בפסק דין המשתרע על פני 30 עמודים, חויב לאחרונה בית השקעות על ידי בית הדין האזורי לעבודה לפצות מנהלת ב-70 אלף שקל בגין פיטורים שלא כדין ועוגמת נפש.
"מחומר הראיות עולה כי הליך הפסקת העסקת המנהלת והנימוק האמיתי להפסקת העסקתה היה כדי להסיר אחריות מהחברה, שעה שהמקרה דווח לאוצר", ציין בית הדין בהחלטתו. "שוכנענו שהחברה ניסתה להסתיר את העובדה שהליך הרגולציה שהיה קיים אצלה במועד הרלוונטי, פעל ללא נהלים מסודרים ובחוסר כוח אדם, באופן שלא ניתן כלל לבצעו".
קראו עוד במעסיקולוג:
* פיצוי על עוגמת נפש לעובד שמכתב התפטרותו נתלה על לוח המודעות
* בית הדין לעבודה: השפלה והעלבה קשה של עובד עשויה להצדיק התפטרות בדין פיטורים
* פסיקה: התפטרות בדין מפוטר בשל הפרת זכות קוגנטית, גם אם העובד אינו מתריע בפני המעסיק
קידום מהיר
התובעת החלה בגיל 21 עבודתה בחברת בת של בית ההשקעות, העוסקת בשיווק מוצרים פיננסיים שונים. תחילה כמתאמת פגישות, לאחר מכן כראש צוות תיאום פגישות, ולבסוף כמנהלת המוקד – כאשר במסגרת תפקידה ניהלה צוות של כ-10 נציגי מכירות.
3 שנים לאחר תחילת עבודתה בחברה, הוציא הבוס שלה מייל זועם לצוות שלה בעקבות אירוע חמור שהתרחש, בו הזהיר אותם שבפעם הבא שיובא לידיעתו שאחד העובדים יבצע התנהלות לא תקינה מול לקוח – הוא יובא לשיחת שימוע. "אמינות ועבודה על פי הנהלים יותר חשובים מכל מכירה שתעשו", כתב להם.
למחרת שלחה המנהלת (התובעת בתיק) מייל לבוס, ועדכנה אותו שהעבירה לעובדים תדריך בו הובהרו שוב הנהלים בנושא. לאחר מכן המשיכה לשלוח לו עדכונים שוטפים על אופן ניהול המשבר על ידה אל מול צוות העובדים הכפופים לה.
לאחר יומיים הוא הודיע למנהלת ולצוות שלה שכולם נשלחים לביתם למשך 48 שעות לצורך ביצוע בירור בנושא, תוך קבלת שכר מלא עבור ימים אלו.
"שעיר לעזעזל"
מספר ימים לאחר מכן, ולאחר שערך לה הבוס שיחה בבית קפה מחוץ למשרד, קיבלה המנהלת מכתב זימון לשימוע בו הוסבר לה שהחברה רואה בה אחראית לכשלים ולהפרות נהלי החברה. "במעשיך ובמחדלך לא השכלת למלא אחר אחריותך הניהולית, והפרת את חובתך הפיקוחית כמנהלת המוקד", צוין במכתב.
בעקבות כך, באת כוחה של העובדת ביקשה לקבל מהחברה העתק מסמכים לרבות צילום תיק אישי, דוחות נוכחות, חוזה העסקה וכל מסמך רלוונטי וכן ביקשה לדחות את השימוע – וכך היה.
לאחר עריכת השימוע – המנהלת פוטרה, ובעקבות כך הגישה תביעה נגד החברה בה טענה בין היתר שהחברה חיפשה "שעיר לעזעזל" בעקבות חשיפת התנהלות פסולה של עובדים במוקד, כדי שלא תיאלץ לנקוט בהליכים נגד בכירים בחברה.
שיקולים זרים
לאחר שבחן את העדויות ואת הראיות שהוצגו בפניו, פסק בית הדין שאכן נפלו פגמים פרוצדורליים בהליך פיטורי המנהלת, ובנוסף התקבלה טענת המנהלת לפיה עילת הפיטורים היתה מוכתמת בשיקולים זרים ובחוסר תום לב.
המנהלת הצליחה להוכיח שעוד לפני עריכת השימוע בפועל – החברה הודיעה על הפסקת העסקתה בחברה לגורמים פנימיים, לרבות לעובדים הכפופים לה, ואף והעבירה את תפקידה לעובדת אחרת. כלומר, השימוע נערך כטקס בלבד, מבלי שניתנה למנהלת הזדמנות ממשית לשכנע את החברה לחזור בה מכוונתה לפטר אותה.
בנוסף, נימוקי מכתב הזימון לשימוע לא היו מספיק מפורטים, ולא הוצגו אסמכתאות המבססות את טענות החברה כלפי המנהלת. בית הדין לא שוכנע שהחברה הביאה בחשבון במערך השיקולים שבמהלך כל תקופת העסקתה, מדובר היה בעובדת מצטיינת ומוערכת.
הטיעון שהוצג בזימון לשימוע, לפיו המנהלת הפרה את חובתה הפיקוחית כמנהלת המוקד, לא הוכח כנכון. כמו כן, הוכח שהחברה לא עדכנה בזמן אמת את המנהלת מהם הנהלים בנוגע לפיקוח הנדרש על ידה, בפרט בנוגע לאופן הפעולה הנדרש בנוגע לנושא הספציפי שגרם לכל המהומה.
מכתב פיטורים לאקוני
המנהלת אף הוכיחה שבמקרים אחרים בהם היתה הפרה של נהלים, החברה פעלה באופן סלחני יותר. לא הוכח שהמנהלת קיבלה הנחיות ברורות וספציפיות בנוגע לאחריותה במסגרת תפקידה, או שהחברה פנתה אליה בטענה בזמן אמת על כך שאינה פועלת בהתאם לנהלים.
בית הדין אף התייחס לכך שמכתב הפיטורים שנמסר לעובדת לא פירט את נימוקי הפיטורים, ונכתב באופן לקוני ללא כל פירוט.
כך חויבה החברה לפצות את העובדת ב-70 אלף שקל בגין פיטוריה שלא כדין ועוגמת הנפש שנגרמה לה כתוצאה מהתנהלות החברה, נוסף על הוצאות משפט בסך 15 אלף שקל.
[סע"ש 19207-02-18]