בית הדין לעבודה בירושלים פסק לאחרונה לעובדת פיצוי בסך 50 אלף שקל, בעקבות התבטאויות והתנהגות לא מותאמת מצד בכיר, לאחר שנפסק שהן מהוות הפרה של חוק למניעת הטרדה מינית.
העובדת שימשה כמזכירה של מבקר מועצה מקומית, והגישה נגד הגזבר תביעה לפיצוי בגין הטרדה מינית והתנכלות בסך של כ-240 אלף שקל, נוסף על פיצוי בגין פרסום לשון הרע בסך 50 אלף שקל. נזכיר שבשנת 2018 פסק בית הדין לעבודה פיצוי בסך 280 אלף שקל לעובדת שהוטרדה מינית על ידי הבוס.
קראו עוד במעסיקולוג:
* סירב להחזיר את העובדת מחשש לתלונה על הטרדה מינית, וחויב בפיצוי
* פסיקה: "הצגת אצבע משולשת בעבודה גובלת בהטרדה מינית"
* בג"ץ בהחלטה תקדימית: התפטרות בעקבות הטרדה מינית תוּכר כפיטורים
* הטרדה מינית בעבודה: פיצוי בגובה 180,000 ש"ח לעובדת
לטענת העובדת, הגזבר הגיע ללשכת ראש המועצה, ובנוכחות מזכירת ראש המועצה דרש ממנה לעזוב את הלשכה, תוך שהעיר לה על צורת הישיבה שלה באופן סקסיסטי, ואמר לה "יאללה עופי מפה", ואף הטיח בפניה את הכינוי "זנזונת".
העובדת פרצה בבכי ויצאה מהלשכה, ואילו הגזבר דלק אחריה והמשיך לכנות אותה "זנזונת". רבש"צ המועצה ראה את העובדת ממררת בבכי, וכאשר פנתה לגזבר ואמרה לו שעליו להתבייש באופן שבו דיבר אליה, הוא השיב: "סתמי את הפה, יא זנזונת".
"יצאת פוטוגנית"
כ-3 חודשים לאחר מכן, הגיעה העובדת ללשכת ראש המועצה כדי לאסוף מסמכים הנחוצים לעבודתה. לטענת העובדת, הנתבע נכנס ללשכה ודרש ממנה לעזוב את המקום כהרגלו. היא ביקשה ממנו שיניח לה, ובתגובה הוא שלף את הנייד שלו, והחל לצלם אותה. היא דרשה ממנו לחדול, ובתגובה הוא השיב לה: "יצאת פוטוגנית".
בכתב התביעה טענה העובדת שכינויה "זנזונת" וצילומה בניגוד לרצונה, מהווים כל אחד הטרדה מינית. לטענתה יש לדחות את טענת הנתבע לפיה צילם אותה כדי להוכיח שהיא סתם מתבטלת, מאחר שמעבר לכך שאין זה לגיטימי וממילא טען שלא העביר את הצילום לאיש – הרי שבהליך הקודם טען הנתבע שרק עשה את עצמו כאילו צילם, ובכך יש לסתור את טענתו בנוגע למטרת הצילום.
עוד טענה העובדת שמעדות הנתבע עצמו עלה שהוא נוהג להטריד מינית דרך קבע, ומייצר ביודעין סביבת עבודה אפופת אווירה מינית בהערותיו בעלות הקונוטציה המינית. דוגמאות לכך, הנסמכות בראיות, הוצגו בפסק הדין.
רק מתלוצץ?
העובדת ביקשה מבית הדין לדחות את טענת הנתבע לפיה הוא "רק מתלוצץ" עם הכפופים לו בקונוטציות מיניות, שהרי הם מהווים קהל שבוי, ואין בכוחם להתעמת איתו ולהעמידו במקום.
לעניין סכום הפיצוי טענה העובדת שיש להחמיר עם הנתבע, כיוון שחזר על אמירתו מספר פעמים, לא הביע חרטה, ועמד בעיקשות על דבריו הפוגעניים כלפי עובדים אחרים.
הנתבע טען להגנתו, בין היתר, שהעובדת מנצלת את החוק על מנת לנסות להתעשר בעקבות התבטאות שהיא לכל היותר בוטה, ובאופן שיש בו משום זלזול במונח הטרדה מינית.
לאחר שבחן את העדויות ואת הראיות שהוצגו בפניו, פסק בית הדין שהעובדת אכן הוכיחה הטרדה מינית ויצירת אווירה עוינת בהקשר מיני – ולא רק כלפיה, ופסק לה פיצוי בסך 50 אלף שקל, תוך שהוא מציין בהחלטתו שגם היום הנתבע אינו מבין את חומרת מעשיו.
"חרף חומרת התנהלותו, נוכח הפסיקה, ונסיבות המקרה התביעה לפיצוי בגין לשון הרע נדחית", הוסיף בית הדין.
[סע"ש 53638-06-16]