פיטורים בטיפולי פוריות: העובדת עיוותה עוּבדות, אך נפסקו לה 15 אלף שקל
מעסיקולוג8:00
מהמסמכים הרפואיים עולה שטיפולי הפוריות הסתיימו 9 ימים לפני תום היעדרות העובדת, כך שכלל לא ברור מדוע שהתה בחופשת מחלה ממושכת ללא אישור רפואי
בית הדין לעבודה בתל אביב פסק בשבוע שעבר פיצוי בגובה 15 אלף שקל לעובדת שפוטרה, על אף שלא עמדו לה ההגנות הקבועות בחוק בנוגע להיעדרות מהעבודה בטיפולי פוריות, ובנוסף הוכח שהיעדרותה נמשכה הרבה מעבר למועדי טיפולי הפוריות ללא הצדקה רפואית.
העובדת טענה שלאחר כ-7 חודשים מתחילת העסקתה בחברה העוסקת בשיווק רהיטים, החלה לעבור סדרת זריקות יומיות במשך כשבועיים, לצורך ביצוע הפריה חוץ גופית. היא עדכנה את המעסיק על צאתה לחופשת מחלה למשך תקופה זו לצורך טיפולי הפוריות, אולם לאחר שובה פוטרה לאלתר וללא הודעה מוקדמת.
עוד טענה העובדת שלאחר פיטוריה, בעודה מבצעת "חפיפה" לעובדת החדשה, התבשרה שהיא בהיריון, ועדכון המעסיק בעניין לא הניא אותו מהחלטתו לפטר אותה.
המעסיק טען להגנתו שהעובדת היא זו שביקשה לסיים את יחסי העבודה בין הצדדים בעקבות כוונתה להקים עסק חדש בקנדה. בעקבות הנסיעה, כך טען המעסיק, ביקשה העובדת לצאת לחופשה למשך שבועיים-שלושה כדי לסדר ולהכין את הדברים, אך הוסבר לה שלא ניתן להשאיר את המשרה לא מאוישת למשך תקופה זו. נטען שבעקבות כך ביקשה העובדת שיפטר אותה, וכך היה.
סעיף 7 לחוק עבודת נשים מעניק לעובדת בטיפולי פוריות זכות להיעדר מהעבודה, בשלושה תנאים: ההיעדרות היא בעקבות טיפולי הפוריות, הרופא המטפל אישר בכתב שהטיפול מחייב את ההיעדרות, ובנוסף העובדת הודיעה על כך למעסיק מראש. היעדרות זו נחשבת לימי מחלה.
היעדרות חיונית?
בית הדין הבהיר שגם אם העובדת אכן הודיעה מראש על היעדרותה למעסיק, טענה שממילא לא נתמכה בראיות כלשהן, הרי שהיא עצמה הודתה שלא הציגה בפניו אישור בכתב של הרופא המטפל שמדובר בהיעדרות חיונית, בניגוד לאמור במכתב ההתראה ששלחה עורכת הדין של החברה, לפיו הוצג בפני החברה אישור רפואי מיד לאחר שובהּ.
מעבר לכך, מהמסמכים הרפואיים עולה שב-22 בדצמבר הסתיימו טיפולי הפוריות, כך שכלל לא ברור מדוע העובדת שהתה בחופשת מחלה עד ה-31 בדצמבר. זאת כאשר לא הומצא כל אישור רפואי רלוונטי מטעם הרופא המטפל, לפיו לצורך הצלחת הטיפול נדרשה העובדת למנוחה לאחר סיום הטיפול.
כך נפסק שהעובדת אינה יכולה ליהנות מההגנות מפני פיטורים הנתונות למי שעוברת טיפולי פוריות, הקבועות בחוק עבודת נשים.
בנוגע לטענת העובדת לפיה הפיטורים אינם חוקיים מאחר שהיתה כבר בהיריון, הרי שהיא עצמה לא ידעה שהיא בהיריון במועד הפיטורים. בנוסף לא הוכח שהעובדת אכן הודיעה לחברה על הריונה, או שביקשה לשוב לעבודתה בעקבות כך, ומכאן שלא הייתה זכאית להגנה הקבועה בחוק עבודת נשים לעניין זה.
מעבר לכך, מעדות העובדת ובעלה עולה שהם ממילא העדיפו שהעובדת תנוח בביתה, לצורך שמירת ההיריון עד להצטרפותה לבעלה בקנדה.
פיטורים או התפטרות?
החברה טענה כאמור שהעובדת היא זו שביקשה לסיים את היחסי העבודה, אולם השופטת אופירה דגן-טוכמכר התרשמה אחרת: "התרשמותי השלילית לעניין מהימנות עדי החברה מעיבה על האפשרות ליחס משקל לטענתם לפיה העובדת ביקשה להתפטר מעבודתה, אשר עומדת בניגוד למסמך בכתב (מכתב הפיטורים)".
כך נפסק שהעובדת פוטרה, ולא התפטרה, מה גם שסמיכות הזמנים בין היעדרותה לבין הודעת הפיטורים שקיבלה, יכולה להעיד שטיפול הפוריות עמדו בין יתר השיקולים העניינים ששקלה החברה בטרם פיטוריה המיידיים של העובדת.
"לאחר ששקלתי את האינטרסים הלגיטימיים של שני הצדדים, הגעתי לכלל דעה כי בנסיבות העניין הפיצוי אותו ראוי לפסוק לזכות העובדת בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות, הוא בגובה 15 אלף שקל", פסקה השופטת דגן-טוכמכר. "בקביעת סכום זה הבאתי בחשבון כי הוכח שהיותה של העובדת בטיפולי הפריה היווה שיקול בעל משקל מסוים בהפסקת עבודתה, כאמור לעיל. מנגד הבאתי בחשבון כי פיטוריה הסופיים של העובדת היו ללא מתן הודעה מוקדמת וללא שימוע כדין". בנוסף נפסק לעובדת פיצוי בגובה כ-4,600 שקל בשל אי מתן הודעה מוקדמת.
