ראשי»כתבות פופולריות»פיצוי חריג בגובה 65 אלף שקל לעובדת שלא הופרשה לה פנסיה כדין
פיצוי חריג בגובה 65 אלף שקל לעובדת שלא הופרשה לה פנסיה כדין
מעסיקולוג8:00
בית הדין לעבודה: "בפסיקת הפיצוי ניתן ביטוי לחומרת הדברים ולמשך הזמן בו העובדת קיבלה נתונים מוטעים בנוגע לזכויות הפנסיה שלה"
בית הדין לעבודה בבאר שבע פסק לאחרונה פיצוי חריג בגובה כ-65 אלף שקל לעובדת מדינה שלא הופרשה לה פנסיה כדין, ובתלושי השכר שנמסרו לה נרשם מידע מטעה בנושא.
העובדת הועסקה בחוזה מיוחד לתקופה של שלוש שנים, ולאחר מכן קיבלה את כתב המינוי והוכרה כעובדת המדינה. בכתב התביעה טענה העובדת שהיא זכאית לפנסיה תקציבית עבור תקופת העסקתה.
עם זאת, בחוזה המיוחד לא רק שלא נקבע שחוק המינויים לא יחול על העסקת העובדת, אלא צוין באופן מפורש שחוק הגמלאות (וכפועל יוצא חוק המינויים) אינו חל על תקופת העסקתה בחוזה מיוחד. כלומר, מיום תחילת העסקתה ועד למועד קבלת כתב המינוי, העובדת הועסקה כעובדת בחוזה מיוחד שחוק המינויים אינו חל עליו.
בית הדין דחה את הטענה לפיה מתכונת העסקה זו, ללא כתב מינוי, נעשתה בניגוד לחוק, ואף הוסיף והדגיש שגם אילו היה מדובר בהפרה של החוק – אין בכך כדי להקנות לעובדת זכות כלשהי החורגת מהוראות חוק הגמלאות, באמצעות הכרה בה כעובדת הזכאית לפנסיה תקציבית.
"הואיל ובענייננו במועד הקובע העובדת לא הועסקה על פי כתב מינוי, לא ניתן לראותה כעובדת מדינה הזכאית לזכויות פנסיה על פי הוראות חוק הגמלאות, אף אם מתברר היה כי העסקתה שלא על פי כתב מינוי הייתה שלא כדין", הבהיר בית הדין.
יש לציין כי בית הדין הארצי לעבודה [ע"ע 493/08] ביצע בפברואר 2011 הבחנה בין עובד המוכר כעובד במדינה לבין עובד המדינה, כאשר הראשון אמנם זכאי לזכויות ותנאים להם זכאי עובד המדינה, אך לא ניתן לבצע החלה רטרואקטיבית של זכויות פנסיוניות על פי חוק הגמלאות.
דמי ניהול ללא ניהול
בית הדין פסק לעובדת פיצוי בסך כ-15 אלף שקל בגין אי הפרשה לקרן הפנסיה במסלול של פנסיה צוברת, בתקופת העסקתה אצל הנתבעת בין אפריל 2002 לדצמבר 2010.
אך הוא לא הסתפק בכך: "לא נוכל להתעלם מהתנהלות המדינה במהלך מרבית מתקופת ההעסקה, כאשר זו הפסיקה להפריש לעובדת כספי פנסיה ללא ידיעתה, תוך שגבתה דמי ניהול, וכל זאת כאשר בתלושי השכר של העובדת צוינו פרטים שגויים בנוגע לזכויות הפנסיה שלה, העולים כדי מצג שווא שיש בו להטעות את העובדת לחשוב כי היא מבוטחת במסלול פנסיה שונה מזה לו היא זכאית", ציין בית הדין בהחלטתו.
"אשר להתנהלות זו, אף אם היא נבעה מטעות 'טכנית' ושלא במטרה להטעות את העובדת, אנו סבורים כי היא מזכה את העובדת בפיצוי כספי".
הסתמכות שווא
אמנם לא הוכח שהעסקת העובדת ללא כתב מינוי היוותה הפרה של הדין, אולם בית הדין קבע שהעסקה שכוללת דיווח שגוי בתלושי השכר בנוגע למסלול הביטוח הפנסיוני, לאורך שבע שנים, וכאשר העובדת לא בוטחה בפועל בביטוח פנסיוני כלשהו – מצדיקה בכל זאת פסיקת פיצוי.
כך נפסק לעובדת פיצוי נוסף בגובה 50 אלף שקל, בגין העסקה ללא הפרשות פנסיוניות בתוך דיווח שגוי בתלוש השכר במשך תקופה ארוכה.
"בפסיקת הפיצוי ניתן ביטוי לחומרת הדברים ולמשך הזמן בו העובדת קיבלה נתונים מוטעים בנוגע לזכויות הפנסיה שלה", נימק בית הדין את החלטתו. "נסיבות כמו אלה עלולות ליצור אצל העובד הסתמכות שווא באשר לזכויות ראשונות במעלה המבססות את ביטחונו הסוציאלי… יצוין כי אין מדובר בטעות 'קטנה' שתוקנה לאחר פרק זמן סביר, אלא בטעות שנמשכה תקופה ארוכה".
טענת השיהוי נדחתה
יש לציין שבכתב ההגנה, טענה המדינה שיש לסלק את התביעה על הסף בשל שיהוי, מאחר שכתב התביעה הוגש כחודשיים לאחר המכתב האחרון שנשלח לעובדת, וכארבע שנים לאחר שהתגלתה הטעות.
בית הדין דחה טענה זו, מאחר שבמשך תקופה זו הצדדים באו בדברים על מנת להגיע לפתרון בטרם הפנייה לערכאות. "ברור כי אין לצפות מהעובדת להגיש תביעתה במהלך התקופה בה התנהל משא ומתן בינה לבין המדינה בקשר לנושאים שבמחלוקת, ואנו סבורים כי הגשת התביעה כחודשיים לאחר מועד המכתב אינה עולה בגדר שיהוי".
מאחר שרוב תביעתה של העובדת נדחתה, שכן נפסק שהיא אינה זכאית לפנסיה תקציבית, חייב בית הדין את המדינה בהוצאות משפט ובשכר טרחת עו"ד בסכום מופחת בסך 10 אלף שקל.
