פסיקה: גם פגישת ייעוץ בנוגע לפוריות מקנה לעובדת הגנה מפני פיטורים

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הכיר לאחרונה בפגישת ייעוץ לפוריות כתחילת "טיפולי פוריות" עליהם חל חוק עבודת נשים, האוסרים על המעסיק לפטר עובדת ללא קבלת היתר מהממונה על חוק עבודת נשים.

כמובן שיש להניח שבתי הדין לעבודה יבחנו כל מקרה לגופו, שהרי אין כל כוונה להעניק לעובדת שזומנה לשימוע הגנה מפני פיטורים באמצעות קביעת פגישת ייעוץ פריון לפני מועד השימוע.

במקרה זה, במהלך חל"ת קורונה בו שהתה העובדת כשנתיים לאחר תחילת העסקתה, היא זומנה לשיחת שימוע שהתקיימה בפועל מספר שעות לאחר פגישת ייעוץ שקיבלה בנוגע לטיפולי פוריות.

המעסיק הגיש לממונה על חוק עבודת נשים בקשה לקבלת היתר לפטר את העובדת בזמן טיפולי פוריות בטענה לצורך בצמצומים בחברה, אולם בקשתו נדחתה. נזכיר שהממונה אינה רשאית להתיר את הפיטורים אם שוכנעה שיש קשר כלשהו בין ביניהם לבין טיפולי הפוריות של העובדת.

לא עשה מאמצים כנים

במקרה זה, הממונה אכן לא שוכנעה שטיפולי הפוריות של העובדת לא היוו חלק משיקול החלטת הפיטורים. בנוסף התרשמה שהמעסיק לא עשה מאמצים כנים וסבירים להמשך העסקת העובדת.

המעסיק עתר לבית הדין לעבודה לבטל החלטת הממונה, בטענה לפיה במועד הליך הפיטורים העובדת כלל לא הייתה בטיפולי פוריות, אלא רק התייצבה בבוקר היום בו הוזמנה לשימוע לייעוץ לצורך שאיבת ביציות לצורך שימור פריון בלבד, מבלי שקדם לייעוץ זה כל טיפול פוריות או טיפול שימור פריון במשך שנה וחצי.

לכן טען המעסיק שההגנה שניתנת בחוק לא חלה במקרה זה, ושממילא סוג ההליכים הטיפוליים אותם עוברת העובדת אינם נמנים עם טיפולי הפוריות המוגנים בחוק.

המגמה: הרחבת ההגנה לנשים

הפסיקה קובעת שניתן לראות גם בפגישת ייעוץ כתחילת טיפולי פוריות, במיוחד כשמדובר בעובדת שאין זה סבב הטיפולים הראשון שלה או פגישת ייעוץ ראשונה בנוגע לפוריות.

לאחרונה ניתן פסק דינו של בית הדין הארצי [ע"ע 673-01-19] בעניין תחולת החוק גם על מצב בו העובדת התפטרה בדין מפוטר. למרות שנקבע בדעת רוב שאין להרחיב את תחולת החוק למצבים מסוג זה, סברה הנשיאה וירט ליבנה שמגמה הכוללת היא הרחבת ההגנה המוקנית לנשים בשוק העבודה מכוח חוק עבודת נשים.

בית הדין לעבודה פסק שבנסיבות העניין ניתן להגיע למסקנה אליה הגיע הממונה על חוק עבודת נשים: "כאשר הממונה לא קיבלה את טענת החברה לפיטורי העובדת בשל צמצומים, ובשקלה את מארג הטענות והראיות הכולל שעמד בפניה – לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטתה, לפיה בנסיבות שבפניה לא שוכנעה כי המעסיק עשה מאמצים כנים וסבירים להמשך העסקת העובדת וכי יש לפרוס את הגנת החוק עליה".

[על"ח 54972-08-20]