בית הדין לעבודה בירושלים פסק לאחרונה לעובדת פיצויים בגובה כ-70,000 שקל, לאחר שהתקבלה תביעתה לפיה פוטרה בעקבות ההיריון. זאת על אף שהעובדת לא פירטה בכתב התביעה את הנסיבות בהן הודיעה למעסיק על ההיריון, נמנעה מלהביא עדים לתמיכת גרסתה בטענה שלא רצתה להביך אותם, ולא עימתה את המעסיק עם טענותיה בחקירה נגדית.
"אכן מוטב היה לוּ הייתה העובדת מתארת בתצהירה ביתר פירוט את הנסיבות שבהן סיפרה למעסיק על הריונה, ואולם בית הדין מאמין לעדות העובדת שצוטטה לעיל, שעשתה רושם מהימן ונתמכה בנתוני לוח השנה", ציין בית הדין בהחלטתו. "בית הדין התרשם כי העדות שנתנה העובדת שניתנה במענה לשאלת בית הדין הייתה ספונטנית ולא מתוכננת או מניפולטיבית".
המעסיק טען שיש לזקוף לחובתה של העובדת אי הבאת עדים רלוונטיים לתמיכה בגרסתה, ובית הדין הסכים עם הטענה אך לא ראה בכך ערעור גרסתה של העובדת: "אף בעניין זה, ייתכן כי מוטב היה, מבחינת היערכותה של העובדת לעשות את המירב להוכחת תביעתה, לחזק את גרסתה בעדויות תומכות", ציין בית הדין.
"מודעות לסיכון המשפטי"
העובדת הסבירה בעדותה שהיא כבר לא בקשר עם העובדות שעבדו איתה ולא חברה שלהן, וביקשה שלא להביך אותן על ידי הזמנתן לעדות. בנוסף הסבירה שחשבה שעדותן בפני הממונה על עבודת נשים קיימת.
"בית הדין מניח שבא כוחה של העובדת הבין כי שיקול אחרון זה אינו מצדיק אי הזמנת העובדות לעדות, ואולם נראה כי התובעת קיבלה החלטה להעדיף שלא להטריד את העובדות בהזמנתן לעדות תוך מודעות לסיכון המשפטי הכרוך בהחלטה. הסבר זה מניח את דעתו של בית הדין", נפסק.
לגבי הימנעות העובדת מלערוך חקירה נגדית למעסיק ולעמת אותו עם טענותיה, הוסיף בית הדין כי מוטב היה אילו עשתה זאת, אך הוא "מאמין לעובדת למרות הקשיים בניהול ההליך על ידה".
בית הדין הארצי לעבודה פסק בעבר [ע"ע 285/09] שאי ידיעת המעסיק אודות הריונה של העובדת לא רלוונטי לעצם הצורך בהיתר. עם זאת, כאשר בית הדין נדרש לקבוע את התוצאות של הפיטורים ללא היתר, ולהפעיל את שיקול דעתו בפסיקת סעדים לפי חוק עבודת נשים – שאלת ידיעת המעסיק אודות ההיריון במועד הפיטורים הופכת לרלוונטית.
[סע"ש 29685-08-12]
<< לחצו לצפייה: פסקי דין חדשים בדיני עבודה >>