בית הדין לעבודה בתל אביב פסק בשבוע שעבר פיצוי בגובה כ-68,000 שקל לעובדת שפוטרה במהלך טיפולי פוריות, במסגרת שימוע שלא הולם את כללי הפסיקה. זאת על אף שבניגוד לטענת העובדת – הוכח שהמעסיק כלל לא ידע שהיא בטיפולי פוריות כאשר הוחלט לפטר אותה, והעובדת אף לא הביאה לידיעתו שמדובר במהלך אסור על פי חוק על אף שהיתה אמוּנה על תחום דיני עבודה בחברה.
פסק הדין מציג קביעות שלדעת מעסיקולוג סותרות זו את זו: מצד אחד סבור בית הדין שאילו המעסיק היה נותן לעובדת לממש את זכות הטיעון כנגד הפיטורים – היה בכך כדי למנוע את הפיטורים, שכן כך העובדת היתה מביאה לידיעתו שהיא מצויה בטיפולי פוריות. מצד שני, בית הדין מתייחס לכך שגם לאחר השימוע העובדת לא הביאה לידיעת המעסיק את העובדה שפיטורים במהלך טיפולי פוריות הם אסורים על פי חוק, ואף ציין שאילו העובדת היתה עושה זאת – היה בכך כדי למנוע את פיטוריה.
קראו עוד במעסיקולוג:
* בית הדין הארצי: מעסיק אינו רשאי לדרוש שטיפולי פוריות ייעשו רק מחוץ לשעות העבודה
* העובדת טענה שמתפטרת עקב טיפולי פוריות שלא היו, נפסק שהמעסיק אינו זכאי להחזר פיצויי פיטורים
* 2017: הרגולטור אישר 72% מבקשות מעסיקים לקבלת היתר לפיטורי עובדת בהיריון
* פוטרה בעקבות קיצוצים, זכאית לפיצויים בשל טיפולי פוריות
העובדת הועסקה כמנהלת אדמיניסטרטיבית בחברה העוסקת בייבוא ושיווק של יאכטות. אחותה היא עורכת דין המתמחה בדיני עבודה, והעובדת נועצה בה באופן שוטף בסוגיות הקשורות בתחומי כוח אדם ושכר שהיו באחריותה.
כ-8 שנים לאחר תחילת עבודתה, הודיעה העובדת לשניים ממנהלי החברה על כוונתה לנצל יום חופשה מסיבות רפואיות. בהמשך אותו יום, קיבלה העובדת זימון לפגישה שנקבעה למחרת וכותרתה "פגישה עם השותפים". היא פנתה למנהל וביקשה לברר את מהות הפגישה, ונענתה כי מדובר ב"ענייני עבודה". כששאלה אם יש צורך להיערך לאותה הפגישה – השיב לה המנהל בשלילה.
בפגישה בין העובדת לבין שלושת מנהלי החברה התברר לעובדת שמדובר בישיבת שימוע, בה נמסר לעובדת שהיא תפוטר מעבודתה בשל צמצומים. נמסר לה שמאחר שאינה עוסקת בהנהלת חשבונות – הוחלט שלצורך התייעלות, החברה תשכור עובדת במקומה שתעסוק גם בהנהלת חשבונות.
העובדת יצאה בוכיה ממשרדי החברה, ומנהלי החברה יצאו אחריה. היא ישבה מחוץ למשרד, בכתה, וציינה בפניהם שבכוונתה להתחיל טיפולי פוריות ושעקב הפיטורים תוכניותיה ישתבשו והיא אף תיפגע כלכלית, מאחר שתתקשה למצוא עבודה בהיריון ובשכר זהה לזה המשולם לה בחברה. בעלי החברה הבהירו לעובדת שהיא לא תיפגע כלכלית, כי תקבל פיצויי פיטורים וכן תהא זכאית לדמי אבטלה.
"ותפסיקי לעשן מיידית!"
העובדת טענה שלא הופתעה מתוכן הפגישה, מאחר ששיתפה את אחד המנהלים בכוונותיה לעבור טיפולי פוריות, ובשים לב לכך שהזימון לפגישה היה מיד לאחר הודעתה בדבר יציאה לחופשה לצורך בדיקות רפואיות.
אחד המנהלים ערך סיכום שימוע, בו ציין שהעובדת נעדרת הכשרה בתחום הנהלת חשבונות וכי עבודתה לקתה בחסר בתחום זה -עבודה איטית, וכן התגלו טעויות בעבודתה, ולכן החברה נאלצת לפטרה.
יום למחרת קבלת סיכום ישיבת השימוע לידיה, שלחה העובדת להנהלת החברה הודעת במייל, אליה צורף אישור רפואי שהיא בטיפולי פוריות.
מאוחר יותר שלחה העובדת אישור רפואי נוסף הנוגע לטיפולי הפוריות, והמנהל כתב לה בין היתר בתגובה: "זה שאת חושבת שאנחנו לא יכולים לפטר אותך זו דעתך, והדיון לא נסוב על זה… כמובן שתקבלי גם מכתב המלצה גם מכתב פיטורין, כמובן כל מה שמגיע לך בכסף וזכויות ואני גם אני זמין בטלפון לכל מי שירצה המלצה בעל פה – אל תדאגי כלום בבקשה, רק תדאגי להיות רגועה ולאפשר לטיפולי הפוריות לעבור בהצלחה ובקצרה (ותפסיקי לעשן מיידית!!!)".
הגבלת פיטורים בזמן היריון ולידה
האיסור על פיטורי עובדת בתקופה בה היא עוברת טיפולי פוריות, מעוגן בסעיף 9 לחוק עבודת נשים (ראו מסגרת), והוא כולל הוראות שונות שכולן עוסקות בהגבלת פיטורים במועדים שונים הקשורים להיריון וללידה: טיפולי פוריות, היריון, חופשת לידה והתקופה שלאחר תום חופשת הלידה.
לטענת העובדת, היא פוטרה שבעקות טיפולי הפוריות, שכן סיפרה על הטיפולים הצפויים למנהל החברה, אולם הוא הכחיש שידע על כוונתה להתחיל בטיפולי פוריות.
עם זאת, העובדת אישרה בעדותה כי מדי חודש בחודשו היא נעדרה מעבודתה ימים בודדים על רקע "ענייני נשים", כך שעצם היעדרות העובדת מסיבות רפואיות לא היתה חריגה.
לאחר שבחן את העדויות ואת הראיות שהוצגו בפניו, פסק בית הדין שהעובדת פוטרה בשל צמצומים ועל רקע הפסדים אליהם החברה נקלעה. "העובדה שהעובדת מסרה שהיא יוצאת ליום בדיקות ארוך, אין פירושה דווקא כי היא מתעתדת לעבור לטיפולי פוריות", הבהיר בית הדין. "גם אין לייחס לחברה 'ידיעה' לגבי מהות הבדיקות, ובהקשר זה מקובלת עלי עדותו של מנהל החברה לפיה לא ידע על כך שמדובר היה בבדיקות הקשורות לטיפולי פוריות".
כך נפסק שבמועד שבו העובדת זומנה לישיבה, שהסתברה בדיעבד כשימוע לפני פיטורים, החברה לא ידעה על כך שהיא מתעתדת לעבור טיפולי פוריות או להיעדר מהעבודה לצורך כך. "זאת, להבדיל משיחות כלליות שעובדת ניהלה עם מנהל החברה בנוגע לאפשרות עתידית, במועד לא ידוע, שהעובדת תפעל להרות ללא בן זוג או ללא מסגרת זוגית", ציין בית הדין בהחלטתו.
בית הדין: "העובדת נפגעה באופן מהותי"
החברה טענה שגם אילו ניתנה לעובדת זכות טיעון כנגד ההחלטה לפטר אותה – לא היה בכך כדי לשנות את ההחלטה בנסיבות הקיימות.
בית הדין דחה טענה זו, וקבע כי "דווקא בעניינה של העובדת, עריכת שימוע כדין יכלה לגרום לחברה לבחון שוב את עמדתה ואת המצב המשפטי ולהביא לשינוי בהחלטתה. ויודגש, בשל הכשל הדיוני (אי עריכת שימוע) העובדת נפגעה באופן מהותי ועניין זה הביא לכך שבסופו של דבר, שלילת זכות הטיעון של העובדת הביאה לפיטורי העובדת שלא כדין, בניגוד לחוק עבודת נשים".
עניין זה, הוסיף בית הדין, מקבל משנה תוקף בשים לב לכך שהעובדת ביקשה לברר את מטרת הפגישה ולבחון את הצורך בהיערכות מקדימה, אך קיבלה תשובה שאינה משקפת את מצב הדברים בפועל.
לא ניתנה לעובדת הזדמנות להיערך לשיחת השימוע, מטרתה הוסתרה ממנה ובפועל, וההחלטה על פיטוריה נפלה מבלי שניתנה לעובדת האפשרות לשנותה.
אי ידיעת החוק אינה פוטרת מאחריות
מנהלי החברה הסבירו בעדותם שטעו לחשוב שמאחר שהעובדת פוטרה מטעמים ענייניים וללא קשר לטיפולי הפוריות – העובדה שהתגלתה להם לאחר מסירת הודעת הפיטורים שהיא תעבור טיפולי פוריות שהעובדת תעבור אינה רלוונטית וחסרת משמעות.
אחד המנהלים טען שחשב בטעות שהעובדת שיתפה אותו שהיא עוברת טיפולי פוריות כדי שהחברה תתחשב בה, ולכן גם הציע לה להמשיך ולעבוד בחברה ולדחות את מועד סיום העסקתה – הצעה שהעובדת סירבה לה. עם זאת, הוא לא חשב שהודעתה מחייבת את החברה לנהוג אחרת או לשנות את החלטת הפיטורים.
בנוגע להצעת החברה להמשיך לדחות את סיום העסקת העובדת, ציין בית הדין כי "הצעה זו של החברה אינה מאַיינת את חוסר החוקיות בפיטורי העובד, שכן כאמור החברה הבהירה כי הודעת הפיטורים בעינה עומדת. עם זאת, יש לשקלה לזכות החברה בפסיקת הפיצוי המגיע לעובדת".
חוסר תום לב של העובדת?
החברה טענה שהעובדת פעלה בחוסר תום לב כאשר הסתירה מההנהלה את העובדה שפיטוריה במהלך טיפולי פוריות אינם חוקיים, שכן כאמור היא זו ששימשה אשת קשר עם אחותה שנתנה לחברה ייעוץ משפטי בדיני עבודה.
"המנהלים התרשלו בכך שלא פנו לקבלת ייעוץ משפטי רלוונטי", התייחס בית הדין לטענה זו. "גם אם העובדת היתה אמוּנה על הנושאים שדרשו טיפול משפטי בחברה, אין בכך לחייבה לתת ייעוץ משפטי למעסיקה, שעה שההפרה הנטענת בוצעה כלפיה. גם אין בכך לאיין את חובותיה של החברה על פי דין. עם זאת, יש לקחת עניין זה במסגרת סכום הפיצוי המגיע לעובדת".
בית הדין הבהיר שבאופן עקרוני אין להטיל על העובד חובה לתת ייעוץ משפטי למעסיקו, אולם בנסיבות המקרה הנוכחי – מאחר שהעובדת טיפלה בענייניה המשפטיים של החברה בכל הנוגע להעסקת עובדים, וגם בנסיבות בהן אחותה של התובעת היא עו"ד העוסקת בדיני עבודה שנתנה בעבר ייעוץ משפטי לחברה בתחום זה – מצופה היה שהעובדת תתייחס למצב החוקי הרלוונטי ותאיר את עיניהם של מנהלי החברה בנושא.
מה גם שלאחר פיטורי העובדת, אחותה התכתבה עם מנהל החברה בנושא אחר, ולא היתה מניעה שהיא תתייחס גם לסוגיה זו. העובדה שהיא לא עשתה כן – חיזקה את עמדת המנהל לפיה פיטורי העובדת הם חוקיים.
"כאמור, אף שהעובדת לא היתה מחויבת להבהיר למנהלי החברה את המצב המשפטי שחל בעניינה, אילו עשתה כן – הסכסוך שהתגלע בין הצדדים יכול היה להיפתר בקלות, וייתכן גם שפיטורי העובדת היו נמנעים", הוסיף בית הדין. "הדבר היה גם חוסך עוגמת נפש לעובדת עצמה, שפוטרה לאחר ששירתה את החברה במסירות במשך כשמונה שנים ובמועד פיטוריה עמדה בפני הליך לא פשוט של טיפולי פוריות".
העובדה שהעובדת לא הבהירה לחברה שחל איסור חוקי על פיטוריה, ואף סירבה להצעה להמשיך לעבוד בחברה גם לאחר תקופת ההודעה המוקדמת – הצעה שהיה בה כדי להקטין את נזקה ואולי אף לייתר את ההליך – הביאה לדחיית תביעת העובדת לפיצוי בגובה 100,000 שקל בשל עוגמת הנפש.
עם זאת, נפסקו לה פיצוי בגין אי עריכת שימוע כדין בסך 20,000 שקל, נוסף על פיצוי בגין פיטורים במהלך טיפולי פוריות בסך 48,200 שקל.
[סע"ש 30266-04-15]