בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל בשבוע שעבר תביעת עובד שפוטר לאחר קרוב ל-5 שנים בהן הועסק כנהג בחברה, בעקבות התבטאות לא הולמת כלפי הבוס. נפסק שאין לשלול ממנו את פיצויי הפיטורים, אולם בעקבות התנהלותו ניתן לשלול ממנו את תמורת ההודעה המוקדמת.
לדברי בית הדין, המעסיק העצים את התקרית בה העובד התבטא בצורה חריפה כלפי הבוס, וניצל אותה לצורך פיטוריו תוך שלילת פיצויי הפיטורים שלו.
"מקום עבודה מאופיין לעתים בלחצים הפועלים על המעסיק כמו גם על העובדים, עד כדי התפרצויות מילוליות בלתי הולמות", ציין בית הדין בהחלטתו. "הגם שהתבטאויות בלתי הולמות של עובד, יכול שיהווה סיבה מוצדקת לפיטוריו וגם כעילה לראות בכך 'עבירת משמעת חמורה', יש לבחון כל מקרה ביחס נכון למשכו ותדירותו".
הפסיקה קובעת שבמקרה בו העובד לא משמש בתפקיד בכיר בחברה, כפי שקרה במקרה זה, קנה המידה לבחינת התנהגותו הוא ה'רף הנמוך', ושגם סירוב חד פעמי לבצע עבודה אינו בהכרח חבלה במהלך התקין של העבודה. כלומר, יש להתייחס באופן שונה למקרה בו מדובר בהתנהגות בלתי ראויה החוזרת על עצמה.
פטוֹר מהליך שימוע כדין
"עצם הפיטורים הם בבחינת 'עונש'", נימק בית הדין לעבודה את החלטתו. "לעומת זאת, מוצדק היה לשלול את זכותו של העובד להודעה מוקדמת לפיטורים, שכן בהתחשב בהתנהגות העובד ביום האירוע, חששו של המעסיק כי המשך עבודת העובד (תוך תקופת ההודעה המוקדמת) יאפשר פגיעה במעסיק – הוא חשש סביר".
בנוגע לטענת העובד לפיה פוטר בהיעדר שימוע, פסק בית הדין שהעובד קיבל הזדמנות להגיב על התנהגותו הבלתי ראויה ביום האירוע. "גם אם 'הליך השימוע' לא בוצע בכל דקדוקיו הפורמליים המקובלים – אי אפשר לומר כי בנסיבות אלה התובע לא ידע מה מייחסים לו, או כי לא קיבל הזדמנות הוגנת להציג את גרסתו", הבהיר בית הדין. "החלטת הפיטורים היא סבירה, ולא נראה לנו כי נגרם לתובע עוול הדורש פיצוי".
בעניין זה יש לציין כי ביולי השנה דחה בית הדין לעבודה בתל אביב תביעת עובד שטען שבעקבות מצבו הרפואי פוטר ללא עריכת שימוע כדין, על אף שהמעסיק לא הוכיח את טענתו לפיה העביר לעובד זימון לשימוע.
"לא כל 'פגם' בשימוע בהכרח יש בו כדי להצדיק מתן פיצוי – כל מקרה צריך להיבחן בנסיבותיו", קבע בית הדין הארצי לעבודה (ע"ע 554-09), וכך נפסק שהעובד אינו זכאי לפיצוי שכן הוא עצמו הודה בכך שהיה מודע לטענות החברה בנוגע לחוסר שביעות רצונה מתפקודו.
[סע"ש 30039-01-14]