בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב פסק לאחרונה לעובדת שפוטרה בעקבות הריונה כ-160 אלף שקל, חלקם כפיצויים עונשיים.
"אנו סבורים כי נוכח מטרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה וחשיבות העקרונות המיושמים בתיק זה, עלינו לשדר מסר ברור שהפרת הוראות חוק זה תגרור סנקציה כספית ממשית", ציין בית הדין בפסק דינו. "מטרת החקיקה הנדונה ומהותה היא שילוב נשים בשוק התעסוקה ופסיקת פיצוי הולם בגין הפרת הוראות החוק, משרתת מטרה זו".
שיתפה בדיסקרטיות
הכל החל כאשר העובדת שהועסקה במשרד עו"ד במשך 9 חודשים, שיתפה בדיסקרטיות את מנהלת המשרד, רעייתו של המעסיק, שהיא בהיריון. 5 ימים לאחר מכן הסתיימה העסקתה.
המעסיק הכחיש שידע שהעובדת בהיריון, בעוד רעייתו העידה בבית הדין שהעובדת השביעה אותה לא לספר זאת לאיש וכך עשתה – אולם מתמלול השיחה במעמד הפיטורים עולה שהמעסיק אמר כך: "אוקיי. לכבוד כל המעוניין, הריני לאשר כי ביום ששאנל הקיאה, סתם, הריני לאשר כי ביום 31.1.18 פוטרה…."
בית הדין דחה את טענת המעסיק לפיה העובדת התפטרה ולא פוטרה ללא שימוע, ופסק שהמעסיק לא עמד בנטל להוכיח שהיתה לו סיבה עניינית לפיטורי העובדת, שאינה נוגעת להיריון כמובן. להיפך – שכרה הועלה בצורה משמעותית בתוך פחות משנה, עניין המעיד לגישת בית הדין על כך שהיתה שביעות רצון מעבודתה. בנוסף, מהודעות הווטסאפ בין הצדדים עולה שהיתה ביניהם מערכת יחסים חברית וטובה.
פיצויים עונשיים
חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה מעניק לבית הדין סמכות לפסוק פיצוי לפי שיקול דעתו עד לסך 120 אלף שקל לעובדת שפוטרה פיטורים מפלים, לרבות פיצוי גם עבור נזק שאינו ממוני.
בקביעת גובה פיצוי מסוג זה בסך 50 אלף שקל, הביא בית הדין בחשבון את הפגיעה בעובדת שבערבות הפרת חוק שוויון ההזדמנויות נותרה ללא עבודה כשהיא רק בתחילת ההיריון, וכן את העובדה שהמעסיק התנהל בחוסר תום לב. עם זאת, לא נפסק לעובדת הסכום המירבי מ-3 סיבות: שכרה הנמוך, תקופת העסקתה הקצרה, וכן העובדה שקיבלה דמי אבטלה מהביטוח הלאומי.
בנוסף פסק בית הדין לעבודה הפרשי שכר בגין פיטורים ללא היתר לפי חוק עבודת נשים בסך כ-85 אלף שקל, פיצויי פיטורים בגין תקופת העסקתה לרבות תקופת איסור הפיטורים בסך כ-13 אלף שקל, הפרשות מעסיק לפנסיה בגין תקופת איסור הפיטורים בסך כ-5,000 שקל, פדיון חופשה בגין תקופת איסור הפיטורים בסך כ-3,000 שקל, וכן דמי הבראה בגין תקופת העסקתה לרבות תקופת איסור הפיטורים בסך כ-5,000 שקל.
המעסיק חויב לשאת בהוצאות המשפט ושכר טרחת עורך הדין של העובד בסך 20 אלף שקל.
[סע"ש 57818-11-18]