בית הדין לעבודה בירושלים פסק לאחרונה פיצוי בסך 10 אלף שקל, בגין עוגמת נפש שנגרמה לעובדת. זאת לאחר שקנס שהיה אמור להינתן למעסיק נרשם על שמה, ומחדליו הביאו לכך ששוטרים הגיעו לביתה על מנת לאסור אותה.
הקנס בסך 475 שקל ניתן לעובדת בשל הימצאות קרטוני חלות של המעסיק במרחב הציבורי בסמוך לחנות. העובדת, שהועסקה כקופאית, מסרה למנהל את הודעת הקנס, וביקשה ממנו לדאוג לכך שהקנס יירשם על שם החברה, אך העניין לא טופל.
לטענתה, בעלה פנה לבעלים של החברה לבקש שוב שהקנס יירשם על שם החברה, והוא השיב לו: "כל עוד היא לא תבטל את התביעה אז שתמשיך להתרוצץ".
קראו עוד במעסיקולוג:
* התחייבה לא לבצע שעות נוספות, אך המעסיק חויב לשלם עבורן כ-85 אלף שקל
* פסיקה: ביטול חוזה עבודה לפני תחילת העסקה מחייב שימוע
* גמול שעות נוספות: בית הדין הארצי מרחיב את המונח "תפקיד הנהלה" לטובת המעסיק
בשל אי תשלום הקנס, הוגש נגד העובדת כתב אישום בבית משפט לעניינים מקומיים, שלאחריו פורסם שלא בפניה גזר דין, לפיו חויבה בתשלום הודעת קנס בסך 950 שקל או ב-4 ימי מאסר תמורתו. מאחר שהעובדת לא שילמה את הקנס, הוצא צו מאסר נגדה, וכך הגיעו לביתה שוטרים – בעוד אֵם מיניקה – עם צו מאסר נגדה.
העניין, כך נטען, גרם לה ולבני משפחתה לזעזוע רב ולעגמת נפש רבה, והשוטרים הסכימו שלא לאסור אותה אם תרשום בקשה לבית המשפט ובה תפרט שהיתה עובדת החברה בעת קבלת הודעת הקנס. בעקבות כך, הוסרה העובדת מכתב האישום ובוטל פסק הדין שניתן בהיעדרה.
"פעולת נקם"
"מהראיות והעדויות שהובאו לפנינו עולה כי העובדת נגררה להליך משפטי שלא הייתה אמורה להיות צד בו, תוך שהופעלו נגדה הליכי מאסר", ציין בית הדין בהחלטתו." בתוך כך, העובדת נדרשה להתייצב לדיונים בהליכים שאינם נוגעים אליה, לטרוח ולהגיש בקשות ואסמכתאות לביסוס עובדת היותה עובדת החברה במועד מתן הודעת הקנס".
"העובדת הייתה באותה עת אם מניקה וחשיפתה להליכי מאסר בעקבות הליך משפטי שנפתח נגדה, על לא עוול בכפה, תוך שהחברה מַתְנה את הסבת הודעת הקנס על שמה, בביטול תביעת העובדת נגדה, גרמו לה עגמת נפש רבה", הוסיף בית הדין.
בית הדין התייחס להתניה להעברת הקנס על שם החברה בתנאי התביעה כ"פעולת נקם בעובדת והתנהגות בחוסר תום לב, שאינה מצופה ממעסיק, גם בנסיבות בהן הסתיימו יחסי העבודה והוגשה תביעה של העובד".
[סע"ש 21248-03-16]
<< לחצו לצפייה: פסקי דין בנושא פיצוי על עוגמת נפש בעבודה >>