המוסך סירב להעסיק עובדת אתיופית, וחויב בפיצוי בסך 50,000 שקל בגין אפליה
מעסיקולוג12:17
בית הדין ראה בעדות הבעלים "חמקמקה ולא אמינה", וחייב אותו בפיצוי בסך 50,000 שקל בגין אפליה אסורה
בית הדין לעבודה בחיפה חייב מוסך בפיצויים בסך 50,000 שקל בגין אפליה על רקע מוצא, תוך הפרה של חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
התובעת הועסקה כעובדת ניקיון על ידי חברה, שסיפקה שירותי כוח אדם בניקיון למוסך למיזוג אוויר לכלי רכב. ביוני 2013 הגיע למוסך מנהל עבודה בחברה עם העובדת למוסך כדי להציג בפניה את מקום העבודה החדש אליו שובצה, ועל מנת להנחות אותה בנוגע לעבודה הנדרשת.
במהלך הסיור פגשו השניים את רעייתו של אחד מבעלי המוסך, שעבדה במקום והיתה אשת הקשר עם החברה לצורך העסקת עובדי הניקיון. לאחר שראתה את העובדת, פנתה בקול רם למנהל העבודה, והודיעה לו בצורה תקיפה שאינה רוצה לקבל לעבודה עובדת אתיופית. מנהל העבודה ניסה לברר עמה את סיבת סירובה, אולם היא חזרה על דבריה ללא נימוק.
בתגובה החלה העובדת לבכות, ומנהל העבודה עזב עמה את המוסך וניסה להרגיע אותה, ועל פי עדותו ניכר היה שהיא מאוד נפגעה מדבריה של האישה. "הייתי מאוד נבוך, נבוך בשבילה, לא נתקלתי בסיטואציה כזאת בחיים שלי. קרו מקרים שמישהו לא רצה עובדת או עובדת על סמך דעה, אבל זה נאמר לי בארבע עיניים ולא בפורום שאני נמצא עם הגברת", אמר בעדותו.
לאחר שדווח מנכ"ל החברה על האירוע, הוא יצר קשר עם רעייתו של בעל המוסך, וזו עמדה בהתעקשותה לא להעסיק עובדת אתיופית במוסך, ונימקה זאת בכך שמדובר ב"אנשים לא נקיים", והוסיפה: "אני רוצה בחורה צעירה. אני לא רוצה בחורה מבוגרת פה". השיחה הוקלטה על ידי מנכ"ל החברה, והוגשה כראיה לביה"ד. בשיחה זו הודיעה הרעיה כי היא מפסיקה את התקשרותה עם החברה.
בעלי החברה טען כי רעייתו אינה משמשת כאשת קשר, אלא כמזכירה בלבד. "אני קובע הכל בחברה, ואני איש הקשר", טען בעדותו. "נזפתי בה על מה שהיא עשתה. היא אמרה שמשכו אותה בלשון, ששיגעו אותה באותו היום". זאת, בניגוד לעדותם של נציגי החברה, שטענו כי היא אשת הקשר בחברה, ושדרכה נעשות כל הפעולות הנוגעות להחלפת עובדת חדשה.
"זלזול ואדישות מוחלטת"
חוק שוויון הזדמנויות בעבודה קובע איסור להפלות בין עובדים או בין דורשי עבודה מחמת ארץ מוצאם. לבית הדין סמכות לפסוק פיצויים עד 120,000 שקל ללא הוכחת נזק למי שמפר הוראת חוק זו.
בית הדין לעבודה קבע כי מהראיות עולה בבירור שלרעייתו של בעלי המוסך היתה סמכות לקבל החלטות בנוגע להעסקת עובדת ניסיון במוסך, אם לקבל אותה לעבודה או לא. תפקידה היה של עובדת בכירה הממונה על העסקת עובדת ניקיון, והתבטאותה "מראה על זלזול מוחלט ביחסה כלפי התובעת ואדישות מוחלטת למידת ההשפעה והפגיעה של דבריה להרגשת הקיפוח שגרמה לתובעת, אשר פרצה בבכי בו במקום למשמע הדברים והמשיכה לבכות גם כשהגיעה לביתה". בית הדין ציין כי הימנעותו של בעל המוסך להביא לעדות את רעייתו עומדת לרעתו. עדותו, כך נקבע, היתה "עדות חמקמקה ולא אמינה".
בשל חומרת המקרה, הוטלו על המוסך פיצויים בגובה 50,000 שקל בגין נזק לא ממוני שנגרם לעובדת עקב אי קבלתה לעבודה, וכן שכר טרחת עורך דין בסך 7,500 שקל.
