בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב פסק לפני כשבוע וחצי פיצוי בגובה 45 אלף שקל לעובדת, לאחר שהליך פיטוריה לא נעשה בהתאם לכללי הפסיקה.
העובדת הועסקה כמנהלת תוכן וקשרי חוץ וקהילה במרכז קהילתי במרכז הארץ. שנה לאחר תחילת עבודתה כשכירה הורחבו תחומי הסמכות שלה.
אולם שבועיים לאחר מכן קיבלה מכתב בו נאמר: "הנך מוזמנת לשיחת שימוע בפני מנכ"ל החברה / ועדת השימוע של החברה וזאת עקב ביטול תקן התפקיד שאותו את ממלאה… בפגישה זו נבקש לשמוע את עמדתך בנושא וכן כל נימוק רלבנטי, לדעתך, אשר יהא בו כדי להשפיע על ההחלטה בעניינך".
18 ימים לאחר מכן נערך השימוע אליה הגיעה העובדת בליווי עורכת דין, בו הוסבר לה שהוחלט שתפקידה יועבר לחברה חיצונית בהתאם למכרז שיפורסם.
"פגם מהותי בהליך השימוע"
"במצב שבו הורחבו סמכויותיה של העובדת ימים ספורים טרם זימונה לשימוע, וכן העובדה שאין זכר במכתב לכך שההנהלה שוקלת את פיטוריה של העובדת, אנו מקבלים את עדות העובדת כי לא ידעה שמדובר בשימוע לפני פיטורים", פסק בית הדין והבהיר: "מדובר בפגם מהותי בהליך השימוע".
ההנהלה טענה שהעובדת זומנה לשימוע בשל מצב כלכלי קשה שדרש מהחברה הליכי התייעלות וצמצום אגרסיביים, במסגרתם אוחדו ובוטלו משרות שאינן חיוניות לפעילות הגרעין של החברה. עם זאת, לא הוצגו ראיות המלמדות על ביטול התקן או על ביטול משרות נוספות.
בהליך המשפטי הועלתה על ידי החברה לראשונה טענה לפיה פיטורי העובדת נבעו גם מחוסר שביעות רצון מתפקודה. "טענה זו לא הועלתה בפני העובדת בזמן אמת, ולא ניתנה לה הזדמנות להתגונן מפניה", ציין בית הדין בהחלטתו.
נדרשת השוואה ליתר חברי הצוות
בניגוד להצהרותיה של החברה, עד למועד כתיבת פסק הדין תפקידה של העובדת לא הועבר לחברה חיצונית כפי שנאמר לה בשימוע.
כשל נוסף בהליך הפיטורים היה שלא הוכח שהחברה שקלה את נושא גילה של העובדת, שהייתה בת 58, בטרם הוחלט על הפיטורים. "כמו כן לא נבחן עניינה האישי של העובדת וגילה ביחס ליתר חברי צוות התוכן", הוסיף בית הדין.
בהקשר זה נזכיר שחובה על מעסיק להביא בחשבון את גילו המתקדם של העובד בטרם יפוטר, כאשר התעלמות מגילו המתקדם תיחשב לאפליה אסורה.
עמדה לרשות החברה למעלה מעשור
בית הדין פסק שמדובר בפגמים משמעותיים ומהותיים בהליך הפיטורים שמזכים את העובדת בפיצוי בסך 45 אלף שקל.
העובדת אמנם הועסקה כשכירה במשך שנה בלבד, אולם קודם לכן הועסקה באותו תפקיד במעמד של עובדת עצמאית למעלה מעשור. "לא ניתן לנתק את התקופה של העסקה כעצמאית ממכלול התקופה כאשר דנים בגובה הפיצויים", הבהיר בית הדין.
שיקול שהובא בחשבון לזכותו של המעסיק בקביעת גובה הפיצוי היה שנעתר לבקשת העובדת בשימוע להביא את עניין ההכרעה בנושא בפני דירקטוריון החברה, שמינה מצדו ועדת כוח אדם שאישרה את החלטת הפיטורים.
[סע"ש 16402-10-19]