מועמד בן 43 יקבל פיצוי כי נשאל לגילו בריאיון, למרות שהסגיר מרצונו את הגיל בקו"ח

בית הדין לעבודה בחיפה פסק לאחרונה פיצוי לתובע שהגיש מועמדות לתפקיד וטען שלא התקבל בשל אפליה, לאחר שנשאל לגילו לפני ובמהלך ריאיון העבודה.

התובע, יליד שנת 1973, הגיש מועמדות לתפקיד עובד סוציאלי בשב"ס, ושלח קורות חיים בהם צוין שהוא שירת בשירות צבאי מלא בין השנים 1992-1995, כך שניתן היה לדעת את גילו עוד לפני זימונו לריאיון.

קראו עוד במעסיקולוג:
^* פיצוי בגובה 6 משכורות לעובדת מבוגרת שפוטרה
^* נדחתה תביעת עובדת "מבוגרת" שפוטרה בשל צמצומים, למרות שמונה עובד במקומה
^* הפוסט הוויראלי הציף מחדש נושא כאוב בעולם התעסוקה

חלק מנוהל הכניסה

נציגת השב"ס הסבירה בעדותה בבית הדין שכדי לאפשר כניסה של כל מבקר לבית הסוהר, הוא נדרש למסור פרטים אישיים בהם תאריך לידה ותעודת זהות.

התובע הכחיש בעדותו שהוא התבקש למסור את תאריך לידתו לפני הריאיון, וטען שמספר תעודת זהות ותאריך הלידה שמופיעים בכתב יד על גבי קורות החיים נרשמו על ידי המראיינת במהלך הריאיון עצמו.

לאחר שבחן את הראיות ואת העדויות שהובאו בפניו, קיבל בית הדין את גרסת השב"ס, וקבע שהתובע אכן מסר לפני הריאיון את מספר תעודת הזהות ותאריך הלידה שלו כדי לקבל אישור כניסה לבית הסוהר.

"ספק בעניינו האם התובע יכול לזכור דברים שנאמרו בשיחת טלפון טכנית כ-3 שנים לאחר אותה שיחה", התייחס בית הדין לשיחה בה זומן התובע לריאיון. "בכל מקרה נציין, שגם אם לא היה מתבקש מהתובע לתאריך לידתו, ממילא השב"ס יכול היה לדעת את סדר גודל גילו של התובע מקורות החיים שהוא שלח, וזאת לאור המועד שבו שירת בצבא".

הגיל מהווה בעיה?

התובע טען שהוא נשאל בריאיון באופן ישיר לגבי גילו, ולאחר שהשיב לשאלה זו נאמר לו במפורש שגילו מהווה בעיה, עניין שהמראיינת הכחישה.

דו"ח ההתרשמות של המראיינת, שנפתח בציון גילו ושנת הלידה שלו, נמסר לממונה עליה. לאחר לבטים, הוחלט שלא לקבל את התובע לתפקיד, אולם בשל טעות אנוש הוא קיבל תשובה רק 8 חודשים לאחר הריאיון.

במהלך אותה תקופה יצר התובע קשר עם המראיינת מספר פעמים, וביקש לדעת האם גילו מונע ממנו להתקבל לעבודה. בית הדין רמז לכך שאילו התובע היה דורש פיצוי על השיהוי הממושך במסירת התשובה בנוגע לאי קבלתו לתפקיד – היה זכאי לכך מכוח חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה.

פיצוי נמוך יחסית

סעיף 2(א) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה קובע שמעסיק לא יפלה בין עובדיו או בין דורשי עבודה, בין היתר בשל גילם. מאחר שהשב"ס ביקש מהתובע פרטים לעניין תאריך לידתו, בין אם במישרין ובין אם בעקיפין, עובר אליו הנטל לשכנע את בית הדין שהתובע לא הופלה מטעמי גיל.

במקרה זה ובאופן חריג, מצא בית הדין את עדויות שני הצדדים מהימנות, והתרשם שכל צד בטוח בגרסתו ובצדקתו. עם זאת, מאחר שנטל ההוכחה רובץ על כתפי השב"ס – הוחלט לקבל את גרסת התובע.

בית הדין לא השתכנע שבשב"ס קיימת מדיניות פנימית מוצהרת להעדיף עו"סים צעירים יותר, והתרשם שהסיבה לכך שיש יחסית הרבה עו"סים צעירים נובעת מכך שאין צורך בניסיון על מנת להתקבל שם לעבודה.

בשל העובדה שאין ראיה לכך שהתובע הופלה בשל גילו, מה גם שמדובר בגיל צעיר יחסית שאינו מאופיין בהפליה מטעמי גיל ובנוסף – במקצועו הגיל אמור להוות יתרון, נפסק לתובע פיצוי נמוך יחסית בסך 20 אלף שקל בלבד.

[סע"ש 9300-09-17]