63,000 שקל פיצוי לעובדת שהועסקה במשך חודשיים בשל הפרת הזכות לעבודה בישיבה
מעסיקולוג18:14
העובדת העניקה טיפולים ללקוחות החברה תוך עמידה ממושכת. ביה"ד פסק לה פיצוי על אף שהובהר לעובדת מראש כי תידרש לעמוד במהלך עבודתה
בית הדין לעבודה בחיפה פסק לאחרונה פיצויים בסך 63,000 שקל לעובדת שהועסקה במשך חודשיים, לאחר שהמעסיק הפר אל מול כל המטפלות המועסקות בסניף זה את הזכות לעבודה בישיבה, ולא הקצה מקום ישיבה נוח לצורך מנוחה בהפסקות.
החברה מספקת טיפולים לבריאות הקרקפת והשיער, והעובדת הועסקה בתפקיד מטפלת ביו-קפילרית במשך חודשיים. משך כל טיפול הנו 45 דקות, אולם הוא כולל גם טיפול במכונת אדים.
במהלך הטיפול במכונת האדים ביצעה העובדת מטלות נלוות, בהן עדכון פרטי הטיפול במחשב, הצעות שיווקיות למטופל ומענה טלפוני, ונאסר עליה לשבת.
היא היתה רשאית לשבת רק במהלך שעת עבודתה הראשונה בכל יום, במהלכה נדרשה העובדת לנקות את חדר הטיפול והציוד וליצור קשר עם לקוחות. יצוין כי במהלך תקופת ההתלמדות של העובדת, הועבר לה חלק עיוני בה יכלה לשבת. העובדת התלוננה בפני מנכ"ל החברה ומנהל התפעול הארצי שלה שהיא נדרשת לעמוד ברצף ולא ניתנות לה הפסקות.
לטענת העובדת, פרט לחפיפת שיער המטופל שאכן דרשה עמידה, לא היתה מניעה לשבת במשך יתר הטיפול. החברה טענה מנגד כי "טיבו של הטיפול דינמי", ונדרש מבט עילי על השיער והקרקפת של המטופל.
בית הדין לעבודה דחה טענה זו של החברה, וקבע כי את כלל הפעולות המבוצעות תוך כדי טיפול, הן האינטגרליות והן הנלוות, ניתן לבצע בישיבה, פרט לפעולת החפיפה ולכמה פעולות שוליות נוספות.
חוק הזכות לעבודה בישיבה קובע חזקה לפיה ניתן לבצע בישיבה כל עבודה, ללא קשר לאופי שלה, תוך העמדת מושב מתאים וראוי לשימוש מבחינת דרישות העבודה, כל עוד המעסיק לא הוכיח אחרת.
בית הדין קבע שכל אחד מרכיבי הטיפול הינו סטטי ואינו דורש את עמידתה של העובדת, וגם את המשימות הדורשות מאמץ פיזי וקירבה למטופל – ניתן לבצע בישיבה על כיסא מוגבה, מבלי לגרוע מאיכות הטיפול.
שימוש בכיסא מוגבה אף היה נהוג בסניפים אחרים של החברה, וכשראתה זאת העובדת בעודה בהשתלמות – הביעה את מורת רוחה בעניין בפני הממונה עליה.
לאחר פיטורי העובדת, הוחלט כי גם בסניף בו עבדה יתווסף כיסא למטפלת בכל חדרי הטיפול. "עובדה זו מעידה יותר מכל כי החברה מכירה בכך שהכנסת כיסאות למטפלות לחדרי הטיפולים, ומתן האפשרות למטפלת לשבת במהלך ביצוע הטיפול – לפחות בחלקו – אינה פוגמת באיכותו או יעילותו", קבע בת הדין. בנוסף ציין בהחלטתו כי אין כל מניעה שכאשר העובדת מבצעת מטלות נלוות במהלך הטיפול באדים, כדוגמת הקלדה על מחשב וקיום שיחות טלפון, היא תורשה לשבת.
"בפיטורי העובדת נפל פגם בכך שנבעו מטעם לא ראוי – דרישת העובדת מהחברה כי זו תקפיד על קיום הוראות החוק בכל הקשור לתנאי העבודה. בנסיבות אלה נפגעה זכותה של העובדת לכבוד. נפגע גם האינטרס לעודד שיח חופשי בין עובדים למעסיקים בכל הקשור למקרים בהם תנאי העבודה סוטים מהוראות החוק"
בנוגע לטענת החברה לפיה הובהר לעובדת עוד לפני העסקתה כי היא נדרשת לעמוד במהלך העבודה – נקבע כי עובדה זו אינה מעלה או מורידה מאחריות החברה לאפשר לעובדת לשבת. "זכותה של העובדת לבצע את עבודתה בישיבה הינה זכות קוגנטית, ואין היא ניתנת להתנייה על ידי החברה מלכתחילה".
יובהר כי זכות קוגנטית משמעותה זכות העומדת לטובת העובד, ואין לוויתור עליה מצד העובד כל תוקף משפטי. כלומר, גם אם העובד מוותר על זכויותיו הקוגנטיות במסגרת הסכם ההעסקה – הוא רשאי לאחר מכן לעמוד על זכויות אלה בביה"ד לעבודה.
"התעלמות ביודעין"
בכל חדר טיפול היו שני כיסאות בלבד – אחד שימש את המטופל והשני נועד לחפיפת שיערו, ומשענתו היתה משופעת לצורך השענת עורפו של המטופל על מגרעת הכיור. החברה לא הקצתה כלל כיסא ייעודי עבור מטפלות המועסקות בסניף זה לצורך ביצוע עבודתן.
ביה"ד פסק כי החברה התעלמה כליל וביודעין מהוראות החוק, ולא נעשו התאמות בסביבת העבודה לצורך הבטחת זכות המטפלות לשבת. העובדת הלינה באופן תדיר על היעדר האפשרות לשבת, וביקשה שיוכנס כיסא לחדר הטיפולים מכמה גורמים בכירים בחברה.
עם זאת, בית הדין לעבודה הביא בחשבון גם שיקולים המקלים עם החברה, בהם שהעובדת הועסקה בחברה רק במשך חודשיים, ובניכוי ימי ההתלמדות בהם ישבה – פרק זמן זה מתקצר לחודש ימים בלבד. בנוסף לא הוכח כי לעובדת נגרם נזק רפואי, על אף שהתלוננה בפני הממונים עליה בחברה כי העמידה הממושכת גורמת לה לכאבי גב, ושלבסוף הטמיעה החברה את מחויבותה לדאוג לעובדים לאפשרות לשבת במהלך העבודה, שכן הוסיפה כיסאות בחדרי הטיפולים בכל סניפיה. לפיכך העמיד ביה"ד את הפיצויים בגין הפרת חוק זה על 30,000 שקל.
בית הדין דחה את טענת העובדת לפיה לא קיבלה הפסקות במהלך עבודתה לצורך מנוחה, שכן העובדת הועסקה במתכונת של 5 ימים בשבוע למשך 9 שעות לכל היותר בכל יום. משכך, חל עליה ההיתר הכללי אשר לא מחייב את המעסיק לתת לה הפסקה לצורך מנוחה, שכן אינה נחשבת לעובדת כפיים. יומן העבודה של העובדת אף משקף ימי עבודה הכוללים הפסקות רבות.
חוק הזכות לעבודה בישיבה קובע שעל המעסיק להעמיד לרשות העובד מושבים לצורך מנוחה סבירה בעת ההפסקה. חובה זו חלה ללא אבחנה בנוגע לסוג העבודה, ואין למעסיק אפשרות לטענת הגנה. לטענת החברה, היו פזורים ברחבי הקליניקה כיסאות, הן בחדרי ההמתנה והן בחדרי הטיפולים. עם זאת, ביה"ד קיבל את טענת העובדת, וקבע כי הכיסאות שהיו בחדרי הטיפול לא אִפשרו ישיבה נוחה.
הכיסאות שהוצבו בחדר ההמתנה היו פעמים רבות תפוסים, כיוון שמטופלים הגיעו בליווי בקרוביהם. ביה"ד פסק כי המעסיק נדרש להבטיח כי הכיסאות המוקצים לשם מנוחה בהפסקות יהיו פנויים בכל עת, ולא רק על בסיס מקום פנוי. מעבר לכך, החברה לא התירה לעובדים לאכול בלובי כאשר יש בו לקוחות. לעתים מטפלת אחת ביצעה במקביל שני טיפולים, וכך גם הכיסאות בחדר הטיפול היו כולם בשימוש.
גם בנוגע לטיעון זה הביא בית הדין לעבודה בחשבון שיקולים מקלים, בהם כי היו הפסקות בהן היה כיסא לרשות העובדת, וכן שהעובדת כאמור הועסקה במקום במשך פרק זמן קצר. כך הועמד הפיצוי על 15,000 שקל.
פיטורים שלא כדין
החברה טענה כי העובדת פוטרה בשל קושי להסתגל לתפקידה, בשל תלונות מלקוחות, פגיעה במטפלות העובדות עמה וכן בשל חריגה מנהלי החברה. על אף שלא נערך לעובדת שימוע רשמי, כך נטען, היא נקראה מספר פעמים לשיחות הבהרה לאורך תקופת העסקתה, שלא הובילו לשינוי בהתנהלותה.
"לגישתנו, העילה המרכזית בגינה פוטרה העובדת היתה ניסיונה להיטיב את תנאי עבודתה בקליניקה", נימק בית הדין את החלטתו, על בסיס העובדה שהעובדת פוטרה בסמוך לתלונותיה בנוגע לסביבת העבודה וכן שלא הוכח שנפל פגם בהתנהלותה המקצועית, שהצדיק את הפיטורים. "אנו קובעים כי בפיטורי העובדת נפל פגם בכך שנבעו מטעם לא ראוי – דרישת העובדת מהחברה כי זו תקפיד על קיום הוראות החוק בכל הקשור לתנאי העבודה. בנסיבות אלה נפגעה זכותה של העובדת לכבוד. נפגע גם האינטרס לעודד שיח חופשי בין עובדים למעסיקים בכל הקשור למקרים בהם תנאי העבודה סוטים מהוראות החוק".
בעקבות כך, ובשל העובדה שהחברה לא ערכה לעובדת שימוע כנדרש בחוק ופיטרה אותה לאלתר – הועמדו הפיצויים על סך 18,000 שקל. בנוסף הושתו על החברה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בגובה 9,500 שקל.
