פיצוי בגובה 50,000 שקל למועמדת שלא התקבלה בגלל ההיריון
מעסיקולוג12:19
המועמדת ענתה על דרישות התפקיד, והחברה לא הוכיחה שאי קבלתה לא היה בגלל ההיריון | בית הדין לעבודה: "המצב אליו שואף החוק הישראלי הוא שאישה תוכל לציין בראיון עבודה את הריונה"
בית הדין לעבודה בחיפה פסק בשבוע שעבר פיצוי בסך 50,000 שקל למועמדת לעבודה שלא התקבלה לתפקיד בשל היותה בהיריון.
התובעת, ילידת 1986, פנתה לחברה לתפקיד מוקדנית מכירות בטלפון, אולם לאחר שני ראיונות הפנתה המראיינת את המועמדת למוקד המכירות של חברה אחרת על מנת לבדוק אם יש שם עבודה עבורה.
לאחר שבעלה של התובעת שאל את נציגת החברה השנייה מדוע שינתה את עמדתה בנוגע לקבלת התובעת לעבודה, היא השיבה לו בשיחה טלפונית מוקלטת: "המנהל אמר שמבחינתו אם היא בחודש רביעי אנחנו פשוט מחפשים אנשים לאורך זמן, אוקיי?"
התובעת לא התקבלה לעבודה בשתי החברות, והגישה בסמוך לאירוע תביעה לפיצוי בסך 50,000 שקל מכל אחת מהחברות מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
החברה הראשונה טענה להגנתה שהעובדת לא התקבלה ללא קשר להיריון, אלא בשל העובדה שלא היה צורך באותה עת בעובדת נוספת, ואילו החברה השנייה כלל לא הציגה בפני בית הדין נימוק לאי קבלת התובעת לעבודה.
בית הדין הארצי לעבודה: הדעה הגורסת שאישה צריכה להסתיר את דבר ההיריון בראיון עבודה, שכן אחרת תיחשד כמי שמחפשת עילת תביעה, מקבעת למעשה את המצב שהחוק ביקש לשנות
חוק שוויון הזדמנויות בעבודה קובע כי מעסיק אינו רשאי להפלות בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת היריון. עוד קובע החוק כי במקרה של תביעה נגד המעסיק, עליו להוכיח שלא הפר את החוק במקרה בו המעסיק קבע לגבי התפקיד תנאים או כישורים, והמועמדת או העובדת הוכיחו שהן עונות על דרישות התפקיד.
במקרה זה המראיינת בחברה הראשונה העידה בבית הדין שלא נדרשים כישורים מיוחדים לתפקיד, אלא "רק צריך לדעת לענות לטלפון", וכך גם היה בתפקיד אליו התראיינה בחברה השנייה.
על אף טענת החברה שהתובעת לא התקבלה כי לא היתה משרה פנויה, התקבלו באותו יום מספר עובדים חדשים לחברה הראשונה.
בהחלטתו רומז בית הדין לעבודה לטענות שהיתה יכולה החברה להעלות אך לא עשתה זאת, כדוגמת נתונים בנוגע למספר עמדות העבודה אל מול מספר העובדים המועסקים באותו מועד וכן השינוי במספר העובדים במוקד באותו חודש.
חוסר תום לב?
החברות טענו לאורך ההליך המשפטי שלמעשה מדובר במהלך מכוון של התובעת, במסגרתו העלתה מיוזמתה את דבר ההיריון במהלך ראיון העבודה, תוך ידיעה שהעניין יכשיל את העסקתה וייצור לה עילה לתביעה.
עם זאת, בית הדין לעבודה קבע כי עצם ההודעה של מועמדת שהיא בהיריון ותיעוד השיחות או הגשת תביעות נוספות אינם מלמדים על חוסר תום לב.
בפסיקה קודמת של בית הדין הארצי לעבודה צוין כי הדעה הגורסת שאישה צריכה להסתיר את דבר ההיריון בראיון עבודה, שכן אחרת תיחשד כמי שמחפשת עילת תביעה, מקבעת למעשה את המצב שהחוק ביקש לשנות, לפיו היריון המועמדת תגרום בסבירות גבוהה למעסיק פוטנציאלי לדחות את מועמדותה לעבודה.
"המצב אליו שואף החוק הישראלי ושואפת כל חברה נאורה, הוא שאישה תוכל לציין בראיון עבודה את הריונה, ללא חשש שבגינו לא תתקבל לעבודה", ציין בית הדין לעבודה בהחלטתו. "לאישה יש אינטרס לציין את דבר היותה בהיריון בעת ראיון עבודה, בין היתר על מנת לוודא כי אין כל מניעה לבצע את העבודה הנדונה בהיותה בהיריון".
מאחר שמדובר היה במסכת התנהלות אחת, ולא בשני אירועים נפרדים, פסק בית הדין לעבודה לתובעת פיצוי ללא הוכחת נזק בסך 50,000 שקל, נוסף על הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 10,000 שקל.
