פיצוי על אפליה שלא היתה: המראיינת מסרה למועמדת שלא התקבלה בגלל ההיריון

"ראוי לציין כי עדותו של המעסיק עשתה עלינו רושם מהימן, ואנו מעדיפים את עדותו על פני עדותה של התובעת. לא הוכח בפנינו כי ההחלטה שלו שלא לקבל את התובעת לעבודה נבעה משיקול פסול הנוגע להריונה. נראית לנו הגיונית טענתו, לפיה ההחלטה אכן התקבלה על רקע סגירתו הצפויה של המוקד. עם זאת, לאור העובדה שמנהלת המוקד אמרה לתובעת באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי ההחלטה התקבלה משום שהיא בהיריון – הרי שעל המעסיק של המנהל לשאת באחריות לנאמר" – כך פסק לאחרונה בית הדין לעבודה בירושלים, וחייב את המעסיק בפיצוי התובעת בגין אובדן השתכרות.

המועמדת זומנה לריאיון עבודה במוקד מכירות שנערך בנוכחות המעסיק ומנהלת המוקד, אולם המוקד נסגר כשבועיים וחצי לאחר מכן.

לטענת המועמדת, לקראת סיום ריאיון העבודה נשאלה על ידי המראיינים אם היא בהיריון והשיבה בחיוב, לאחר שהותירה עליהם רושם חיובי. מספר ימים לאחר מכן, יזמה המועמדת שיחה טלפונית עם מנהלת המוקד, שאמרה לה שההתרשמות הכללית ממנה הייתה טובה, אך מאחר שהיא בהיריון הוחלט שלא לקבל אותה לעבודה. שיחה זו הוקלטה על ידי המועמדת, והוצגה כראיה בבית הדין לעבודה.

קראו עוד במעסיקולוג:
^* פיצוי בגובה 70,000 שקל למועמדת שלא התקבלה לעבודה בשל ההיריון
^* פסיקה: המועמדת לא חשפה בריאיון שהיא בהיריון? על המעסיק לגלות הבנה וסבלנות
^* קוּצַץ בחצי הפיצוי שנפסק לתובעת הסדרתית שלא התקבלה בגלל ההיריון

המעסיק מצדו טען כי המועמדת "התיישבה ואמרה שלום, כמו שאתם רואים אני בהיריון. ואז אני אומר אין לי בעיה, להיפך, אני עובד במגזר החרדי, יש שם אחוזי ילודה גבוהים ואין בעיה. שאלנו שאלות-תשובות והתקדמנו".

המועמדת אכן אישרה במהלך החקירה הנגדית בבית הדין שהייתה בריאיון בחודש השמיני להריונה, וכי ההיריון היה ניכר לעין. בנוסף אישרה המועמדת בחקירתה שלאחר שבישרה על הריונה, נמשך ריאיון העבודה כחצי שעה נוספת. הוצגו בפניה מדרגות השכר, ונתנו לה את התחושה שעשתה רושם רב על המראיינים.

כך התרשם בית הדין שהאופן בו התנהל הריאיון אינו מתיישב עם טענת המועמדת, לפיה הדיווח על הריונה הוא שגרם לאי קבלתה לעבודה. שהרי עם תחילת הריאיון ניתן היה לראות שהיא בהיריון, ובכל זאת פעל המעסיק במשך כחצי שעה לקידום הריאיון, שוחח עמה על מדרגות השכר, ואף הביע בפניה את התרשמותו החיובית מכישוריה.

פעלה על דעת עצמה

המועמדת תבעה מהמעסיק פיצוי ללא הוכחת נזק בסך 75,000 שקל בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות לעבודה, וסך של 40,000 שקל בגין נזקים ממוניים – אובדן ימי עבודה, אובדן דמי לידה מביטוח לאומי ועוגמת נפש.

המעסיק טען להגנתו שהמועמדת מעולם לא נשאלה על ידו אם היא בהיריון, והסיבה לאי קבלתה – בדומה לאי קבלת כעשר מועמדות נוספות שרואיינו למשרה – אינה קשורה כלל לדברים שעלו בריאיון, אלא להחלטה על סגירת המוקד שהתקבלה סמוך לאחר מועד הריאיון.

עוד נטען שמנהלת המוקד פעלה באופן עצמאי, לפני שקיבלה מהמעסיק הנחיה להודיע למועמדות על ההחלטה, ואמירות אלה היו על דעתה בלבד. לטענתו, ההחלטה שלא לקבל את המועמדת לעבודה התקבלה אך ורק משום שהוחלט שלא לאייש את המשרה, לאור סגירתו של המוקד שנעשתה זמן קצר לאחר מכן.

בין כך ובין כך, טען המעסיק, למועמדת לא נגרם נזק משום שהמוקד נסגר ימים ספורים לאחר מכן, ולכן ממילא המועמדת לא היתה עובדת בעסק.

"תביעה מנופחת ומוגזמת"

"לאחר ששקלנו את החומר שהובאו בפנינו, לרבות המסמכים שהוגשו והעדויות שנשמעו, הגענו למסקנה כי יש לקבל את התביעה באופן חלקי ביותר", פסק בית הדין, וקבע שהמועמדת זכאית לפיצוי בגין אובדן כושר השתכרות בגובה 2,500 שקל – החל מיום לאחר השיחה הטלפונית עם מנהלת המוקד ועד לסגירתו בפועל, כלומר שבועיים.

המועמדת מסרה לבית הדין שאצל המעסיק הקודם השתכרה 4,200 שקל לחודש, ולכן בית הדין חישב את שכרה עבור השבועיים הללו על פי 5,000 שקל לחודש.

"התביעה נגד המעסיק הייתה מנופחת ומוגזמת, ואין אנו פוסקים לתובעת הוצאות", הוסיף בית הדין. יצוין כי בבית דין לעבודה מתנהלת תביעה נוספת של התובעת [7657-06-14], בו נתבעו סעדים בעילות של אובדן השתכרות ואובדן דמי ביטוח לאומי על אותה תקופה. אף שם העלתה התובעת טענה לפיה פוטרה בניגוד לחוק עבודת נשים.

[סע"ש 50848-06-15]

<< לחצו לצפייה: פסקי דין בנושא מועמדת בהיריון >>