ראשי»כתבות פופולריות»העובדת טענה שמתפטרת עקב טיפולי פוריות שלא היו, נפסק שהמעסיק אינו זכאי להחזר פיצויי פיטורים
העובדת טענה שמתפטרת עקב טיפולי פוריות שלא היו, נפסק שהמעסיק אינו זכאי להחזר פיצויי פיטורים
מעסיקולוג13:03
התנהלות משפטית לקויה מצד מעסיק, שנהג עם העובדת הוותיקה בצורה רגישה ומתחשבת, גררה הפסד כספי בהיקף עצום
פסיקה חדשה של בית הדין לעבודה מלמדת עד כמה חשוב להתנהל בצורה זהירה וחכמה ולקבל ייעוץ משפטי מקצועי לפני נקיטת מהלכים, גם כאשר מדובר בעובד ותיק. כמובן שראוי להעניק לעתים לעובדים זכויות לפנים משורת הדין, אולם חשוב להיות מודעים להשלכות שעלולות להיות לכך בהמשך הדרך.
בית הדין לעבודה בתל אביב פסק לאחרונה שלכתב הוויתור על תביעות עתידיות עליו חתמה העובדת אין תוקף משפטי, ושלמרות שהעובדת לא היתה זכאית לקבלת פיצויי פיטורים כפי שטענה – לא חלה עליה כל חובה להשיב למעסיק כ-130,000 שקל שלמעשה קיבלה מהחברה כפיצויי פיטורים לפנים משורת הדין.
כל זאת, לאחר שהעובדת טענה שהיא נאלצת להתפטר בעקבות טיפולי פוריות, על אף שהם החלו רק כעבור חצי שנה ממועד ההתפטרות, ולמרות שבפועל העובדת החלה לעבוד בחברה מתחרה כשבועיים לאחר שהועברו אליה פיצויי הפיטורים.
"מצוקה אישית"
העובדת הועסקה בסוכנות נסיעות במשך כ-13 שנה, ומסרה למנהלת החברה מכתב בו הודיעה על התפטרותה בשל "מצב רפואי מיוחד", המחייב לכאורה את סיום עבודתה: "אני כותבת לך מכתב זה מתוך מצוקה אישית קשה לי… אני ובעלי התחלנו בטיפולי פוריות אינטנסיביים בהמלצת רופאיי… אני מרגישה שטיפולי הפוריות היו מצליחים במידה ולא הייתי במצב הרגשי כפי שהוא היום… ברור לי שהשילוב של הלחץ מהטיפולים והמצב הקשה במקום העבודה מונעים ממני להשיג את מטרתי, והיא להרות".
עוד ציינה העובדת במכתב זה כי הרופא המטפל אישר שעליה להימנע ממתח נפשי ומצבה דורש מנוחה, ולפיכך היא מבקשת להתפטר בדין מפוטרת, ולקבל את מלוא זכויותיה.
בעקבות כך הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים, והחברה העבירה לעובדת כספי פיצויים בסך כולל של כ-130 אלף שקל לאחר שהעובדת חתמה על כתב ויתור, והתחייבה לא לפנות בעתיד אל החברה בדרישה או בתביעה כלשהי הנוגעות לעבודתה או להפסקת עבודתה בחברה.
בינואר 2013 אישרה העובדת שהועברו אליה מלוא כספי הפיצויים, וכעבור שבועיים החלה לעבוד בסוכנות נסיעות מתחרה. בעקבות כך, הגישה החברה בקשה לצו מניעה האוסר על העובדת והסוכנות להתחרות בה ולפנות ללקוחותיה, ולאחר שהצדדים הגיעו ביניהם להבנות בוטלה הבקשה.
עם זאת, העובדת הגישה תביעה נגד החברה בטענה שפיצויי הפיטורים ששולמו לה הם חלקיים, שכן לא כללו את הבונוס החודשי הקבוע שקיבלה. החברה טענה מנגד שהפיצויים ממילא ניתנו לעובדת לפנים משורת הדין, ולכן כלל אין צורך להידרש לחישובים אלה.
האם העובדת זכאית לפיצויי פיטורים?
חוק פיצויי פיטורים מונה תנאים מצטברים שעובד מתפטר צריך למלא על מנת לקבל פיצויי פיטורים, אשר הוגדרו בפסיקה [ע"ע 214/02] כך: לעובד מעמד של "עובד", העובד התפטר עקב מצבו הבריאותי, וכן הייתה סיבה מספקת להתפטרות.
הפסיקה קובעת שעל מנת לבסס את תביעתו, על העובד להוכיח באמצעות תעודות ומסמכים רפואיים שמצב בריאותו אינו מאפשר לו להמשיך בעבודתו, ומהווה סיבה מספקת להתפטרות.
במקרה זה לא הוכח שהעובדת התפטרה עקב מצבה הבריאותי, שכן במסמך הרפואי שהציגה לא צוין שהיא לא כשירה להמשיך בעבודתה ("נצרכת לעתים מנוחה", כלשון הרופא).
חשוב מכך – מצבה רפואי זה ממילא לא היה רלוונטי בעת התפטרותה, שכן במועד ההתפטרות כלל לא עברה העובדת טיפולי פוריות, אלא רק כחצי שנה לאחר התפטרותה.
הפסיקה קובעת שעל העובד להודיע למעסיק טרם התפטרותו על מצב בריאותו כמונע המשך עבודה שביצע עד כה, על מנת לאפשר למעסיק להציע לו עבודה אחרת או לשנות את תנאי עבודתו, כך שלא תהא סיבה מספקת להתפטרות.
"העובדת כלל לא הודיעה לחברה על כך שהחלה בטיפולי פוריות, ולמעשה עובדה זו נחשפה לראשונה רק עם קריאת מכתב ההתפטרות", ציין בית הדין לעבודה בהחלטתו. "בכך למעשה לא נתנה לחברה הזדמנות ליצור תנאים שימנעו את הצורך להתפטר. שהרי ייתכן כי ניתן היה לקבוע סדרי עבודה אשר יענו על צרכי העובדת, במיוחד בתקופת טיפולי ההפריה, כדי שתוכל להמשיך בעבודתה". לאור הנסיבות, נפסק שהעובדת לא זכאית לפיצויי פיטורים.
העובדת דורשת תשלום שעות נוספות
העובדת טענה שבמשך תקופת העסקתה לא שולם לה כלל גמול בגין שעות נוספות. היא חילקה את תביעתה לשניים – עבור התקופה בה עבדה מהמשרד, ועבור התקופה בה עבדה כביכול שעות נוספות מהבית.
החברה טענה מנגד שהעובדת כלל לא ביצעה שעות נוספות, ואם אכן עשתה זאת לעתים באישור המנהלת – התשלום עבורן גולם בבונוס החודשי שקיבלה.
אבל כאן נכנס לתמונה התיקון לחוק הגנת השכר, שעושה הרבה כאב ראש למעסיקים, ובאופן אבסורדי מביא לכך שגם כאשר ברור לבית הדין שהעובד אינו דובר אמת – המעסיק מחויב בתשלום עבור עד 60 שעות נוספות בחודש אם לא תיעד כחוק את שעות העבודה.
במקרה זה החברה לא ניהלה פנקס שכר ופנקס שעות עבודה, ותלושי השכר שהנפיקה גם הם אינם מלמדים על שעות העבודה שביצעה העובדת בפועל. כך נפסק לטובת העובדת תשלום בגין שעות נוספות בגובה כ-7,000 שקל. עם זאת, לא נפסקו פיצויי הלנת שכר לאור חילוקי דעות של ממש בנוגע לעצם קיומו של החוב.
בית הדין אף קיבל את טענת העובדת לפיה לצורך חישוב השכר הקובע יש לכלול גם את תשלום הבונוס ששולם לה, על פי סעיף 18 לחוק שעות עבודה ומנוחה: "שכר רגיל כולל כל התוספות שמעביד משלם לעובדו".
בנוגע למטלות שביצעה העובדת מהבית, קבע בית הדין כי אין מדובר במשימות בהיקף המצדיק תשלום. "התפתחות התקשורת הסלולרית והאינטרנטית יוצרת לעתים טשטוש בין שעות העבודה לבין שעות המנוחה", ציין בית הדין. "עובד נדרש לעתים לענות לשיחות טלפון ולעסוק בענייני עבודתו כשהוא בבית, ומנגד בעת שהוא בעבודה הוא עשוי לקבל שיחות טלפון ופניות אחרות הדורשות טיפול בענייניו האישיים".
אין תוקף לכתב הוויתור עליו חתמה העובדת
העובדת טענה שאין לכתב הוויתור עליו חתמה כל תוקף משפטי, מאחר שתשלום זכויותיה הותנה בחתימה על כתב הוויתור. מנגד טענה החברה שהפיצויים ניתנו לה לפנים משורת הדין.
הפסיקה קובעת שיש לתת תוקף משפטי לכתב הוויתור רק בנסיבות חריגות ולאחר בדיקה קפדנית של תוקפם. המקרים בהם לא יינתן תוקף לכתב הוויתור:
כתב הוויתור אין ברור וחד משמעי.
כתב הוויתור לא הוסבר לעובד או שהעובד לא הבין אותו.
העובד לא קיבל חשבון בו מפוטרים הסכומים שישולמו לו עם חתימת כתב הוויתור.
יש פגם במסמך הוויתור.
לאחר החתימה על כתב הוויתור מתעוררים חילוקי דעות שלא היו ידועים לעובד בעת החתימה על המסמך.
במקרה זה, נדרשה העובדת לחתום על כתב ויתור כתנאי לתשלום זכות המגיעה לה על פי דין, ולכן נפסק שאין תוקף משפטי לחתימתה [ע"ע 554/09].
בנוסף אין התייחסות מפורשת בכתב הוויתור לזכאות העובדת לשעות נוספות, ואין פירוט של חישוב הסכומים ששולמו לעובדת בגין כל רכיב ורכיב. בית הדין הארצי לעבודה פסק בעבר שדי בפגם זה כדי שלא יינתן תוקף לכתב הוויתור.
תביעת החברה להשבת פיצויי הפיטורים
החברה טענה שעל העובדת להשיב את פיצויי הפיטורים שקיבלה, מאחר שדרשה למעשה סכומים שאינם מגיעים לה והפרה את כתב הוויתור. בנוסף טענה החברה שהעובדת הפרה את חובת אי התחרות ופנתה ללקוחותיה, ולכן יש לשלול ממנה את פיצויי הפיטורים.
עם זאת, בית הדין לעבודה דחה טענות אלה של החברה, וקבע שתביעת העובדת נגד החברה לתשלום מלוא זכויותיה על פי דין לא צריכה לשמש כנגדה.
