העובדת פוטרה בשל הפרת הסכם העבודה, המעסיק חויב בפיצוי בגובה 33,000 שקל

בית הדין לעבודה בתל אביב פסק השבוע פיצוי בגובה 33,000 שקל לעובדת שפוטרה בשל סירובה לעבור בדיקת פוליגרף בניגוד להתחייבותה הקבועה בהסכם העבודה, על אף שגם במהלך המו"מ שנערך אל מול בא כוחה לאחר הפיטורים לא הובא לידיעת המעסיק שהיא מצויה בטיפולי פוריות.

הכל החל כשנתיים לאחר תחילת עבודתה בחברה, כאשר נדרשה העובדת לעבור בדיקת פוליגרף באופן מיידי. היא סירבה לטענתה בנימוק לפיו היא מצויה בעיצומם של טיפולי פוריות, והיא חוששת שהטיפול ההורמונלי ישפיע על תוצאות בדיקת הפוליגרף – טענה שהוכחה כשקרית בדיון בבית הדין.

החברה מצדה טענה שבמועד פיטוריה כלל לא נודע לה על כך שהעובדת מצויה בטיפולי פוריות. עוד טענה החברה כי הרקע לפיטורי העובדת הוא סירובה לעבור בדיקת פוליגרף, בניגוד להתחייבות החוזית שלקחה על עצמה במסגרת הסכם העבודה. הדרישה לעריכת הבדיקה, כך נטען, באה על רקע בסיס הנתונים של החברה מספר חודשים קודם לכן, וחשד לפיו חלק מעובדי החברה מעורבים בכך.

הסבר החברה לפיטוריה היה חשש ממשי בדבר גניבת מידע לאור סירוב העובדת הבלתי מוסבר לעבור את הבדיקה, לצד התנהלותה האישית והמקצועית במקום העבודה.

לאחר שיחה בין בא כוחה של העובדת לבין מנכ"ל החברה סוכם כי העובדת תפוטר וישולמו לה פיצויי פיטורים, חרף הפרת הסכם העבודה, כאשר גם במהלך שיחה זו לא נחשפה עובדת העובדת מצויה בטיפולי פוריות.

בית הדין לעבודה: "העובדת לא תוכל לטעון כי המניע לפיטוריה היה אותו עניין שהקפידה לשמור בסוד מפני המעסיק"

בית הדין לעבודה קיבל את טענת העובדת לפיה פוטרה בניגוד לחוק עבודת נשים, אולם דחה את טענתה לפיה פוטרה בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

מהראיות שהוצגו בפני בית הדין עולה כי החברה אכן לא ידעה בזמנים הרלוונטיים להשעייתה של העובדת שהיא מצויה בטיפולי פוריות, ושהחלטת פיטוריה נעשתה על רקע סירובה הבלתי מוסבר לעבור את בדיקת הפוליגרף בניגוד להתחייבותה בהסכם העבודה.

על אף שהמעסיק כלל לא ידע על טיפולי הפוריות, הרי שעדכונו על כך לאחר הפיטורים והעברת האישורים הרפואיים לידיו נעשו בתוך המועד הקבוע בחוק עבודת נשים (ראו מסגרת), ולפיכך נפסק שהעובדת זכאית לפיצוי בגין הפרת החוק בגובה שלוש משכורות חודשיות, כלומר 16,500 שקל.

עם זאת, מאחר שלא היה כל קשר סיבתי בין הפיטורים לבין טיפולי הפוריות, נפסק שהחברה לא הפרה את חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

"אכן, כדברי העובדת בעדותה, מדובר בעניין פרטי לחלוטין, וכל עוד העובדת אינה מבקשת לייחס את היעדרויותיה בשל הטיפולים לימי מחלה, לא חלה עליה חובה ליידע את המעסיק", הבהיר בית הדין בהחלטתו. "אלא שיש לכך מחיר. העובדת לא תוכל לטעון כי המניע לפיטוריה היה אותו עניין שהקפידה לשמור בסוד מפני המעסיק".

פיצוי בגובה שתי משכורות בשל אי עריכת שימוע

בית הדין לעבודה הבהיר שהעובדה שהמו"מ בין הצדדים לסיום העסקת העובדת לא צלח אינה פוטרת את המעסיק מעריכת שימוע כדין לאחר מכן.

במקרה זה לא נערך שימוע כלל, ובית הדין ראה זאת בחומרה יתרה לאור העובדה שהופנו כנגד העובדת חשדות בנוגע לגניבת לקוחות ומעילה באמון החברה.

כך נפסק לעובדת פיצוי בגובה שתי משכורות, כלומר 11,000 שקל, נוסף על פיצוי בגין היעדר הודעה מוקדמת בגובה משכורת אחת, כלומר 5,500 שקל.

[סע"ש 37263-07-13]

<< לחצו לצפייה: פסקי דין חדשים בדיני עבודה >>