פיצוי בגין הפרת זכותו החוקתית לכבוד, הזכות לחופש העיסוק והזכות לקניין, פיצוי בגין העסקה פוגענית, פיצוי בגין פגיעה בפרטיות והפרת חובת תום הלב ועגמת נפש.

עם זאת, בית הדין פסק שהעובד לא הוכיח שאכן היה חשוף למסכת נמשכת של התעמרות והתנכלות תעסוקתית לפני שנת 2013, שנה בה אכן חלה תפנית מוכחת בעלילה.

התמנה לבוס וסגר חשבון

בשנת 2013 נכנס לתמונה מי ש"כיכב" בתלונה שהוגשה למבקר המדינה, והפך לחלק בלתי נפרד משגרת יומו של העובד. "שעת הכושר נמצאה לו, לאחר שגבר על העובד במרוץ לקבלת דרגת המצוינות ומונה לראש המדור ולמנהלו של העובד", הסביר בית הדין. "או אז יכול היה לבוא חשבון עם העובד על התלונה שהוגשה נגדו בשנת 2014 בעקבותיה נפתחו נגדו הליכים משמעתיים".

המנהל החדש, שנחקר על ידי מצ"ח בעקבות תלונה נוספת של העובד נגדו ונמצא שנהג שלא כשורה, "אץ ורץ להחליף את המפתחות של החדרים, להרחיק את העובד מן הפקס והכיור ומוצֵא לו, בתחבולות ובעורמה, דרכים להתיש את העובד, שאינן בוטות דָיָן כדי לעורר עליו את חמתו של הרע"ן למשל", תיאר בית הדין את התנהלותו הלקויה של הממונה החדש.

"לכל אחת מהחלטותיו ניתן היה, אולי, למצוא הצדקה, דחוקה יותר או פחות, עד אשר מבקר המדינה מונה אותן אחת לאחת, וקובע כי לא היתה כל עילה או טעם לסגירת החדרים בפני העובד, וכי סביר להניח כי נעילת החדרים והחלפת המנעולים באה בתגובה לחקירה האמורה", הוסיף בית הדין.

כך חויב משרד הביטחון לפצות את המעסיק בכ-60 אלף שקל, אולם מאחר שמרבית תביעתו נדחתה – בית הדין שקל לחייב אותו בהוצאות המשפט של המדינה. "אולם, בהינתן קביעתנו כי התובע חווה התעמרות בעבודה, אשר המדינה לא עשתה די כדי למנוע אף שהדברים היו גלויים והתובע חזר ואמר אותם, שוב שוב, לכל מי שרצה לשמוע (וגם למי שלא רצה), לא מצאנו לחייבו בהוצאות", נימק בית הדין את החלטתו תוך עקיצה לא שגרתית כלפי התובע.

[סע"ש 11912-08-17]

<< לחצו לצפייה: פסקי דין בנושא התנכלות תעסוקתית >>

התנכלות תעסוקתית פסיקה

אולי גם הכתבות האלו יעניינו אותך:

  • סירוב המעסיק לשלם לעובד 5,000 שקל גרר את חיובו בפיצוי בסך כ-43 אלף שקלסירוב המעסיק לשלם לעובד 5,000 שקל גרר את חיובו…
  • פיצוי של 30 אלף שקל לעובד בשל 4 כשלים בהליך הפיטוריםפיצוי של 30 אלף שקל לעובד בשל 4 כשלים בהליך הפיטורים
  • פיצוי בגובה 37 אלף שקל לעובד שנערך לו שימוע לא כדיןפיצוי בגובה 37 אלף שקל לעובד שנערך לו שימוע לא כדין
  • פיצוי בגובה 50 אלף שקל לעובד שפוטר בחופשת מחלהפיצוי בגובה 50 אלף שקל לעובד שפוטר בחופשת מחלה
  • פיצוי של 40 אלף שקל לעובד, לצד ביקורת על צילום והקלטת הקולגותפיצוי של 40 אלף שקל לעובד, לצד ביקורת על צילום…
  • פיצוי בגובה 123 אלף שקל לעובד שפוטר בגיל פרישהפיצוי בגובה 123 אלף שקל לעובד שפוטר בגיל פרישה
  • פיצוי חריג בגובה 80 אלף שקל לעובד שפוטר ללא שימועפיצוי חריג בגובה 80 אלף שקל לעובד שפוטר ללא שימוע
  • פסיקה: העמותה חויבה לשלם לעובד המפוטר כ-290 אלף שקלפסיקה: העמותה חויבה לשלם לעובד המפוטר כ-290 אלף שקל
  • פיצוי של 80 אלף שקל לעובד שהוטרד מינית מצד הממונה עליופיצוי של 80 אלף שקל לעובד שהוטרד מינית מצד הממונה עליו
  • פיצוי בגובה 65 אלף שקל לעובד שפוטר ללא שימוע כדיןפיצוי בגובה 65 אלף שקל לעובד שפוטר ללא שימוע כדין
  • פיצוי בגובה 30 אלף שקל לעובד שפוטר לאחר שהתלונן על המעסיקפיצוי בגובה 30 אלף שקל לעובד שפוטר לאחר שהתלונן על המעסיק
  • 5 פגמים בהליך השימוע הביאו לפיצוי של 40 אלף שקל לעובד המפוטר5 פגמים בהליך השימוע הביאו לפיצוי של 40 אלף שקל לעובד המפוטר
בית הדין לעבודה התנכלות תעסוקתית

הרשמה חינם לניוזלטר

חוקים בדיני עבודה

חוקים בדיני עבודה

 

 

הכתבות הכי נצפות
פסיקה: העובדת תפוצה ב-114 אלף שקל בשל פערי שכר ביחס לעובדים הגברים

פסיקה: העובדת תפוצה ב-114 אלף שקל בשל פערי שכר ביחס לעובדים הגברים

בית הדין לעבודה: עובדים זכאים לשתף בתנאי השכר שלהם

בית הדין לעבודה: עובדים זכאים לשתף בתנאי השכר שלהם

פסיקה תקדימית (הלכת התאמה): מזמין השירות יערוך שימוע לעובדי מיקור חוץ קבועים

פסיקה תקדימית (הלכת התאמה): מזמין השירות יערוך שימוע לעובדי מיקור חוץ קבועים

העובדת הצהירה על ימי מחלה כששהתה בנופש – מה דינם של דמי המחלה?

העובדת הצהירה על ימי מחלה כששהתה בנופש – מה דינם של דמי המחלה?

בית הדין לעבודה: אחוז משרה אינו רלוונטי לחישוב צבירת ימי חופשה

בית הדין לעבודה: אחוז משרה אינו רלוונטי לחישוב צבירת ימי חופשה

התחייבה לא לבצע שעות נוספות, אך המעסיק חויב לשלם עבורן כ-85 אלף שקל

התחייבה לא לבצע שעות נוספות, אך המעסיק חויב לשלם עבורן כ-85 אלף שקל

פסיקה: ביטול חוזה עבודה לפני תחילת העסקה מחייב שימוע

פסיקה: ביטול חוזה עבודה לפני תחילת העסקה מחייב שימוע

גמול שעות נוספות: בית הדין הארצי מרחיב את המונח "תפקיד הנהלה" לטובת המעסיק

גמול שעות נוספות: בית הדין הארצי מרחיב את המונח "תפקיד הנהלה" לטובת המעסיק

בשורה למעסיקים: בית הדין הארצי לעבודה התיר לבצע קיזוז פנימי של שעות נוספות

בשורה למעסיקים: בית הדין הארצי לעבודה התיר לבצע קיזוז פנימי של שעות נוספות

בית הדין הארצי לעבודה: מה מותר לשאול מועמדת בנוגע לזמינותה?

בית הדין הארצי לעבודה: מה מותר לשאול מועמדת בנוגע לזמינותה?

פסיקה: המועמדת לא חשפה בריאיון שהיא בהיריון? על המעסיק לגלות הבנה וסבלנות

פסיקה: המועמדת לא חשפה בריאיון שהיא בהיריון? על המעסיק לגלות הבנה וסבלנות

בית הדין הארצי: מתי מותר לעובד להקליט בסתר מעסיק או קולגה?

בית הדין הארצי: מתי מותר לעובד להקליט בסתר מעסיק או קולגה?

מחקר חדש מציג: מודל לניבוי התפטרות עובדים

מחקר חדש מציג: מודל לניבוי התפטרות עובדים

בית הדין לעבודה: ניתן לקיים לעובד שימוע גם לאחר שנמסר לו מכתב פיטורים

בית הדין לעבודה: ניתן לקיים לעובד שימוע גם לאחר שנמסר לו מכתב פיטורים

נוהל אישור מחלה חדש לרופאים, שמעסיקים ממש לא יאהבו

נוהל אישור מחלה חדש לרופאים, שמעסיקים ממש לא יאהבו

4 כשלים בהליך השימוע הביאו לפיצוי העובד בכ-60 אלף שקל

4 כשלים בהליך השימוע הביאו לפיצוי העובד בכ-60 אלף שקל

המעסיק חויב בתוספת של כ-80 אלף שקל לפיצויי הפיטורים בגין העמלות ששולמו לעובד

המעסיק חויב בתוספת של כ-80 אלף שקל לפיצויי הפיטורים בגין העמלות ששולמו לעובד

"דחיית פרישה לפנסיה אחרי גיל 60 אינה כדאית מבחינה כלכלית, בכל תרחיש"

"דחיית פרישה לפנסיה אחרי גיל 60 אינה כדאית מבחינה כלכלית, בכל תרחיש"

בית הדין לעבודה פסק: חובת שימוע לפרילנסר

בית הדין לעבודה פסק: חובת שימוע לפרילנסר

תובע סדרתי: טוען ליחסי עבודה עם הלקוח, וזוכה בפיצויים

תובע סדרתי: טוען ליחסי עבודה עם הלקוח, וזוכה בפיצויים

באילו תנאים מותרת התקנת מצלמות בעבודה?

באילו תנאים מותרת התקנת מצלמות בעבודה?

12 כללי הפסיקה לעריכת שימוע לפני פיטורים

12 כללי הפסיקה לעריכת שימוע לפני פיטורים

© כל הזכויות שמורות למעסיקולוג 2021

אודות | תנאי השימוש | מדיניות פרטיות | צרו קשר

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס