פיצוי כולל בגובה 75 אלף שקל לעובדת בהיריון שפוטרה מהמוסך
מעסיקולוג11:37
"המינימום הנדרש מהעובדת הוא להמציא אישור רפואי על דבר ההיריון", הבהיר בית הדין ובכל זאת פסק לה פיצויים
בית הדין לעבודה בתל אביב פסק בשבוע שעבר פיצוי כולל בגובה כ-75,000 שקל לעובדת בהיריון שפוטרה ללא קבלת היתר מהממונה על חוק עבודת נשים. זאת על אף שלא הציגה בפני המעסיק או בפני בית הדין אישור רפואי על כך שהיא בהיריון.
העובדת הועסקה במוסך במשך 6 חודשים עד להתפטרותה. כחודשיים לאחר מכן חזרה לעבוד במוסך, וסוכם ששכרה יעלה. לטענת המעסיק, כשבועיים לאחר חזרתה "הפכה העובדת עורה ושינתה את התנהגותה מקצה לקצה".
שבועות ספורים לאחר תחילת עבודתה, החל ויכוח בין הצדדים בנוגע לשעות עבודתה – העובדת טענה שסוכם שהיא נדרשת לעבוד עד 15:30, ואילו המעסיק טען שסוכם שתעבוד עד 16:00.
יומיים לאחר מכן הודיע לה המעסיק על פיטוריה, ובתגובה הודיעה לו העובדת שהיא בהיריון. המעסיק ביקש מהעובדת שלא תגיע יום למחרת למוסך על מנת לברר את זכויותיו המשפטיות, אך יום לאחר מכן העביר לה מכתב פיטורים בו צוין בין היתר: "כששבת לעבוד אצלנו עשית מה שבראש שלך. יש בינינו חוסר תקשורת – מה שלא היה בעבר! את יוצאת מהעבודה לפני השעה 16:00 ולא מודיעה, פתאום אנו מגלים שאת לא נוכחת במקום העבודה. פנינו אליך בנושאים הנ"ל מספר רב של פעמים כדי שתעבדי עמנו לפי המסוכם אך הדבר לא קרה, ולכן אנו נאלצים לפטרך".
העובדת, שיוצגה על ידי עו"ד ראובן בירנבוים, טענה שפוטרה בהיותה בהיריון ללא קבלת היתר כדין ומבלי שנערך לה שימוע. המעסיק טען מנגד שלא היה קשר בין הפיטורים להיריון, שעליו סיפרה העובדת רק לאחר שנודע לה על הכוונה לפטר אותה. נטען שהעובדת "ביימה את פיטוריה", כאשר בפועל היא זו שהתפטרה.
פיטורים או התפטרות?
בתביעה לדמי אבטלה נכתב "פיטורים" כסיבה להפסקת העבודה. המעסיק אף אישר שחתם על הצהרת המעסיק בטופס התביעה לדמי אבטלה.
מעדות המעסיק עולה שאכן התכוון לפטר את העובדת, וכך העיד: "באותו יום של הוויכוח אני נכנס למשרד ורואה אותה רגל על רגל מוציאה חשבונית ללקוח… ושאלתי מה זה צריך להיות והיא אמרה אם לא מוצא חן תפטר אותי ואמרתי אז אני מפטר אותך והיא אמרה אתה לא יכול אני בהיריון". כך נפסק שהראיות מעידות על כך שמדובר בפיטורים, ולא בהתפטרות.
המעסיק טען בבית הדין שהסיבות לפיטורי העובדת היו שעזבה את מקום העבודה כחצי שעה לפני הזמן ללא אישור, יצאה בתדירות גבוהה להפסקות עישון ממושכות, הגיעה לעבודה בכפכפים, פנתה בחוצפה למנהלי המוסך וללקוחות המוסך תוך שימוש בשפה בלתי הולמת, היתה יושבת ברגליים יחפות וכן מניחה רגליים על השולחן, משליכה כוסות קפה מלאות לפח.
לטענת המעסיק, הוא ערך שיחות מרובות עם העובדת בעניינים אלה, אולם לא היה בכך כדי להועיל. עם זאת, במכתב הפיטורים אין כל התייחסות לטענות אלה של המעסיק, אלא רק לשעות העבודה. כשנשאל על כך המעסיק בעדותו בבית הדין, השיב: "לא מצאתי לנכון לכתוב".
בנוסף, לא הוגש לבית הדין תיעוד לשיחות שבוצעו לכאורה עם העובדת בנוגע ליחסה ללקוחות או להתנהלות בעייתית אחרת. כך פסק בית הדין שהסיבה בגללה פוטרה העובדת היתה אי ההסכמה על שעות העבודה בלבד.
בית הדין: אין קשר בין הפיטורים להיריון
בעדותה עמדה העובדת על כך שפיטוריה קשורים בהיריון ושהמעסיק ידע על ההיריון לפני שנמסרה לה הודעת הפיטורים. אולם מדבריה התברר שהיא רק הניחה שהמעסיק ידע על ההיריון, כיוון שראה שבתקופה זו לא עישנה ולא שתתה קפה.
בית הדין קבע שמדובר בספקולציה שלא הוכחה כלל, ודחה את טענת העובדת לפיה יש קשר בין ההיריון לבין הפיטורים. עם זאת, העובדת עדכנה כאמור את המעסיק שהיא בהיריון לאחר שפוטרה, ונשאלת השאלה אם היה צורך בקבלת היתר מהממונה על חוק עבודת נשים. המעסיק טען שלא היה צורך לקבל היתר בשל משך העבודה הקצר של העובדת, פחות מחודש ימים מאז ששבה לעבודה. בנוסף טען שהעובדת לא הציגה בשום שלב אישור רפואי על ההיריון.
העובדת טענה שהרציפות בעבודה נשמרה, ואילו המעסיק טען שסוכם עם העובדת שתיקלט במוסך כעובדת חדשה לכל דבר ועניין, לתקופת ניסיון. עם זאת, טענה זו לא הוכחה מאחר שלא נערך הסכם עבודה.
חוק פיצויי פיטורים קובע שיראו רציפות בעבודה אפילו אם חלה בה "הפסקה ארעית ללא ניתוק יחסי עובד מעביד או הפסקה תוך ניתוק יחסי עובד מעביד שאינה עולה על 6 חודשים".
מכיוון שהפסקה בין התקופות לא עלתה על 6 חודשים – נשמרה רציפות העבודה, וממילא לא הוצג הסכם עבודה או ראיה אחרת שמאשרת את טענת המעסיק לפיה קבלת העובדת בחזרה לעבודה הותנתה בכך שתתקבל כעובדת חדשה ללא ותק.
חוק עבודת נשים שאוסר על פיטורי עובדת בהיריון לא דורש עבודה של 6 חודשים רצופים, ולכן נפסק שהיה על המעסיק לקבל היתר לפיטורי העובדת בשל ההיריון.
צילום בדיקת היריון ביתית אינו מעיד על היריון
מעדותה של העובדת עולה שבמועד הפיטורים לא היה בידה אישור רפואי בדבר ההיריון, ושהיא ידעה על דבר ההיריון מבדיקה ביתית שערכה. על פי תמלילי השיחות, העובדת ביקשה להציג למעסיק צילום ממכשיר הטלפון שלה של הבדיקה הביתית שערכה, אך בסופו של דבר לא עשתה זאת. בין כך ובין כך, בית הדין הבהיר שצילום בדיקת היריון ביתית אינו "אישור רפואי", ואין במסמך זה כשלעצמו, גם אילו המעסיק היה מקבל אותו, כדי להעיד על היותה בהיריון.
אישור רפואי על דבר ההיריון לא הוצג גם בפני בית הדין, והראיה היחידה שהוצגה וממנה ניתן ללמוד שאכן התובעת ילדה, היא אישור מהמוסד לביטוח לאומי בדבר תשלום דמי לידה.
"המעסיק טמן ראשו בחול"
בית הדין הבהיר שהיעדר אישור רפואי על ההיריון מעמיד בספק רב את זכאות העובדת לפיצוי בגין פיטורים בהיריון. "המינימום הנדרש מהעובדת הוא להמציא אישור רפואי על דבר ההיריון, או לכל הפחות אישור רפואי על דבר הלידה ומועדה", ציין בית הדין בהחלטתו. "כל אלה לא הוצגו למעסיק מעולם, וכן לא הוצגו לבית הדין".
למרות זאת, בשל נסיבות העניין הוחלט לפסוק לעובדת פיצוי על פי חוק עבודת נשים. "אנו סבורים כי שעה שהעובדת סיפרה למעסיק על היותה בהריון, בטרם נמסר לה מכתב פיטורים רשמי, היה עליו לדרוש אישור רפואי על כך בטרם ימסרו מכתב פיטורים ולא 'לטמון ראש בחול' כפי שעשה בפועל", נימק בית הדין את החלטתו.
בשל התנהלות העובדת, הוחלט לפסוק לה פיצוי מופחת בגין אובדן שכר עבודה בסך כ-30,000 שקל, לאחר קיזוז דמי אבטלה ושכר עבודה, נוסף על פיצוי בגובה 12,000 שקל בגין הפסד שכר במשך החודשיים שלאחר תום חופשת לידה.
לא נערך שימוע, אך לא נפסק פיצוי
העובדת תבעה פיצוי בגובה 3 משכורות בגין פיטורים בהיעדר שימוע. לטענת המעסיק, טענותיו כלפי העובדת נמסרו לה מספר פעמים והיו ידועות לה, ובמועד הפיטורים היתה העובדת בתקופת ניסיון וניתן היה לפטרה ללא שימוע.
בית הדין הבהיר שמאחר שנפסק שמדובר בתקופת עבודה אחת – אין לראות בתקופה זו תקופת ניסיון, אך פסק שבנסיבות העניין אין העובדת זכאית לפיצוי בגין אי עריכת שימוע.
המעסיק ביקש לשוחח עם העובדת, אך היא קמה והלכה. לפני כן אמר לה המעסיק באופן מפורש שאם היא לא מעוניינת לעבוד עד השעה 16:00 על פי דרישת המוסך – הוא לא יוכל להמשיך להעסיק אותה. כלומר, סיבת הפיטורים היתה ידועה לעובדת ונמסרה לה, לאחר שקוימה עמה שיחה בנושא, בה הביעה עמדתה כי אין בדעתה לעבוד על השעה 16:00 כדרישת המוסך. "בנסיבות אלה קוימה תכלית השימוע", פסק בית הדין.
הפיצויים שנפסקו לעובדת:
הפסד שכר ממועד הפיטורים עד הלידה בסך 30,216 ₪.
הפסד שכר ב-60 הימים שלאחר חופשת הלידה 12,000 ₪.
הפסד דמי לידה בסך 10,348 ₪.
פיצויי פיטורים בסך 9,750 ₪.
תמורת הודעה מוקדמת בסך 240 ₪.
דמי הבראה בסך 3,024 ₪.
פיצוי בגין אי מתן הודעה על תנאי עבודה בסך 2,000 ₪.
