בית הדין לעבודה פסק בשבוע שעבר פיצוי בגובה 30,000 שקל לעובד שפוטר לאחר שנערך לו שימוע לא כדין, בעקבות הגשת תלונה נגד המעסיק במשרד הכלכלה. בנוסף נפסקו לעובד כ-102,000 שקל עבור עבודה בשעות נוספות.
יש לציין כי מאז הגשת התביעה, תיק התעסוקה כבר אינו בסמכות משרד הכלכלה, לאחר שרוה"מ בנימין נתניהו העביר אותו ביולי 2016 לסמכות משרד הרווחה, בראשות השר חיים כץ.
"הגם שנערך לעובד שימוע, נפלו בו פגמים של ממש", פסק בית הדין. "העובד זומן לשימוע בהתראה קצרה מאוד. לא ניתנה לו הזדמנות להיערך לשימוע מבעוד מועד כיאות, ולהיוועץ בעורך דין. לא נסתרה הטענה כי לא יידעו את העובד מראש אודות מהות השיחה אליה הוזמן. כאמור, אף לא שוכנענו כי הנימוקים לפיטורי העובד היו ענייניים. לאור סמיכות הזמנים בין הפיטורים לביקור המפקחת בחברה, עולה חשש מבוסס שהעובד זומן לשימוע ופוטר בשל פנייתו למשרד הכלכלה. העובד פוטר מיד לאחר סיום שיחת השימוע. נראה, כי השימוע נעשה כדי 'לצאת ידי חובה', וההחלטה על הפיטורים התקבלה עוד קודם לישיבת השימוע".
קראו עוד במעסיקולוג:
* פיצוי בגובה 700,000 שקל לעובדים שפוטרו בעקבות תלונה על הממונה
* פוטר בשל תלונה על הטרדה מינית, נפסק שהפיטורים כשרים אך לא הדרך
* העובדת פוטרה ללא שימוע כדין – מדוע נפסק שאין זה צודק שתקבל פיצוי?
סמיכות זמנים מעוררת חשד
העובד הועסק כנהג אוטובוס בחברת העוסקת במתן שירות הסעות. כשנתיים וחצי לאחר תחילת העסקתו, מסר העובד לחברה מכתב שכותרתו 'מכתב התראה לפני פנייה לבית דין לעבודה', בו מחא על ניכוי שכר בסך 300 שקל משכרו בגין קנס, ועל אי תשלום ימי אבל. בנוסף טען שחוזה העבודה שנחתם בינו לחברה אינו חוקי.
העובד העביר העתק ממכתב זה למשרד הכלכלה, ומספר ימים לאחר מכן נגבתה עדותו על ידי מפקחת מטעם משרד הכלכלה. היא הגיעה אל משרדי החברה לביקורת, ומסרה למזכירה דרישה להמצאת מסמכים הנוגעים לתנאי שכרו ועבודתו של העובד. באותו יום קיבל העובד הנחייה בעל פה להתייצב אצל המעסיק למחרת, וביום זה נערך לו שימוע. למחרת פוטר מעבודתו.
העובד טען שהוא פוטר ממניעים פסולים ומבלי שנערך לו שימוע, יום לאחר שהמפקחת הגיעה למשרדי החברה לבירור תלונתו. החברה טענה להגנתה שהעובד פוטר בעקבות מעורבותו בתאונות דרכים רבות, ובשל נסיעות פרטיות באוטובוס החברה, שגרמו לה לנזק כספי.
"חשש ממשי למניעים פסולים"
בית הדין דחה את טענת החברה, בנימוק לפיו טענותיה בנוגע לתלונות לקוחות וסדרנים נתמכו בראיות דלות, ובנוסף לא הוכחה הטענה שהעובד ביצע נסיעות פרטיות באוטובוס החברה.
"בנסיבות העניין, בהן העובד לא זומן לבירור או לשימוע סמוך לאחר שאירעו התאונות הראשונות, בשילוב עם סמיכות הזמנים בין מועד זימונו לשימוע ומועד פיטוריו למועד ביקורה של המפקחת במשרדי החברה בנוגע לתלונתו, עולה חשש ממשי כי העובד פוטר ממניעים פסולים", קבע בית הדין. "מעבר לכך, לגופו של דבר אף לא הוכח כי נגרם לחברה נזק בגין התאונות, לא הוכח כי היו תלונות בגין השירות שהעניק העובד ללקוחות החברה, ולא הוכח שהעובד ביצע נסיעות פרטיות".
כך נפסק לעובד פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 30,000 שקל; הפרשי שכר ותמורה בגין עבודה בשעות נוספות בסך כ-102,000 שקל; השלמת פיצוי פיטורים בסך כ-6,400 שקל; פיצוי חלף הודעה מוקדמת בסך כ-1,500 שקל; פדיון חופשה בסך כ-3,400 שקל; דמי הבראה בסך כ-1,000 שקל; וכן שכר טרחת עו"ד בסך 15,000 שקל.
[סע"ש 2646-12-15]