בית הדין לעבודה בתל אביב דחה השבוע תביעת עובדת שעבדה אצל המעסיק במשך 6.5 חודשים בחנות פרחים, ופוטרה בעודה בהיריון בעקבות סגירת החנות.
לטענת העובדת, במועד פיטוריה היו בבעלות המעסיק שתי חנויות פרחים פעילות נוספות, והחנות בה עבדה נמכרה כעסק פעיל. לפיכך, משידע המעסיק שהיא בהיריון, ומאחר שעבדה אצלו למעלה מחצי שנה, היה עליו "לשמור על זכויותיה" לטענתה.
כאשר עובדת בהיריון מפוטרת, קיימים שני חוקים המגנים על זכויותיה (ראו מסגרת): חוק שוויון הזדמנויות עומד להגנתה רק אם תוכיח קשר סיבתי בין הפיטורים לבין ההיריון, ואילו חוק עבודת נשים חל בכל מקרה על כל עובדת שהועסקה למשך למעלה מחצי שנה. כלומר, פיטורי אישה בהיריון עם ותק של חצי שנה, גם אם נעשים ללא כל קשר להיריון, דורשים אישור מהממונה על חוק עבודת נשים.
לטענת המעסיק, הוא כלל לא ידע במועד הפיטורים שהעובדת בהיריון, ומכאן שלהיריון לא היתה כל השפעה על החלטתו לפטרה.
בנוסף טען המעסיק שהעובדת פוטרה כחודש לאחר תחילת העסקתה, וכחודש לאחר מכן הוחלט להשיב אותה לחנות אחרת שבבעלותו. לפיכך, עבדה אצלו בפועל במשך 5.5 חודשים בלבד, ולכן חוק עבודת נשים אינו על עליה. מאחר שבעסק מועסקים פחות מ-6 עובדים, טען המעסיק, גם חוק שוויון הזדמנויות בעבודה אינו חל על המקרה.
בית הדין לעבודה קיבל את טענת המעסיק, וקבע שאכן חישוב משך הזמן בו הועסקה אינו כולל את התקופה בה לא עבדה בפועל.
זאת, בהסתמך על פסיקת בית הדין הארצי לפיה "אין החוק מדבר על קיום יחסי עובד-מעביד במשך שישה חודשים, אלא בלשון "עבדה", משמע שהתכוון לעבודה בפועל". עמדה זו אף אומצה במרץ 2010 על ידי נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה.
ביחס לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התקבלה טענת העובד שהתנאי לתחולתו הוא העסקת 6 עובדים לפחות במקום העבודה, אך אין די בכך. "ברור כי מכוח חוקי השוויון וחובת תום הלב ביחסי עבודה, גם כששני החוקים הנ"ל אינם חלים, אין לפטר אישה מחמת הריונה, ולכן יש לבדוק האם הוכח כי במועד פיטוריה ידע המעסיק כי היא הרה, והאם מעשה הפיטורים כשלעצמו נבע מעובדת הריונה אם לאו", הבהיר בית הדין לעבודה.
"ישבתי ולא עבדתי"
בית הדין התייחס לכך שהמעסיק מכר את החנות עקב קשיים כלכליים אליהם נקלע, וכי נאלץ לעבור עם משפחתו להתגורר אצל קרובי משפחה.
חיזוק נוסף למצבו הכלכלי נמצא בעדות העובדת עצמה: "היו זמנים שגם ישבתי ולא עבדתי, ראיתי שהיו ירידות במכירות, והבעלים דיבר איתי על זה".
העובדת ידעה שהמעסיק פרסם מודעת מכירה של החנות עוד חודשיים לפני פיטוריה, ועדותה השמיטה למעשה את טענתה שהפיטורים נעשו בעקבות ההיריון.
עם זאת, מאחר שלא ניתנה לעובדת הודעה מראש של שבועיים על הפיטורים, פסק לה בית הדין לעבודה פיצוי בגובה כ-1,000 שקל.
[סע"ש 61434-12-13]
<< לחצו לצפייה: פסקי דין חדשים בדיני עבודה >>