לעובד המפוטר לא נערך שימוע, מדוע נפסק שאינו זכאי לפיצוי?
מעסיקולוג7:00
בית הדין לעבודה קבע שאילו היו לעובד טענות הגנה בנוגע לאירועים שיוחסו לו, היה עומד על זכותו לקבל הזדמנות להשמיע את גרסתו
בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע פסק לאחרונה שלמרות שלעובד לא נערך שימוע, הוא אינו זכאי לפיצוי בשל הנסיבות המיוחדות של המקרה.
זאת על אף שבדרך כלל בתי הדין לעבודה מקפידים הקפדה יתרה על הכללים לעריכת שימוע לפני פיטורים, וקרה בעבר שנפסק לעובד פיצוי בגובה 5 משכורות רק כי הזימון לשימוע לא היה מספיק מפורט, למרות שנערכו לו שני שימועים וניתנה לו הזדמנות של ממש להגיב לטענות נגדו.
טשטוש מטרת השיחה
העובד לא קיבל הזמנה מסודרת לשימוע טרם שיחה שנערכה לו, לא עודכן מראש שהחברה שוקלת את פיטוריו ושבכך תעסוק השיחה, לא נמסרו לו הנימוקים בגללם נשקלים פיטוריו, ואף לא עודכן שהוא רשאי להיות מיוצג בהליך השימוע.
גם במהלך השיחה עצמה, החברה לא עדכנה את העובד שמדובר בשיחת שימוע לפני פיטורים, לא נאמר לו שנשקלים פיטוריו, ולכן הוא לא התבקש להתייחס לכוונת החברה לפטר אותו. יתרה מכך, במהלך השיחה המעסיק אמר לעובד מספר פעמים שהוא קרא לו לשיחה כי הוא חשוב לו, כי הוא אוהב אותו , וכי הוא לא רוצה לסבך אותו ומנסה לשמור עליו.
נפסק שלא מדובר היה בשיחת שימוע לפני פיטורים, אלא מטרת השיחה הייתה לחקור לעומק מעשי גניבה בחברה שתועדו במצלמות האבטחה. "חרף מסקנתנו לעיל שלפיה לא נערך לעובד שימוע כדין, כך שהיה פגם בדרך הפיטורים, שוכנענו כי בנסיבות המקרה המיוחדות אין לפסוק לעובד פיצוי בגין אי עריכת שימוע כדין", פסק בית הדין.
מידת הוכחה מוגברת
נזכיר שהפסיקה קובעת [ע"ע 1079/04] שבשונה מהמשפט האזרחי, בו די בכך שהכף תיטה לעבר אחד הצדדים (51%), הרי שביחסי עובד-מעביד יש צורך במידת הוכחה מוגברת, כלומר מעבר למאזן ההסתברות.
בית הדין הארצי הבהיר שגם במקרה בו הראיות הנסיבתיות מאפשרות להגיע למסקנה לפיה העובד גנב – אין די בכך, אם אותן ראיות עשויות להביא גם למסקנה סבירה הפוכה.
במקרה זה העובד לא הודה בשיחה במעשי הגניבה שיוחסו לו, אבל בידי המעסיק היו כאמור סרטונים ממצלמות אבטחה שחלקם אף הוצגו לעובד בשיחה האמורה.
נימוקים נוספים להחלטה זו של בית הדין היו סירוב העובד לספק גרסה ברורה לאירועים שהוצגו בפניו, סתירות בגרסתו, וכן הסכמתו שהמעסיק יערוך רשימה של הסחורה שסופקה ביתר והעובד ידאג שישלמו עבורה. "ניתן להבין את פרשנות המעסיק באותה עת שלפיה העובד הודה, למעשה, במעשי הגניבה", ציין בית הדין בהחלטתו.
חופשת מחלה ממושכת
נפסק שהמעסיק נתן לעובד בשיחה האמורה את מלוא ההזדמנות להתייחס לטענות הקשות כלפיו, ואילו העובד בחר שלא להתייחס לדברים. יום למחרת העובד לא הגיע לעבודה והחל לשלוח למעסיק אישורי מחלה, ולמרות שאלה ניתנו על ידי רופא בקופת חולים – בית הדין ייחס לעובד ניסיון התחמקות ממתן הסברים ומפיטורים.
לאחר פיטוריו, פנה העובד לחברה באמצעות עורך דין אך לא ביקש לתת לו הזדמנות להציג את ההסבר שלו לאירועים. בית הדין קבע שאילו היו לעובד טענות הגנה של ממש מפני מעשי הגניבה שיוחסו לו – היה עומד על זכותו לקבל הזדמנות להשמיע את גרסתו.
"דעתנו היא כי בנסיבות המקרה המיוחדות, על רקע הראיות שהיו בידי המעסיק לעניין מעשי הגניבה, על רקע שיחת הבירור המשמעותית והארוכה שערך המעסיק עם העובד טרם החלטת הפיטורים, על רקע התנהלותו של העובד מאז השיחה ועד למועד הפיטורים ועל רקע התלונה במשטרה שהוגשה על ידי המעסיק, אין לחייב את החברה בתשלום פיצוי לעובד בגין אי קיום שיחת שימוע", פסק בית הדין.
"מובנת גם התנהלות המעסיק שבחר לעמת את העובד עם מעשי הגניבה המיוחסים לו, מבלי ששלח לעובד מכתב התראה מראש המפרט את מעשי הגניבה. לא יכול להיות חולק כי מכתב כאמור היה פוגע באפשרות המעסיק לברר את האמת ומאפשר לתובע לתאם גרסאות טרם השיחה", ציין בית הדין בהחלטתו, על אף שאין בכך הסבר מדוע המעסיק לא ערך לאחר מכן שיחת שימוע כנדרש.
