בית הדין לעבודה בתל אביב פסק בשבוע שעבר שפיטורים בשל בעיות ביחסי אנוש, גם כאשר מדובר בעובדת שמבצעת את עבודתה באופן מקצועי ולשביעות רצון המעסיק, הם פיטורים כשרים ומדובר בשיקול ענייני.
על פניו נשמע שמדובר בפסיקה טריוויאלית, אולם בתי הדין לעבודה לא ממהרים לקבוע מסמרות בנושא. כך, למשל, בנובמבר 2016 ציין בית הדין בתל אביב כי "מקום עבודה מאופיין לעתים בלחצים הפועלים על המעסיק כמו גם על העובדים, עד כדי התפרצויות מילוליות בלתי הולמות. הגם שהתבטאויות בלתי הולמות של עובד, יכול שיהווה סיבה מוצדקת לפיטוריו וגם כעילה לראות בכך 'עבירת משמעת חמורה', יש לבחון כל מקרה ביחס נכון למשכו ותדירותו".
העובדת הועסקה על ידי החברה במשך כ-8 שנים בתפקיד מנהלת תפ"י. היא היתה מעורבת בתאונת דרכים, וכבר למחרת הגיעה לעבודה באופן מלא. על פי העדויות, יומיים לאחר מכן הגיעה העובדת לחדר של עובדת אחרת, השליכה לעברה ניירות וקלסר, צעקה והשתוללה. לאחר מכן הלכה לביתה, ומאז שהתה בחופשת מחלה.
כאשר שבה לעבודה בתום חופשת המחלה, התקיים בירור בינה לבין העובדת השנייה. היא זומנה לשימוע, והגיעה אליו בליווי בעלה שהסביר שהלחץ והעצבים שבהם היתה שרויה נבעו מהעבודה ומתאונת הדרכים שאירעה מספר ימים קודם לכן. חמישה ימים לאחר מכן נמסר לעובדת מכתב פיטורים.
לטענת העובדת, הליך השימוע נעשה למראית עין, וההחלטה על פיטוריה התקבלה מראש. בנוסף טענה העובדת שפוטרה בפיטורים שרירותיים ושלא כדין, ושהוטרדה מינית על ידי מנכ"ל החברה. כך תבעה העובדת מהחברה פיצוי בגובה 12 משכורות.
מאמנת אישית לטיפול בהתפרצויות זעם
לאחר שבחן את העדויות ואת הראיות שהוצגו בפניו, דחה בית הדין לעבודה את התביעה ופסק שהעובדת פוטרה מסיבות ענייניות לאחר שהוזמנה כדין לשימוע, לאחר שהתקיים שימוע כדין ולאחר שנשקלו טענותיה. בנוסף נקבע שלא הוכח שהתובעת הוטרדה מינית על יד מנכ"ל החברה.
לא היה זה המקרה הראשון שבו נתקלה החברה בבעיה חמורה בהתנהלות העובדת. המנכ"ל הצהיר על מספר מקרים שבהם העיר לה על סגנון הדיבור שלה כלפי עמיתים לעבודה וכלפיו. לדבריו, נאלצו ללכת לידה "על קצות האצבעות" כדי לא להרגיז אותה.
העובדת אישרה בעדותה שהעירו לה בעבר על בעיות בהתנהגותה. כשנתיים לפני הפיטורים היא אף נשלחה במימון החברה למאמנת אישית, על מנת לסייע לה בעניין התפרצויות זעם שאירעו לה בזמן העבודה.
"כל האמור לעיל מצביע באופן ברור על כך שלחברה היתה סיבה עניינית לזימון העובדת לשימוע ולאחר מכן לפיטורים", קבע בית הדין. "די שהוכח כי לעובדת היו בעיות התנהגות, שהתבטאו בהרמת קול ובצעקות על לקוחות ועל עובדי החברה, כדי לקבוע שמדובר בסיבה עניינית ומוצדקת".
בית הדין לעבודה הדגיש כי אין מתפקידו לנהל את עסקי החברה, ולכן אינו מחליט עבורה אילו עובדים להשאיר בתפקיד ואילו לפטר. כאשר מוגשת תביעה על ידי עובד בטענה לפיטורים שלא כדין, על המעסיק להוכיח שהייתה סיבה לפיטורים ושאין מדובר בפטורים שרירותיים. במקרה זה, חומר הראיות שהוגש והודאת העובדת שהעירו לה על בעיות התנהגות בעבר, סיפקו את בית הדין לצורך קביעה שהוכחה סיבה עניינית לפיטורים.
הזימון לשימוע חיכה מתחת לדלת
העובדת זומנה לשימוע במסמך בכתב, שהונח מתחת לדלת ביתה. היא טענה בפני בית הדין שלא זו הדרך לזמן לשימוע, אולם החברה נימקה זאת בכך שמועד השימוע נדחה עד לתום חופשת המחלה, וכשהיא הסתיימה – שלחו שליח לבית העובדת. היא לא היתה בבית, ולכן הונחה המעטפה מתחת לדלת. "לא מצאנו פסול בכך", קבע בית הדין.
בנוסף הבהיר בית הדין שאין חובה בחוק להסביר לעובד שהוא זכאי להיות מיוצג על ידי עורך דין דווקא. "די שנאמר כי העובדת רשאית להיות מלווה בנציג מטעמה", ציין בית הדין בהחלטתו. "ממילא, נוכח האמור לעיל, משהובהר שהיו לחברה סיבות טובות לפיטורי העובדת, הרי שנוכחות עורך דין ספק אם היה בה כדי לסייע".
[סע"ש 39425-08-15]