בית הדין לעבודה בתל אביב פסק בשבוע שעבר פיצוי בגובה שלוש משכורות לעובד, בשל הליך פיטורים לא תקין. זאת לאחר תלונות רבות שהוגשו נגדו, ולאחר שהוזהר מספר פעמים בנוגע להתנהגותו.
העובד הועסק בחברה הנותנת שירותי תחבורה במשך כ-3 שנים. במהלך עבודתו, כמבקר ולאחר מכן כנהג, הועמד העובד בפני ועדת המשמעת ונוהלו עמו מספר שיחות.
לטענת החברה, מדובר היה בעובד בעייתי שעשה דין לעצמו תוך זלזול בנהלי החברה. העובד נטש את העבודה ועבר לעבוד בחברה מתחרה, ומספר שבועות לאחר מכן ביקש לקיים שיחה עם מנכ"ל החברה בה ביקש לחזור לעבודה, והחברה נאותה לתת לעובד הזדמנות נוספת.
כחצי שנה לאחר מכן זומן העובד לשימוע בעקבות תלונות חוזרות ונשנות, ולאחריו הוחלט שאם במהלך שלושת החודשים שלאחריו תתקבל תלונה נוספת נגדו – הוא יפוטר.
לאחר ששעות המשמרת השתנו, החל העובד לבצע פעולות מכוונות נגד החברה על מנת להביע מחאתו, על אף ש"שינויים בשעות העבודה הם לב לבה של הפררוגטיבה הניהולית של החברה כמעסיקה" – כך טענה החברה.
עוד נטען שימים ספורים לאחר שהגיעו להנהלת החברה תלונות נוספות נגד העובד, הוא זומן לשימוע נוסף אליו לא התייצב.
העובד טען מנגד שהשינוי החד צדדי שהנהיגה החברה פגע בזכויותיו, ואילץ אותו לעבוד כ-16 שעות ביום. הוא הושעה מהעבודה בשל עמידתו על זכויותיו, והמכתב בו הודיעה לו החברה על סיום עבודתו ניתן רטרואקטיבית, לאחר שכבר פוטר.
השעיה או נטישה?
בית הדין לעבודה בחן את העדויות ואת הראיות שהוצגו בפניו, ופסק שדין תביעת העובד להתקבל. אחת הראיות המרכזיות בתיק היתה מכתב הזימון לשימוע, שתוארך למועד הזימון עצמו, ובו התייחסה החברה לסירובו של העובד להתייצב לשימוע. "כיצד נשלח מכתב לזימון לשימוע לאותו יום, וכבר החברה כותבת שהעובד ויתר על זכותו לשימוע?", תמה בית הדין.
החברה הציגה בפני בית הדין פלט שיחות יוצאות בלבד, ונמנעה מהצגת פלט השיחות הנכנסות אשר היה בו כדי להעיד על קיומה או היעדרה של שיחה בין העובד לחברה.
הפסיקה קובעת שכאשר בעל דין נמנע מלהביא ראיה הנמצאת בחזקתו, ניתן להסיק מכך שאילו הובאה הראיה – היה בה כדי לפעול כנגדו. "מהימנעות החברה לצרף פלט של שיחות נכנסות אל מספר הטלפון של העובד, מסיקים אנו כי לוּ היתה עושה כן – היה בכך כדי לסדוק את גרסתה", פסק בית הדין.
במכתב הזימון לשימוע שהחברה טענה ששלחה לעובד כלל לא צוין שהעובד נטש את עבודתו, ובנוסף הונפקו שני מכתבי פיטורים עם תאריכים שונים. לפיכך פסק בית הדין שהעובד הושעה מעבודתו, ושכלל לא זומן לשימוע באותה עת.
בית הדין לעבודה קבע שדרך פיטוריו של העובד לוקה בפגמים רבים, וחייב את החברה לשלם לעובד פיצוי בגובה שלוש משכורות בסך כ-17,000 שקל, נוסף על פיצוי חלף הודעה מוקדמת בגובה כ-6,000 שקל.
[סע"ש 13762-11-14]