חשד מצד המעסיק שהעובדת משוחחת ארוכות בטלפון בזמן העבודה גרר סנקציות חריגות תוך בידודהּ תחת פיקוח צמוד במשך שבועות ללא תעסוקה, ועד לפיטוריה שלא כדין
בית הדין לעבודה בתל אביב פסק השבוע פיצויים בסך כ-50,000 שקל לעובדת שסבלה מהתעמרות ממושכת מצד המעסיק ולאחר מכן פוטרה שלא כדין.
העובדת היא אם יחידנית לשני ילדים בגירים, שהועסקה החל מספטמבר 2009 במשך כ-4 שנים בחברה העוסקת בסריקת מסמכים ומחשוב מאגרי מידע עבור חברות שונות. תפקיד העובדת היה לסקור מסמכים למחשב.
בתחילה היה בידי העובדת מפתח למשרד החברה והיא נהגה להגיע למקום בשעות מוקדמות ולפתוח את המשרד, אולם לאחר מעבר החברה למקום אחר לא ניתן לה מפתח.
ביומו האחרון של יולי 2013 קיבלה העובדת מכתב ממנהל החברה:
המנהל טען כי המכתב נמסר לעובדת בשעת כעס, לאחר שבנו בן ה-17 שעבד עם העובדת באותו הבוקר סיפר לו שהיא שוחחה בטלפון במשך כ-3 שעות, ולא ביצעה את עבודתה כנדרש. לטענת העובדת, לאחר קבלת המכתב ושיחה שהיא קיימה בנושא עם המנהל היא חשה ברע, הובהלה לחדר מיון, ולאחר מכן שהתה בתקופת מחלה ממושכת.
"משבר אמון"?
לאחר שובה לעבודה, הודיע לה מנהל החברה שעליה לעבור לחדר אחר, בו נדרשה לשהות במהלך היום ללא ביצוע כל מטלה כלשהי. בחדר לא היו מחשבים או סורקים, אלא רק שולחן וכיסאות. בין החדר למשרדו של מנהל החברה הפריד חלון זכוכית, והעובדת התבקשה לעדכן את המנהלת ביציאותיה מהחדר, לרבות לחדר השירותים. כך המשיכו להיראות ימי העבודה שלה שבועות ארוכים, והיא נדרשה לשבת בחדר ולבצע מטלות מעטות ביותר ובאופן לא קבוע.
העובדת טענה שהמעסיק התנהג כלפיה "בזלזול מזעזע, התעמרות ונקיטת יחס משפיל ופוגעני, שכלל הטחת האשמות שווא, ניסיונות לפגוע בזכויות העובדת, אילוץ לשבת שבועות ברציפות בחדר מפוקח לבדה, ללא תעסוקה ויחס מפלה מול עובדת נוספת בחברה… אשר לא נדרשה לדווח על כל יציאה, לרבות לשירותים".
בית הדין לעבודה: "העובדה שהמנהל ידע לומר בעדותו היכן בחדר ישבה העובדת מעידה באופן ברור על מעקב אחר מעשיה ותנועותיה. המנהל אף העיד שמדי פעם יצא מחדרו והלך לחדר בו היא ישבה על מנת להביט במקום בו ישבה ובמקום בו מונחים חפציה"
לטענת החברה, העובדת ניצלה את האפשרות שניתנה לה להגיע מוקדם יותר למשרד, אולם בפועל לא עשתה דבר עד להגעת המנהל. בחודשי עבודתה האחרונים היא שוחחה ארוכות בטלפון, העבירה דיווח כוזב על שעות עבודתה ועסקה בענייניה הפרטיים.
עוד טענה החברה כי ההודעה בנוגע לביטול ההטבות הועברה לה לבקשתה בכתב לאחר שהדברים נאמרו לה בשיחה עם המנהל, והיא נעדרה מהעבודה מבלי שעדכנה את החברה אודות מחלתה.
"עם שובהּ לעבודה, נאלצה החברה להעבירה לחדר הפנוי היחיד, חדר מרוהט ונעים, עקב העוינות הבוטה שגילתה כלפי חברתה לעבודה", טענה החברה בכתב התביעה. "העובדת לא נדרשה לקבל אישור לכל יציאה, אלא ליידע את המנהל. בין הצדדים היה משבר אמון חמור ולכן העובדת נמנעה ממתן עבודה, מחשש לחבלה בעבודה. בסך הכל לא סופקה עבודה במשך בין שבוע ל-10 ימים. לאחר קבלת ייעוץ משפטי החברה העבירה מטלות לביצוע לעובדת".
גבולות הפררוגטיבה הניהולית
בית הדין לעבודה ציין בהחלטתו כי למעסיק יש סמכות לנהל את עסקיו כראות עיניו, ולקבל החלטות המצויות במסגרת הפררוגטיבה הניהולית. עם זאת, מדובר בסמכות מוגבלת ויש להפעיל אותה בתום לב, באיזון, ותוך בחינת עניין העובד העלול להיפגע מהמהלך שנעשה מכוח אותה פררוגטיבה.
המכתב שנמסר לעובדת, כך נפסק, כולל מספר הוראות שיש בהן פגיעה בלתי סבירה ובלתי מידתית בעובדת, גם אם סבר מנהל החברה שהעובדת מרבה לשוחח בטלפון בזמן העבודה. הקנס העונשי שהוטל על העובדת בנוגע לשיחה במשך יום העבודה כולו מנוגד לקבוע בחוק הגנת השכר. כך גם בנוגע לקיזוז זמן הפסקה של 45 דקות מדי יום.
מנהל החברה אמנם טען כי המכתב נמסר לעובדת בשעת כעס, אולם בתצהיר שמסר לביה"ד טען: "את כל הבדיקות הדרושות עשיתי כבר קודם לכן, טרם הוצאת המכתב". כנשאל בביה"ד מדוע לא פיטר את העובדת במקום להציב אותה חסרת מעש מדי יום בחדר לבד, השיב: "אני לא נתתי לה הודעה מוקדמת, כי כל הסיפור כבר היה בקטע משפטי ופעלתי לפי עצה משפטית".
"חוסר תום לב קיצוני"
העובדה שהמנהל ידע לומר בעדותו היכן בחדר ישבה העובדת, מציין בית הדין לעבודה בהחלטה, מעידה באופן ברור על מעקב אחר מעשיה ותנועותיה. המנהל אף העיד שמדי פעם יצא מחדרו והלך לחדר בו היא ישבה על מנת להביט במקום בו ישבה ובמקום בו מונחים חפציה.
בית הדין לעבודה פסק שהחברה נהגה עם העובדת בשרירות לב ובחוסר תום לב קיצוני, ופסק לעובדת פיצויים בגובה 30,000 שקל בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה משום שזהו סכום הפיצויים שתבעה העובדת, על אף שנרמז בהחלטה כי לאור התרחשות הדברים היא היתה זכאית לפיצויים גבוהים יותר.
מאחר שהעובדת פוטרה ללא הליך שימוע מסודר, ולאור פגמים שנפלו בהליך הפיטורים, פסק בית הדין לעבודה לעובדת פיצוי בגובה 3 משכורות, כלומר כ-13,000 שקל. בנוסף חויב המעסיק בתשלום הפרש פיצויי פיטורים בסך כ-2,000 שקל וב-7,500 שקל הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
