העובד שפוטר לא כדין יקבל פיצוי חריג בסך 460 אלף שקל
מעסיקולוג6:00
בית הדין לעבודה פסק לעובד פיצוי בגובה 150 אלף שקל בגין פיטוריו שלא כדין, מאחר שמדובר היה ב"פגם מהותי ומשמעותי"
בית הדין לעבודה בתל אביב פסק בשבוע שעבר לעובד פיצוי בגובה 150 אלף שקל בשל פיטורים שלא כדין, נוסף על פיצוי בסך כ-310 אלף שקל בגובה שווי זכויות נלוות שהעובד יכול היה לקבל לולא פוטר לאלתר ומבלי שהתאפשר לו, בהתאם לנוהג המקובל בחברה, לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת ולנצל ימי חופשה שנצברו לזכותו.
העובד הועסק בחברה כ-22 שנים, כאשר בשנות עבודתו האחרונות כיהן כסמנכ"ל שיווק ומכירות. מדובר בחברה ציבורית, הנסחרת בנאסד"ק, שעוסקת בייצור מעגלים מודפסים המשמשים יצרנים בתחומי אלקטרוניקה שונים.
שכרו החודשי של העובד היה מורכב ממשכורת חודשית בגובה כ-26 אלף שקל, משכורת 13 בסך 2,000 שקל, שעות נוספות גלובליות בסך כ-4,300 שקל, וכן עמלות בגובה משתנה.
החברה נרכשה על ידי בעלים חדשים, וכעבור מספר חודשים פוטר מנכ"ל החברה אליו היה כפוף התובע, ולאחר מכן נמסר לו שתפקידו התייתר במסגרת רה-ארגון והוצע לו לשקול לסיים את תפקידו באופן מוסכם.
במסגרת התכתבות בין הצדדים הודיע לו המעסיק שהוא מחויב לערוך לו שימוע, והעובד כתב לו בתגובה: "אני חייב לומר שלא ברור לי מה הטעם כי כבר הודעת לי על ההחלטה שלך להפסיק את העבודה שלי וזה גם פורסם לכולם בחברה".
לאחר שהמעסיק הבהיר לעובד שקיימת לו זכות לשימוע, והוא יכול להחליט לוותר עליה אם ירצה בכך, השיב העובד: "אני לא מבין איך התשובה שלך לגבי שימוע, כן או לא, מתיישבת עם העובדה כי באותה ישיבה כבר פוטרתי… משום כך, נראה לי שהשימוע הוא יותר כמו משחק".
וכך העובד זומן לשימוע, בו נאמר לו שהחברה שוקלת את המשך העסקתו והוצגו בפניו הסיבות לכך, וכצפוי – לאחר השימוע הוא פוטר.
מטרת השימוע סוכלה
לאחר שבחן את העדויות ואת הראיות שהוצגו בפניו, פסק בית הדין שההחלטה על פיטורי העובד התקבלה עוד לפני שנאמר לו שתפקידו התייתר, כלומר לפני זימונו לשימוע.
לדברי בין הדין, הדבר מעיד על כך שמטרתו העיקרית של השימוע סוכלה, שהשימוע לא בוצע "בנפש חפצה", ושלמעשה מדובר היה בצעד חסר משמעות – שהרי מטרת השימוע היא לאפשר לעובד לשכנע את המעסיק לשנות את דעתו בנושא.
עם זאת, בית הדין דחה את טענת העובד לפיה לא היתה הצדקה ממשית לפיטוריו, שכן במסגרת ניסיון לצמצם הוצאות שכר הדבר מתקבל על הדעת לאור משכורתו הגבוהה של העובד שמילא תפקיד בכיר בחברה.
"פגם מהותי ומשמעותי"
בית הדין פסק לעובד פיצוי חריג בגובה 150 אלף שקל בגין פיטוריו שלא כדין, מאחר שמדובר היה ב"פגם מהותי ומשמעותי", כלשונו. בית הדין אף התייחס לכך שבמועד הפיטורים היה העובד בן 53, וידוע שקיים קושי במציאת מקום עבודה בגילאים אלה, במיוחד בתפקידים בכירים.
בנוסף, העובד אישר שהחל לעבוד במקום חדש רק באמצע אוקטובר שנה לאחר הפיטורים (לאחר ששהה בחו"ל כשלושה חודשים), ואף אישר שקיבל דמי אבטלה, אך לא ציין מה הסכום שקיבל.
"בשקלול נתוניו האישיים של העובד (גילו), הוותק שלו במקום העבודה, העובדה כי בסופו של יום ההחלטה על הפיטורים התקבלה משיקולים לגיטימיים, אך יצאה אל הפועל באופן הפוגע בזכותו של התובע להליך פיטורים הוגן, ובשים לב גם לרמת השתכרותו של העובד וכן לפרק הזמן הממושך עד שמצא עבודה אחרת, מצאנו להעמיד את הפיצויים בגין פיטורים שלא כדין על סך 150,000 ₪".
הפרת נוהג לניצול ימי חופשה
העובד היה זכאי להודעה מוקדמת בת שלושה חודשים, ובהתאם לנהוג ולמקובל בחברה – בעת סיום העבודה הוא היה אמור לקבל אפשרות לנצל את ימי החופשה בפועל ולשהות בהודעה מוקדמת בפועל. לטענתו, הוא הסמנכ"ל היחיד שניתנה לו הודעה מוקדמת בת חודש, שולמה לו תמורת הודעה מוקדמת בת חודשיים וכן שולם לו פדיון חופשה.
על יסוד טענות אלה, תבע העובד שווי זכויות נלוות לשכר בגין 8 חודשי עבודה (6 חודשי חופשה ועוד חודשיים הודעה מוקדמת): הפקדות לקרן השתלמות ולביטוח פנסיוני, הפקדות לאובדן כושר עבודה, דמי הבראה, הוצאות רכב, הוצאות תקשורת, ביטוח בריאת מורחב, דמי חופשה ועמלות.
בית הדין קיבל טענה זו של העובד באופן עקרוני, אך פסק שיש להעמיד את חישוב הפיצויים שנתבעו בגין הפרת הנוהג, על יסוד המשכורת שנרשמה בטופס 161 ולא על יסוד המשכורת לה טען העובד.
בנוסף, נפסק שאין לכלול בפיצויים גם פיצוי בגין אי ביטוחו של העובד ברכיב אובדן כושר עבודה וכן ביטוח בריאות מורחב, מאחר שמדובר ברכיבי "ריסק" שממילא אינם מגיעים לכיסו של העובד. כך הועמד הפיצוי לעובד על כ-310 אלף שקל.
