בית הדין האזורי לעבודה פסק לאחרונה פיצוי חריג בגובה 150 אלף שקל לסגנית היועמ"ש לתכנון ובניה בעיר גדולה, שמודרה מפגישות בתחום אחריותה, נלקחו ממנה מרבית סמכויותיה ללא הצדקה, ובנוסף חוותה השפלות רבות מצד המנהל. בנוסף חויבה העירייה לשלם לעובדת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 20 אלף שקל.
בית הדין הבהיר שעל העירייה לחדול ממידור התובעת מפעילותה ולערב אותה בתהליכים ובפרויקטים הנוגעים לתפקידה, וכן להזמין אותה לפגישות בתחום אחריותה כפי שהיה נהוג בעבר.
"הפגיעה קשה מנשוא, במיוחד בשים לב לוותק של התובעת באגף הייעוץ המשפטי של העירייה, לתפקיד הרם שהגיעה אליו ולרוחב סמכויותיה, שניטלו ממנה באבחה ללא הצדקה עניינית, מבלי שהתקיים הליך תקין, בחוסר תום לב ובחוסר סבירות", פסק בית הדין.
שינויים ארגוניים?
התובעת החלה את דרכה בעירייה בשנת 1994, ולטענתה החל משנת 2016 המנהל שלה החל לפגוע בה ובסמכויותיה "בצורה חד צדדית, שרירותית, פסולה, בלתי חוקית ומתמשכת, באופן שמרוקן את תפקידה מכל תוכן ומונע ממנה לבצעו", כלשונה.
נטען שללא כל הודעה מוקדמת היא התבשרה בעל פה שכל צוות העובדים שבניהולה נלקח ממנה ובאופן מיידי היא הודחה מכל תפקידיה ומתחומי אחריותה ונותרה עם תפקיד אחד בלבד במהלך שרירותי ומשפיל. כל זאת, ללא שימוע וללא התייעצות עם ארגון העובדים.
העירייה טענה להגנתה שמדובר בשינויים ארגוניים שנאלצה להוביל, ולמרות שהעובדת הייתה מעודכנת בפרטי השינויים – היא מסרבת להפנים אותם ולשתף פעולה עם המחלקות החדשות, ואף מסרבת לבצע את תפקידה – והכל למרות שתחום אחריותה ותפקידה כלל לא השתנה. כל זאת, כך נטען, בעודה ממדרת את המנהל שלה מפעילותה המקצועית.
עם זאת, היועץ המשפטי של העירייה הודה לאחר מכן שתחומי האחריות המרכזיים של העובדת הועברו לסגנים האחרים, והוכח שתפקידה וסמכויותיה אכן צומצמו משמעותית.
"הגמדה וביזוי"
"הוצאת העובדים מאחריות מנהל המחלקה, והלכה למעשה ריקון המחלקה מתוכן כפי שנעשה לתובעת, בנוסף להעברת סמכויותיה לאחרים, הביא לפיחות במעמדה ולהשפלתה", ציין בית הדין בהחלטתו.
"מכל תפקידיה ותחומי אחריותה נותר לתובעת תפקיד אחד בלבד כאמור, והוא היועצת המשפטית לוועדה המקומית לתכנון ולבניה. אלא שגם בתפקיד זה חוותה התובעת הגמדה ומידור, סמכותה לייעץ לוועדה צומצמה והיא זכתה ל'השגחה' ולליווי צמוד על ידי היועץ המשפטי ונציגיו, כפי שהעידה לפנינו בכאב רב", הוסיף בית הדין ואמר על היועץ המשפטי כי "למעשה בחר להלבין את פניה ברבים, תוך השפלתה וביזויה".
בית הדין התרשם שהשינוי הארגוני לא חייב פגיעה במעמדה ובמהות תפקידה של התובעת כפי שנעשה בפועל, ובכל מקרה הפגיעה לא תואמה עמה ועם ארגון העובדים, והיא אף לא קיבלה הזדמנות לשכנע כנגד המהלך או להיערך אליו כראוי.
התובעת העידה שהיא "מתהלכת עם הראש למטה", מתחמקת מעיניהם של עמיתיה לעבודה, ומסתובבת כאילו אות קלון מונחת על ראשה. לאחר הוכח שנגרם לה סבל נפשי בעקבות המהלכים הכוחניים בהם נקטה העירייה כלפיה, ושגרת יומה בעבודה נפגעה, נפסק לה כאמור פיצוי חריג בסך 150 אלף שקל, ובית הדין הורה לעירייה באופן מדוקדק אלו צעדים יש לנקוט כדי להביא להפסקת ההתנכלות כלפיה.
[סע"ש 67012-07-18]