האוצר הודיע: יימשך הפיילוט להכרה בשעות עבודה מהבית

יימשך הפיילוט להכרה בשעות עבודה נוספות מהבית, לאחר שבמהלך השנה החולפת דיווחו מנהלים ועובדים המשתתפים בפיילוט על עלייה בשביעות הרצון,  ולצד זאת נרשמה עלייה בתפוקת אותם עובדים – כך דיווח הבוקר משרד האוצר.

לפיכך, במסגרת המאמצים לקידום שוויון מגדרי ולהגברת האיזון בין בית לעבודה בשירות המדינה, הונחו משרדי הממשלה להמשיך במתן תגמול על ביצוע שעות נוספות מהבית להורים לילדים צעירים בשירות המדינה במסגרת הפיילוט.

קראו עוד במעסיקולוג:
* העובדת הצהירה על ימי מחלה כששהתה בנופש – מה דינם של דמי המחלה?
* גמול שעות נוספות: בית הדין הארצי מרחיב את המונח "תפקיד הנהלה" לטובת המעסיק
* התחייבה לא לבצע שעות נוספות, אך המעסיק חויב לשלם עבורן כ-85 אלף שקל

"מדובר במהלך שיאפשר צמצום פערי השכר בין נשים לגברים ובטווח הרחוק, מתן אפשרות להורים שאינם יכולים לבצע שעות נוספות במשרד, לבצע עבודה נוספת שתביא לייעול ושיפור השירות הציבורי", נמסר מהאוצר.

בהקשר זה נציין שהרגולטור מוביל בימים אלה פיתוח מודלים לתעסוקה גמישה, הנגשה והרחבה של זכויות הורים, תכניות הכנה למכרזים, מנטורינג למנהלות הצעירות בשירות המדינה, וכן עריכת סקר מקיף לצורך קידום מימוש זכויות על ידי אבות המועסקים בשירות המדינה.

קיצור שבוע העבודה

"פריון עבודה גבוה אינו בהכרח תלוי שעות עבודה ארוכות, ואולי אף נפגע מכך. על המדינה החובה לאפשר חיי משפחה תקינים ואיזון טוב יותר בין עבודה ופנאי", הסבירה ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני) כאשר הגישה לפני חודש הצעת חוק לקיצור שבוע העבודה מ-45 ל-37 שעות.

רמת האושר של העובדים הפכה במהלך השנים האחרונות להיות מדד מרכזי בארגונים, בהתבסס על התיאוריה לפיה עובדים מאושרים הם עובדים פרודוקטיביים יותר, ולכן הם ממקסמים את רווחי הארגון. בנוסף, עובדים מאושרים נוטים שלא לרעות בשדות זרים, ונשארים נאמנים לארגון לאורך זמן.

"תרבות האושר" בארגונים יצרה מציאות שכיחה של ימי חופשה ללא הגבלה, מזון חינם, מכוני כושר, פעילויות, מתקנים ועוד ים של פינוקים. אולם במאמר שפורסם באתר "The Conversation", טוענים הפרופסורים לפסיכולוגיה קארי קופר ואיוון רוברסטון שארגונים רבים אוחזים בתפיסה שגויה בנוגע לאפשרות ליצור אושר אמיתי בקרב העובדים.

לדבריהם, יש הבדל משמעותי בין "גימיקים לאושר" לבין "תרבות רווחה" – כזו שמוקירה עובדים, מעניקה להם דברי שבח ותגמול, ומאפשרת להם לעבוד בצורה גמישה תוך איזון בין בית לעבודה. טענה זו מעוגנת היטב במחקרים רבים, לפיהם אלו המפתחות האמיתיים לאושר.

נשנושים והרבה FIFA 

אין ספק שמתן אפשרות לעבוד מהבית מעלה את שביעות הרצון של העובד ומאפשרת איזון בריא יותר בין בית לעבודה, אולם כאן עולה השאלה – האם זה טוב למעסיק?

יש מחקרים שטוענים שאלו שעובדים מהבית מרוויחים יותר, מתפטרים פחות והרבה יותר פרודוקטיביים מאלו שעובדים במשרד. מחקרים אחרים טוענים בתוקף שהתפוקה של עובדים מהבית נמוכה יותר, והם פחות חדשניים מאלו שעובדים זה לצד זה.

גם אלו שטוענים שעבודה מהבית מביאה את העובד לרמות תפוקה גבוהות יותר, יוצאים מתוך נקודת הנחה שהוא באמת עובד.  אלא ש-90% מהעובדים מהבית בבריטניה מודים שהם מתבטלים על בסיס קבוע. והסיבה? הסחות הדעת הידועות והמוכרות לכולנו – שיטוט באינטרנט, הפייסבוק, נשנושים, ולא מעט שכירים משחקים ב-FIFA בזמן העבודה.

36% מהמשתתפים הודו שהם מבצעים פעולות שאין להם כל קשר לעבודה למעלה מ-5 פעמים ביום. נתון מדהים לא פחות שנחשף במחקר הוא שכשליש מהם מבלים את כל יום העבודה במיטה, בליווי הלפטופ.

אז מי צודק? תלוי

במחקר שפורסם בנובמבר 2014 על ידי אוניברסיטת אוקספורד, שזכה לחשיפה גדולה, נבחנה השאלה איזו השפעה יש לעבודה מהבית על עובדים בסין שמועסקים כנציגים טלפוניים בשירות לקוחות. המחקר מצא שאלו שעבדו מהבית הפגינו ביצועים הגבוהים בכ-13% מאלו שעבדו מהמשרד.

מדובר בממצאים שלכאורה סותרים בדיקה שנערכה בבנק אירופאי, בו אנשי המכירות שעבדו במחיצת אנשים נוספים דווקא הפגינו ביצועים טובים יותר. אולם בחינה מעמיקה מגלה שכלל לא מדובר בממצאים סותרים, אלא בנסיבות לגמרי שונות שהשוואה ביניהן פשוט מובילה לתוצאות שגויות.

איש מכירות מפיק תועלת רבה יותר כאשר הוא נמצא לצד עובדים נוספים ויכול ללמוד מהם כיצד לייעל ולשפר את איכות עבודתו ואת יצרנותו, ולכן בבנק העבודה מהמשרד היתה יעילה יותר. לעומת זאת, התרבות הארגונית בקרב העובדים הסינים שהשתתפו במחקר האמור היתה כזו שאינה מעודדת הפריה הדדית של רעיונות בין העובדים או עבודת צוות כלשהי. לכן המסקנה לפיה עבודה מהבית יעילה יותר היתה פזיזה למדי.

לפיכך, השאלה אם עבודה מהבית תהיה פרודוקטיבית יותר תלויה בסוג העבודה, בפורמט העבודה, בתרבות הארגונית, באישיות העובד ובמשימות להן הוא נדרש.

שאלת העבודה מהבית לא משתנה רק מעובד לעובד, אלא גם עשויה להשתנות לגבי אותו עובד כאשר הוא מבצע סוגים שונים של מטלות. כאשר מדובר במשרת ניהול או בעבודת צוות – רצוי בכל מקרה להגיע למשרד במהלך רוב ימי השבוע, אבל יש מחקרים לפיהם גם אז תהיה תועלת מעבודה מהבית מעת לעת.

הנוסחה המנצחת: גם וגם

מחקר שפורסם על ידי גאלופ מלמד שהעובדים המדווחים על רמת האושר הגבוהה ביותר בעבודה, ובשל כך גם לרוב חשים עצמם מחויבים יותר למקום העבודה, הם לא אלו שעובדים רק מהבית או רק המשרד, אלא דווקא אלו שעובדים מהבית בין 60% ל-80% מהיקף המשרה. כלומר, מי שמעביר את כל זמנו רק במשרד או רק בעבודה מהבית, יהיה פחות נלהב ממקום עבודתו.

המנבא הטוב ביותר עבור מעורבות עובדים הוא היכולת של עובד "לצלול" לתוך העבודה לאורך זמן, עניין המתאפשר בעיקר בעבודה מהבית, כאשר אין הסחות דעת חוזרות ונשנות מצד הבוס והקולגות.

לכן אין זה מפתיע שעל פי נתוני גאלופ, עובדים שיש להם אפשרות לסגור את דלת חדרם במשרד במהלך יום העבודה הם בעלי סיכוי הגבוה פי 1.3 להיות מעורבים בעבודה ביחס לעובדים אחרים. בנוסף, תחושת פרטיות במקום העבודה מקפיצה פי 1.7 את הסבירות לתחושת מחויבות כלפי מקום העבודה.