פוטרה מיד לאחר חזרתה מחל"ת חופשת לידה – מדוע לא זכאית לפיצוי?

למעסיק אסור לפטר עובדת ללא היתר רגולטורי במשך 60 הימים לאחר חזרתה מחופשת הלידה או מהחל"ת שאחריו – תקופה המכונה בפסיקה "התקופה המוגנת". אם כן, מדוע פסק אתמול (ד') בית הדין לעבודה בתל אביב שעל אף שהעובדת פוטרה מיד לאחר שובה מחל"ת חופשת לידה ללא היתר – היא אינה זכאית לפיצוי?

העובדת הועסקה במכללה כחברת סגל אקדמי כמרצה מן החוץ, כאסיסטנטית וכעוזרת הוראה. לאחר כ-17 שנות עבודה, החלה המכללה בקיצוצים ובפיטורי עובדים בעקבות ירידה חדה ברישום הסטודנטים. הקורסים שבהם לימדה העובדת בוטלו וגם היא זומנה לשימוע, אולם מיד לאחר שהודיעה שהיא בהיריון – בוטל השימוע.

בתום חופשת הלידה, שהתה העובדת בחל"ת במשך כ-7 חודשים. לפני חזרתה מהחל"ת התקיימה איתה פגישה במטרה למצוא לה פתרון תעסוקתי, ולאחר חזרתה מהחל"ת התקיימה פגישה נוספת. כשבועיים לאחר מכן היא פוטרה, והמכללה שילמה לה שכר במשך 60 הימים שלאחר חזרתה.

קראו עוד במעסיקולוג:
* פיצוי לעובדת שתפקידה פוצל לאחר חופשת הלידה
^* קוּצַץ בחצי הפיצוי שנפסק לתובעת הסדרתית שלא התקבלה בגלל ההיריון
^* בית הדין הארצי לעבודה: מה מותר לשאול מועמדת בנוגע לזמינותה?

בהקשר זה נציין שביולי 2016 פסק בית הדין הארצי לעבודה, שאין למנוע את חזרתה של עובדת מחופשת לידה, גם אם ישולם לה שכר מלא. ביולי 2018 חויב מעסיק לפצות עובדת ב-60 אלף שקל, לאחר שהודיע לה מראש שתפוטר 60 יום לאחר חזרתה מחופשת הלידה. בית הדין הבהיר שמעסיק מחויב לתת לעובדת הזדמנות ממשית להוכיח את יכולותיה לאחר היעדרותה הממושכת.

באוקטובר 2017 הבהיר בית הדין שעל המעסיק מוטלת האחריות לרכך את שובה של עובדת מחופשת לידה, תוך יצירת אקלים מזמין, ובספטמבר 2018 ציין בית הדין לעבודה בפסק דינו שקבלת מועמדת בהיריון מחייבת את העסקתה עד תום התקופה המוגנת.

"פגיעה בפרטיות"

בכתב התביעה שהגישה נגד המכללה, טענה העובדת שנאסר על המכללה לפטר אותה במשך 60 יום לאחר חזרתה מחל"ת חופשת לידה, ומכאן שהיא זכאית לפיצוי.

עוד טענה העובדת, שלאחר פיטוריה הגיעה למכללה עם דיסק קשיח כדי להעתיק את החומרים הפרטיים המצויים במחשב, אך הוא לא היה במקומו והתברר לה שהנתונים נמחקו. על כך תבעה פיצוי בסך 50 אלף שקל בשל הפגיעה בפרטיותה.

את סך תביעתה נגד המכללה העמידה העובדת על כ-600 אלף שקל: פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 175,980 שקל, פיצוי בגין אי עריכת שימוע בסך 175,980 שקל, השלמת פיצויי פיטורים בסך 90,197 שקל, תמורת הודעה מוקדמת בסך 14,665 שקל, פדיון חופשה בסך 26,617 שקל, וכן הפסד השתכרות פוטנציאלי עקב קיפוח ואי הפרשות פנסיוניות כדין בסך 108,345 שקל.

ירידה של 90%?

לאחר שבחן את העדויות ואת הראיות שהוצגו בפניו, פסק בית הדין שהעובדת פוטרה מעבודתה משום ש"בחרה שלא לנסות למצוא פתרונות תעסוקה אחרים במכללה".

מטרת הצעת העבודה החלופית שקיבלה העובדת היתה למצוא פתרון לשיבוצה ממועד חזרתה מחופשת הלידה ועד סוף הסמסטר הראשון. בית הדין הניח שהוצע לה לעבוד במחלקה אחרת במכללה באותה דרגה ובאותו שכר, אלא שהתברר שהעובדת בחרה להתנות את המעבר בקבלת פיצויי פיטורים והמשך עבודה כעצמאית בתמורה לחשבוניות, והמכללה הבהירה לה שהדבר אינו אפשרי.

העובדת טענה שהעבודה החלופית שהוצעה לה במהלך חופשת הלידה היתה בתפקיד "מעליב" עם "משכורת זעומה של כעשרה אחוזים משכרה הקודם", כלשונה.

בית הדין דחה טענה זו של העובדת וקבע שלא הוכח שאכן סוכם על גובה השכר בתפקיד זה, כך שלטענתה בנוגע לירידה של 90% בשכר אין בסיס. "חזקה על המכללה שלא היתה מפחיתה את שכרה של העובדת מהשכר שהשתכרה לפני הלידה", קבע בית הדין. "אילו היתה מתחילה לעבוד, ניתן היה להיווכח בטענתה זו".

מחיקת הקבצים

בנוגע לטענת העובדת לפיה היא זכאית לחלף הודעה מוקדמת, הבהיר בית הדין שגם אם הובא לידיעת העובדת מספר פעמים לפני חזרתה מהחל"ת שבכוונה המכללה לשנות את היקף העסקתה או לשבץ אותה במקום אחר – אין בכך כדי לפטור את המכללה מלהודיע לעובדת באופן מסודר על סיום העסקתה ולתת לה חלף הודעה מוקדמת מסודר. לפיכך חויבה המכללה לשלם לעובדת חלף הודעה מוקדמת בגובה משכורת חודשית, בסך כ-10 אלף שקל.

המכללה טענה להגנתה בנוגע לטענת העובדת לפגיעה בפרטיותה, שהמחשב שסופק לעובדת אינו משאב אישי ופרטי שלה, אלא כלי עבודה. "ראוי היה שהמכללה היתה מיידעת את העובדת בטרם מחקה את הקבצים שהיו על המחשבה שלה", הבהיר בית הדין, אך מאחר שהעובדת לא הוכיחה שהמכללה עשתה שימוש כלשהו בתוכן שהיה בתיבות הדוא"ל שלה – נפסק שהיא אינה זכאית לפיצוי.

כך נפסק לבסוף לעובדת סך 10,250 אלף שקל כחלף הודעה מוקדמת, וכן פדיון חופשה שנתית בסך 26,617 שקל. בדרך כלל נהוג לחייב את הצד המפסיד בתביעה לשאת בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עו"ד של הצד הזוכה בתביעה, אולם בשל הפער בין סכום התביעה לבין הפיצוי בפועל – המכללה לא חויבה בתשלום נוסף.

[סע"ש 34053-02-17]

<< לחצו לצפייה: פסקי דין בנושא התקופה המוגנת שלאחר חופשת לידה >>