בית הדין לעבודה בתל אביב פסק לפני שבועיים פיצוי חריג בגובה כ-270 אלף שקל למנהלת בכירה שהתבשרה שלא תוכל להמשיך בתפקיד. זאת לאחר שנפסק שהרקע למהלך נבע משיקולים זרים, ושלא נערך למנהלת הליך שימוע – שנדרש לא רק במקרים של פיטורים.
המנהלת הועסקה בתפקידים שונים במשרד ממשלתי החל משנת 1988. בשנת 2015, במהלך ישיבה שנערכה בהשתתפות רבים, בישר מנכ"ל המשרד למנהלת שלא תוכל להמשיך בתפקידה בעקבות הליך הבראה שהוא מוביל. מאוחר יותר ניסתה העובדת באמצעות עורך דינה לבטל את ההחלטה, אך ללא הועיל.
בעקבות העברתה מתפקידה, פנתה העובדת לרופא והתלוננה על מתח ואי נוחות במקום העבודה. הרופא אישר לה ימי מחלה למשך 3 חודשים, והיא אף פנתה לפסיכיאטר.
נכות זמנית של 100%
במהלך חופשת המחלה קיבלה המנהלת תעודה רפואית שמאשרת שהיא נפגעת עבודה, בה צוין שהיא באי כושר מלא ושאינה מסוגלת לעבוד בעבודתה, ואף לא בעבודה מתאימה אחרת. הוועדה הרפואית במוסד לביטוח הלאומי קבעה לה נכות זמנית בשיעור של 100% למשך חצי שנה, ובשלב מאוחר יותר נקבעה לה נכות קבועה בשיעור של 15%.
ועדה רפואית מחוזית של המשרד הממשלתי קבעה שקיימות סיבות רפואיות להפסקת עבודתה של המנהלת בשירות המדינה, בתפקידה התקני ובכל תפקיד אחר בשירות המדינה. נקבע שעליה לסיים את עבודתה בשירות המדינה בתוך חודש, ובנוסף נקבעה לה דרגת נכות לצורכי גמלאות בשיעור 76% לצמיתות.
המנהלת הגישה תביעה בין היתר בטענה להפרת זכויותיה ולהליכים לא תקינים, ובית הדין לעבודה פסק שהמשרד הממשלתי בו הועסקה אכן פעל בחוסר תום לב ולא כדין בכל הנוגע להליך העברתה מתפקידה, שהוביל להפסקת העסקתה ולגרימת נזקים המזכים אותה בפיצויים.
לחצים להפסיק העסקתה
"לאחר שמיעת הראיות שוכנענו כי היו שיקולים זרים בכל הנוגע להתנהלות מול המנהלת, שעה שהיו לחצים להפסיק את העסקתה, מנימוקים שלא שוכנענו שהיו עניינים", פסק בית הדין.
המנהלת הועברה מתפקידה הבכיר, אותו ביצעה במשך תקופה ממושכת לאחר שזכתה בו במכרז, ללא שימוע ואף מבלי לעדכן אותה שנשקלת אפשרות להעביר אותה מתפקידה.
בהקשר זה, נזכיר שבית הדין הארצי לעבודה פסק בעבר [ע"ע 1465/02] שהזכות לשימוע אינה קיימת רק במקרה של פיטורים, אלא גם במקרים בהם מבקש המעסיק לשנות את תנאי ההעסקה של העובד, דוגמת העברתו לתפקיד אחר ושינוי היקף המשרה.
בפועל, נודע למנהלת על העברתה מתפקידה ללא כל הודעה מראש, ללא הסברים רלוונטיים, מבלי שנשמעה עמדתה, ובנוכחות אנשים רבים שנכחו בפגישה זו, לרבות בכירים. מנכ"ל המשרד, שהודיע לה על ההחלטה, לא התייעץ או עדכן מראש את הממונים עליה בנוגע להחלטתו.
"תכנית הבראה"?
באותה ישיבה אף לא הוצגה כל תכנית הבראה, ולא הובהר מה תכנית העבודה הנדרשת שבגללה הוחלט להעביר את המנהלת מתפקידה. גם לא נערכה מראש כל בדיקה בנוגע לחלופה והתפקיד החדש שיוצע למנהלת , תוך התעלמות מכך שמדובר בעובדת ותיקה, מוערכת ובעלת משובים מעולים.
לאחר שהודיע למנהלת שעליה לעזוב את תפקידה את המשרד בו ישבה שנים רבות, לא נמסר לה היכן עליה לשבת, ואף לא מה עליה לעשות בימים אלו.
כך נפסקו לעובדת פיצוי בסך 70 אלף שקל בגין עוגמת הנפש, נוסף על 70 אלף שקל בגין נזק נפשי שנגרם לה כתוצאה מהתנהלות המעסיק, וכן פיצוי בסך כ-130 אלף שקל בעקבות הפסדי השכר שנגרמו לה כתוצאה מהעברתה מתפקידה.
[סע"ש 46540-06-16]