העובד פוטר ללא שימוע – מדוע נדחתה תביעתו לפיצויים?
מעסיקולוג7:00
המעסיק לא מסר לעובד זימון לשימוע תוך ציון הטענות נגדו, לא ערך לו שימוע רשמי, ולאחר השיחה עמו לא נשלחה לו הודעה בנוגע לסיום העסקתו
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה לפני שבוע וחצי טענת עובד לפיה הוא זכאי לפיצוי בשל פיטורים שלא כדין. זאת על אף שמדובר בחברה שמעסיקה עובדים רבים ומלווה בייעוץ משפטי ומכאן שבקיאה בדיני עבודה, ולמרות זאת לא נערך לעובד שימוע רשמי אלא רק שיחה, הוא לא קיבל זימון לאותה שיחה תוך ציון הסיבות לשקילת פיטוריו, במהלך השיחה לא נערכה תרשומת או סיכום לדברים שנאמרו בה, ולאחריה אף לא נשלחה לעובד הודעה בנוגע לסיום עבודתו בציון מועד תקופת ההודעה המוקדמת.
בתי הדין לעבודה נוהגים להקפיד לא רק על עצם קיומו של שימוע אלא גם על הכללים לעריכתו כדין, ומחייבים בפיצויים גבוהים מעסיקים שמפרים את הכללים הללו. ייתכן שאחת הסיבות לדחיית התביעה במקרה הנוכחי הייתה שהעובד טען שפיטוריו היו בגדר הפתעה גמורה, "כרעם ביום בהיר" כלשונו, בעוד שטיעון זה הוכח בהמשך כשקרי. מפסיקות רבות עולה שלמהימנות מי מהצדדים במהלך ההליך המשפטי ולתום הלב במהלך יחסי העבודה יש משקל מכריע על החלטתו הסופית של בית הדין.
הטריגר: קנס בגובה 70 אלף שקל
העובד הועסק כמפקח על עובדי ניקיון. כחצי שנה לאחר סיום העסקתו, הודיעה לו החברה שעליו לשלם לה 70 אלף שקל – הסכום בו נקנסה בשל העסקת עובדים ללא היתר בעקבות כשלים בהתנהלותו לטענתה.
מהלך זה שימש כטריגר עבור העובד להגיש לאחר חודש תביעה נגד החברה בסך כ-300 אלף שקל בגין עילות שונות, אולם בהמשך הצטמצמה תביעתו לכ-65 אלף שקל.
במקרים רבים המניע להגשת תביעה מצד עובד נגד המעסיק הוא רגשי, כלומר לולא פגיעה ברגשותיו התביעה כלל לא הייתה מוגשת, כפי שככל הנראה קרה במקרה הנוכחי. זוהי סיבה נוספת עבור מעסיקים לעשות כל שביכולתם לסיים העסקת עובד בצורה יפה ומכובדת.
"אני ערה לטענת החברה לפיה הטריגר להגשת התביעה על ידי העובד היה נעוץ במכתב הדרישה ששלחה לו לתשלום קנס בסך 70 אלף שקל… אלא שבכך אין לחברה להלין אלא על עצמה", ציינה השופטת אופירה דגן-טוכמכר בפסק הדין.
סיום העסקה בהסכמת הצדדים?
העובד טען שפוטר ללא שימוע, בעוד שהחברה טענה שלאחר שהתברר שהעובד קלט לעבודה עובדים ללא היתר עבודה, נערכה לו שיחה בה הוא לא הביע עניין להמשיך בעבודתו. בסיומה, כך נטען, סוכם בין הצדדים שהעסקתו תסתיים בדרך של פיטורים בתום תקופת ההודעה המוקדמת.
בית הדין דחה את טענת העובד לפיה הודעת סיום העסקתו "נפלה עליו ביום בהיר", שכן יום למחרת כבר החל לעבוד בתפקיד זהה בחברה מתחרה.
עניין זה הובא לידיעת החברה שהחליטה בעקבות כך לסיים את תקופת העסקת העובד לאלתר, ולא לאפשר לו להמשיך לעבוד גם בתקופת ההודעה המוקדמת.
ניתנה לעובד הזדמנות שלא רצה
הוכח שבזמן אמת העובד לא העלה כל טענה בנוגע לעצם ההחלטה על סיום העסקתו, לא הביע עניין להמשיך בעבודתו בחברה, וממילא תוך זמן קצר מצא עבודה בחברה מתחרה.
"אין זה דבר נדיר כי עובדים, ובפרט בתפקידי ניהול או בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי, המקיימים עם המעביד הידברות שוטפת, שומעים ומשמעים טענות / דעות / בקשות, בוחרים לוותר על קיום טקס של 'שימוע' בעת שנמסר להם כי המעביד איננו מעוניין בהמשך העסקתם", ציין בית הדין בהחלטתו.
"לעתים קרובות ברור לעובד כי אין לו דבר חדש להשמיע ובנסיבות כאמור עדיף לעיתים לעובד להימנע מהטקס בו יועלו על הכתב כל הטענות והפגמים שמוצא המעסיק בתפקודו. מה גם שלא אחת חוסר שביעות הרצון והנכונות לסיים את יחסי העבודה הם הדדיים".
השיחה המקדימה – הצהרת כוונות בלבד
בית הדין התייחס לאותה שיחה כ"הצהרת כוונות", מבלי שהוחלט בה על מועד קונקרטי לסיום יחסי העבודה, ולא ברור האם ומתי התקיימו שיחות נוספות בעניין סיום העסקתו, ומה בדיוק הוסכם ומתי.
החברה לא הצליחה להוכיח שבשיחה האמורה ניתנה לעובד הודעה מוקדמת כדין, תוך ציון מועד סיום יחסי העבודה, ולכן חויבה בדמי הודעה מוקדמת בסך 8,700 שקל, אך כאמור לא חויבה בפיצוי העובד בשל פיטורים שלא כדין על אף שהפרה רבים מכללי הפסיקה.
