בית הדין לעבודה בחיפה פסק לאחרונה פיצוי כולל בסך 134 אלף שקל לעובד שפוטר בעקבות היעדרות ממושכת לאחר ששבר את ידו, כאשר 50 אלף שקל מתוכם נפסקו בשל פיטורים משיקולים פסולים וללא שימוע.
"התייחסות החברה לעובד הנמצא בתקופת מחלה אינה מתאימה לתקופתנו, בה אנו מייחסים חשיבות לשלומו של העובד, וזאת בלשון המעטה", ציין בית הדין בהחלטתו. "בסיכומי החברה היא מתייחסת לעובד שידו נשברה, ואשר ניצל את ימי מחלתו אותם צבר ב-22.5 שנים של עבודה, כדלקמן: 'ישב בביתו 4 חודשים ואכל על חשבון המעסיק שלו בחינם'. כך ממש. לגרסת החברה, עובד אשר ידו נשברה והוא מנצל ימי מחלה להם הוא זכאי על פי החוק הקוגנטי הוא אוכל חינם אשר יש להוקיעו ולפטרו".
"יתרה מכך", המשיך בית הדין, "החברה טענה בין היתר שהעובד תכנן את ימי המחלה על מנת למצות זכויותיו. חשוב להדגיש כי טענה זו נטענה ללא שמץ של ראיה, כאשר מטרתה היחידה היתה להשחיר את העובד שאיתרע מזלו וידו נשברה".
קראו עוד במעסיקולוג:
* העובד נצפה מבלה בזמן חופשת מחלה, יקבל פיצוי בשל פיטורים שלא כדין
* פדיון ימי מחלה שלא נוצלו – יש דבר כזה?
* פיצוי בגובה 20 אלף שקל לעובד שפוטר בזמן חופשת מחלה
* נדחתה הצעת החוק לקביעת דמי מחלה לעצמאים
בית הדין הבהיר שאף אילו היה מקבל את טענת החברה לפיה ההחלטה על פיטורי העובד התקבלה רק לאחר שיחת השימוע, טענה שממילא אינה מתיישבת עם הראיות והעדויות שהוצגו בפניו, וגם אילו לא הייתה מניעה חוקית לחברה לפטר את העובד עם חזרתו מתקופת מחלה – הרי שההחלטה נגועה בחוסר תום לב מצד החברה והתקבלה ממניעים פסולים, ומכאן שמדובר בפיטורים שנעשו בחוסר תום לב. "יוזכר, כי מדובר העובד אשר עבד אצל החברה תקופה של כ-22.5 שנים ופוטר מעבודתו אך בשל כך שנאלץ להעדר מעבודתו בשל פציעה", ציין בית הדין.
חשש לביטחון הציבור
עוד התייחס בית הדין לכך לטענות שהעלתה החברה, "אשר לטעמנו יש בהן כדי ללמד עליה ועל יחסה הכללי לעובדים", כלשון בית הדין. "אנו מבינים כי הייתה ציפייה מצד החברה שהעובד יחזור לעבודה במהלך חופשת המחלה – 'העובד לא היה מרותק למיטתו ולמרות שלא הוכח, ידוע למנהל החברה כי לא נשאר בביתו ועסק באותו זמן בעבודה אחרת'", כטענת החברה.
"בהקשר זה תחילה נציין, כי הטענה שהעובד עבד במסגרת תקופת המחלה לא גובתה ולו בשמץ של ראיה", הבהיר בית הדין. "מעבר לכך, מדובר בנהג משאית שיש חשש שנהיגה עם יד שבורה תפגע לו ביכולת התמרון של הרכב ותפגע בביטחון הציבור ובביטחון העובד, וחבל שטענה שכזו כלל הועלתה".
כך התרשם בית הדין שהסיבה לפיטורים היתה שהעובד ניצל את כל 90 ימי המחלה, בגינם היה לו אישור רפואי, ופסק לו פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 50 אלף שקל.
סתירות בגרסת המעסיק
השיקולים שהביאו את בית הדין לקבוע את גובה הפיצוי הם שהעובד הוכיח שפיטוריו נעשו שלא כדין מטעמים לא ענייניים, ושנפלו פגמים בהליך השימוע שנערך לו.
בנוסף הביא בית הדין בחשבון את הסתירות בגרסת החברה ואת התנהלותה, דוגמת טענות שונות כנגד התנהלות העובד שלא היה מקום להעלותן.
בנוסף חויבה החברה לשלם לעובד הפרש פיצויי פיטורים בסך 10 אלף שקל, גמול עבודה בשעות נוספות בסך כ-56 אלף שקל, פיצויי הלנה בגין גמול עבודה בשעות נוספות בסך כ-14 אלף שקל, וכן פיצוי בגין הפרשות בחסר לפנסיה בסך כ-4,000 שקל.
[סע"ש 30320-11-16]