הפיטורים נדחו בעקבות גיוס העובד למילואים. אז מדוע הוא זכאי לפיצוי?
מעסיקולוג8:09
מתי חלה על המעסיק חובה לקבל היתר מוועדת התעסוקה לפטר עובד? באילו תנאים זכאי עובד לקבלת פיצויי פיטורים מעמלות ומתוספות שכר?
בית הדין לעבודה פסק בשבוע שעבר פיצוי לעובד, שגויס למילואים 3 שבועות לאחר פיטוריו ו-3 ימים לפני כניסתם לתוקף, מאחר שהמעסיק לא קיבל היתר לכך מוועדת התעסוקה. זאת על אף שהמעסיק דחה את סיום ההעסקה לשובו של העובד מהמילואים, ושילם לו משכורת מלאה במהלך כל היעדרותו.
הפיטורים היו אמורים להיכנס לתוקף 30 יום לאחר שנמסר לעובד מכתב הפיטורים, אולם 3 ימים לפני כן העובד נקרא לשרות מילואים במסגרת מבצע "צוק איתן", וכך נעדר מהעבודה במשך כשבועיים וחצי.
בית הדין הבהיר כי בניגוד לטענת המעסיק, האיסור הקבוע בסעיף 41(א)(ב) לחוק חיילים משוחררים (ראו מסגרת) עומד בפני עצמו, וחל בו איסור על פיטורי עובד במהלך שרות מילואים, אלא אם כן ניתן היתר מטעם ועדת התעסוקה שמוסמכת לכך, לאחר שהיא קבעה שאין כל קשר סיבתי בין הפיטורים לבין שרות המילואים.
היתר זה לא ניתן, ולכן נפסק לעובד פיצוי בגובה השתכרותו עד לתום 30 יום שלאחר תום שירות המילואים, כלומר כחודש וחצי נוספים לפי שכר בסיס, בסך 8,625 שקל.
שימוע שלא כדין
לעובד נשלחה הודעה בדוא"ל בה זומן לשימוע לפני פיטורים שהתקיים באותו היום. "זימון לשימוע שנמסר לעובד מהיום להיום, וללא נימוקים העומדים בבסיס ההחלטה לזמן העובד לשימוע, ודאי אינו מהווה 'הזדמנות ראויה' לעובד להיערך לקראתו", פסק בית הדין, ולא הסתפק בשיחת הבהרה שנערכה לעובד 3 ימים לפני כן.
בנוסף לא נוהל פרוטוקול שימוע, שיש בו כדי לשקף את חילופי הדברים והטיעונים שהועלו במסגרת השימוע. מכתב הפיטורים נמסר לעובד כבר למחרת היום, ואין בו כל נימוק הנוגע לסיבת הפיטורים או התייחסות מלאה של המעסיק לטענות העובד שהועלו במסגרת השימוע. התייחסות כזו גם לא נמצאה באף מסמך אחר מטעם המעסיק.
בשל הפגמים שנפלו בהליך הפיטורים, כמו גם העובדה שמדובר בתקופת העסקה ממושכת של כ-10 שנים, נפסק לעובד פיצוי בסך כולל של 34,500 שקל, המשקף 6 משכורות בסיס.
זכאות לפיצויי פיטורים מעמלות
שכר העבודה עליו מתבסס חישוב פיצויי הפיטורים אינו בהכרח השכר הכולל שמקבל העובד תמורת עבודתו, אלא הרכיבים שנקבעו בתקנות פיצויי פיטורים. המרכיבים שיש להביא בחשבון לצורך חישוב פיצוי פיטורים מופיעים בתקנות אלה, והם מורכבים משכר יסוד, מתוספת ותק, מתוספת יוקר המחיה ותוספת משפחה.
הפסיקה קובעת שאין להביא בחשבון מרכיב של שכר העבודה שלא נקבע בתקנות [דב"ע לב/ 3-21], אולם משפטנים הביעו מורת רוח מכך שלא כל תוספת לשכר משמשת מרכיב לעניין חישוב פיצויי הפיטורים, משום שחישוב כזה יצר מעין שתי מערכות שכר: האחת לעניין חישוב פיצויי פיטורים, והשנייה היא זו ששולמה בפועל תמורת העבודה. עניין זה הביא לכך שנטיית בתי הדין לעבודה היא לאשר כל הסכמה שהושגה בין העובד למעסיק שמביאה בחשבון את כל מרכיבי השכר, כלומר גם תוספות שאינן מוזכרות בתקנות.
הפסיקה קובעת [דב"ע שנ/3-160] במקרים בהם רכיב השכר אינו מכונה "תוספת" – נטל השכנוע ש"המשכורת הקובעת" לעניין חישוב פיצויי פיטורים כוללת "תוספת" שאינה באה בחשבון פיצויי הפיטורים מוטל על המעסיק.
לעומת זאת, נקבע בפסיקה [דב"ע מא/3-78] שכאשר התשלום שהתקבל כונה בתלוש השכר "תוספת", ולא הובהר טיבה, מוטל על העובד הנטל לשכנע את בית הדין שאותו תשלום מסוים הוא חלק מ"שכר היסוד".
מבחן ההתניה
שמו של רכיב השכר אינו קובע את מעמדו לעניין חישוב פיצויי פיטורים, ויש לערוך בחינה מהותית. בפסיקה [ע"ע 300442/97] מקובל להעמיד "תוספת" שאינה מוזכרת בתקנות הנוגעות לחישוב פיצויי הפיטורים ב"מבחן ההתניה". על פי מבחן זה, נבדקת השאלה אם התשלום שניתן לעובד היה מותנה בתנאי או במצב כלשהו, כך שאם אין מתקיים התנאי או משתנה המצב – נפסק התשלום [דב"ע מב/3-44].
תשלום שאינו מותנה בתנאי או בגורם מיוחד, הוא חלק משכר היסוד או מהשכר הרגיל לעניין חישוב פיצויי פיטורים [דב"ע נא/3-176]. לעומת זאת, תשלום שקיומו מותנה בתנאי או במצב, אינו חלק מהשכר הרגיל או משכר היסוד לעניין חישוב פיצויים. בהזדמנות זו נציין שהחזר הוצאות אמיתי ולא פיקטיבי לא ייחשב כשכר, והוא אינו נכלל בחישוב פיצויי פיטורים [ע"ע 133/99].
לטענת העובד, מדובר בעמלות מכירה שהן חלק מהשכר הקובע, שכן עיקר שכרו הורכב מאותן עמלות ששולמו מדי חודש בחודשו, ולמעשה מדובר ביעד שלא נדרש כל מאמץ מיוחד או שונה מעבודתו הרגילה על מנת לקבל אותו. לטענתו, היעד שנקבע כלל לא היה תלוי במכירות, ומכאן שאין מדובר ביעד אמיתי אלא בשיטת התחשבנות בלבד.
"אנו סבורים כי מדובר בתשלום שהוא במהותו מותנה בתנאי, והוא – עמידה ביעדי המכירות שנקבעו בהסכם העבודה, ולא כעמלה קבועה שהיא נגזרת מהפדיון", פסק בית הדין לעבודה לאחר שבחן את הראיות שהוצגו בפניו. "מכאן שמדובר ברכיב שהוא חלק מהשכר הקובע לצורך חישוב פיצויי הפיטורים, ודין תביעתו של העובד ברכיב זה להידחות".
פנסיה מתוספות שכר
לטענת העובד, ההפרשות לפנסיה בוצעו מתוך שכר הבסיס בלבד, ולכן הוא תבע הפרשים עבור תוספות השכר בסך כולל של כ-47,700 שקל.
על אף שהעובד לא הצליח להוכיח תחולתו של צו ההרחבה בענף התעשייה על המעסיק, בית הדין פסק שבחוזה העבודה אין כל הוראה לפיה מוּצַאוֹת תוספות מוּתנוֹת מגדר חיוב בהפרשות פנסיוניות. "אין מנוס מלקבוע כי אכן צודק העובד בטענתו, שהיה מקום לביצוע הפרשות פנסיוניות גם מהתוספות המותנות", קבע בית הדין.
