פיצוי בגובה 14 אלף שקל לעובד שהשימוע לפני פיטוריו לא נערך כדין
מעסיקולוג7:22
גובה התביעה של העובד עמד על 188,000 שקל, אולם מרבית טענותיו נדחו | כיצד יש לערוך שימוע על פי כללי הפסיקה?
בית הדין לעבודה בבאר שבע פסק בשבוע שעבר פיצוי בגובה 14,000 לעובד שלא נערך לו שימוע כדין לפני פיטוריו, אולם דחה את טענת העובד שפיטוריו לא נעשו משיקולים עניינים ואף ציין כי עדות העובד ועדותה של העובדת שהביא מטעמו נמצאו לא עקביות ולא מהימנות.
העובד, יליד 1953, הועסק בחברה בתפקיד ניהולי במשך 21 חודשים, עד לפיטוריו בדצמבר 2013, שלאחריהם הגיש תביעה נגד החברה בסכום כולל של 188,000 שקל בטענה לפיטורים שלא כדין, אי עריכת שימוע כדין ובשל עוגמת הנפש שנגרמה לו לטענתו.
בדצמבר 2013 נאמר לעובד שהמנכ"ל מעוניין להפגש עמו, ובמהלך הפגישה העלה בפני העובד טענות בנוגע לאי שביעות רצון החברה מהתנהלותו, ובכלל זה אי שיתוף פעולה עם אחרים, אי העברת אינפורמציה, היעדרות מהמשרד בחלקים נרחבים מהיום, וכן היעדר השתלבות במטלות נוספות. ארבעה ימים לאחר השיחה, קיבל העובד מכתב פיטורים.
העובד טען בכתב התביעה שהוא ביצע את העבודה בצורה מקצועית ואיכותית, שבמהלך עבודתו לא העלתה החברה תלונות או טיעונים הנוגעים לאי שביעות רצון מהתנהלותו, וכן שאין כל תיעוד להתנהלות שכזו בתיקו האישי.
יד רוחצת יד
לטענת החברה, העובד הסית את אחת העובדות להגיש תביעה נגד החברה באותה עילה ולתת עדות לטובתו, על אף שלמרבה האבסורד היא עצמה התלוננה עליו בפני ההנהלה. עורכת הדין של אותה עובדת היא בתו של העובד, שמייצגת אף אותו. מטרת שני העובדים, כך נטען, הינה לשוות לחברה רושם של מי שאינה מקפידה על ביצוע הליך שימוע כדין לעובדיה.
טענה זו של החברה נמצאה מהימנה לאחר שנמצאו סתירות בעדותה של העובדת, ועל אף התחמקויותיה ובניגוד לעדותה נמצאו ראיות לכך שהיא אכן התלוננה על העובד ושיחסיהם היו עכורים.
בית הדין לעבודה: "אף אם החברה קיימה מספר שיחות עם העובד במהלך תקופת עבודתו, אין בכך כדי להוכיח כי מדובר בשיחות שיש בהן כדי להוביל לפיטוריו של העובד, שכן מטבע הדברים מתנהלות שיחות בין המעסיק לעובד במהלך כל תקופת עבודתו"
"גרסתה של העובדת התפתחה והשתנתה בהתאם לצורך ובהתאם לאינטרס שלה, לתמוך בתביעתו של התובע, נוכח תביעתה שלה עצמה", קבע בית הדין. "גרסאות התובע והעדה מטעמו היו בלתי עקביות, ונתגלו בהן סתירות ובקיעים, ומשכך לא מצאנו לתת אמון בעדותם".
החברה הביאה מטעמה עובדים שהעידו שאכן היו בעיות בתפקודו של העובד, ועדויותיהם היו עקביות ומהימנות. כך השתכנע בית הדין לעבודה שפיטורי העובד היו מטעמים ענייניים, הנמצאים במסגרת הפררוגטיבה הניהולית של החברה, ולכן נדחתה טענת העובד לפיטוריו שלא כדין.
פגמים בהליך השימוע
בית הדין לעבודה פסק כאמור שנפלו פגמים בהליך השימוע, שכן החברה היתה מחויבת לעדכן את העובד שמדובר בשימוע לפני פיטורים, לזמנו בכתב ולפרט בפניו את הטענות העומדות נגדו, לעדכן אותו שהוא רשאי להיות מיוצג בשימוע, לתת לו שהות להתכונן לשימוע ולערוך את טיעוניו נגד הכוונה לפטרו, וכן לפרט ולנמק בפני העובד את החלטת הפיטורים.
"אף אם החברה קיימה מספר שיחות עם העובד במהלך תקופת עבודתו, אין בכך כדי להוכיח כי מדובר בשיחות שיש בהן כדי להוביל לפיטוריו של העובד, שכן מטבע הדברים מתנהלות שיחות בין המעסיק לעובד במהלך כל תקופת עבודתו", ציין בית הדין לעבודה בהחלטתו. "זאת, אף אם השיחות היו בנוגע לאי שביעות רצון בתפקודו של העובד ובקשות לתיקון התנהלותו".
החברה טענה שהעובד לא נתן במהלך שיחת הפיטורים תשובות ברורות בנוגע לטענות נגדו, אך בית הדין קיבל את טיעונו לפיו הוא היה "בהלם נוכח חוסר הציפייה למהלך של שימוע לפני פיטורים".
כך פסק בית הדין לעבודה פיצוי לעובד בגובה 14,000 שקל, תוך הבאה בחשבון שהפיטורים נעשו מטעמים ענייניים ושהעובד הועסק על ידי החברה במשך 21 חודשים.
תביעת העובד לפיצוי בגין עוגמת הנפש נדחתה, שכן הפסיקה קובעת שמדובר בפיצוי שניתן במקרים נדירים בלבד, שהם קיצוניים ויוצאי דופן בחומרתם.
מאחר שגובה התביעה עמד על 188,000 שקל ובפועל נפסקו לעובד רק 14,000 שקל, הוחלט שלא לחייב את החברה בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של העובד.
