5 פגמים בהליך השימוע הביאו לפיצוי של 40 אלף שקל לעובד המפוטר

בית הדין לעבודה בתל אביב פסק לאחרונה פיצוי בסך 40 אלף שקל לעובד ותיק שפוטר שלא בהתאם לכללי הפסיקה, בשל 5 פגמים שנפלו בהליך השימוע כפי שיפורט בהמשך.

העובד הועסק במשך כ-17 שנים, ובתפקידו האחרון שימש כמנהל אחזקה וראש צוות טכני. לאחר פיטוריו, תבע מהמעסיק פיצוי בגובה 127 אלף שקל בגין פיטורים שלא כדין, וכן פיצוי בסך 30 אלף שקל בגין עוגמת הנפש והפרת חובת תום הלב.

לטענתו, הסיבה האמיתית לפיטוריו היתה חזרתו של עובד אחר מחופשת מחלה לתפקיד מנהל האחזקה, והצורך של המעסיק למצוא דרך "להיפטר ממנו".

עוד נטען שהמעסיק החליט לפטר אותו עוד בטרם נערך לו שימוע, והליך השימוע נעשה למראית עין בלבד, מבלי שניתנה לו הזדמנות הוגנת וראויה להעלות טענותיו ולשכנע את המעסיק לשנות עמדתו.

הצעת העבודה של המעסיק לחזור לעבוד בתפקיד זוטר ובשכר נמוך משמעותית, כך נטען, היא למעשה ניסיון של המעסיק לאלץ את העובד להתפטר.

קראו עוד במעסיקולוג:
^* המעסיק גייס בחשאי מחליף, העובד יפוצה ב-15,000 שקל
^* התחייבה לא לבצע שעות נוספות, אך המעסיק חויב לשלם עבורן כ-85,000 שקל
^* בית הדין הארצי לעבודה: מה מותר לשאול מועמדת בנוגע לזמינותה?

לא רק "ברמת כותרות"

בית הדין הארצי לעבודה קבע ביולי 2012 [ע"ע 21781-1-10] שיש להקפיד על עריכת שימוע על פי הכללים, שייתנו לעובד הזדמנות הוגנת לשכנע בטענותיו. כך למשל, על ההזמנה לשימוע להיות מפורטת ככל האפשר, כך שלא תהא "ברמת כותרות" בלבד, אלא שיהיה ברור לעובד מפני מה על העובד להתגונן.

ביולי 2017 פסק בית הדין הארצי [בר"ע 30987-04-17] שמתכונת השימוע אינה אחידה, והיא תלויה בנסיבות כל מקרה. כל זאת, בתנאי שיתקיימו העקרונות הבסיסיים העומדים ביסוד הליך השימוע, כלומר הזדמנות הוגנת ומכובדת להישמע.

הליך שימוע ראוי, הוא הליך שבו העובד יודע מבעוד יום את נימוקי כוונת הפיטורים, מקבל הזדמנות לטיעון, הטיעון נשקל, והפיטורים נעשים אגב התייחסות לטיעוני העובד.

"גם אם אקבל במלואה את גרסת העובד, כי פיטוריו נעשו אך בשל הרצון לסיים העסקתו לאחר שאותו עובד שב מחופשת מחלה, הרי שלא מצאתי בכך 'מניע פסול', כזה שמצדיק פסיקת פיצוי שהוא בגין עילת הפיטורים", ציין בית הדין בהחלטתו. "לא כך הוא, באשר להליך הפיטורים – כאן הגעתי לכלל מסקנה כי זכותו של העובד לשימוע הוגן טרם התקבלה החלטה סופית על פיטוריו – הוּפרה".

בית הדין הבהיר שמשעה שהמעסיק נקט בהליך של פיטורים, הרי שאותו הליך צריך שייעשה כראוי ועל פי הוראות הדין. בעיקר כשמדובר בעובד שעבד אצלו תקופה כה ממושכת, שבסופה הועמדה בפניו רק חלופה שמשמעותה ירידה משמעותית במעמד ובתנאי העבודה.

מהם הפגמים שנפלו בהליך השימוע?

1. ההזמנה לשימוע נעשתה "מהיום למחר" – כשמדובר בעובד בעל ותק של 17 שנים אצל המעסיק, ולמרות שהעובד לא ביקש דחייה, העובדה שלא ניתנה לעובד הזדמנות ראויה שבה הוא יכול לשקול ולהיערך לקראת השימוע מהווה פגם.

2. בזימון לשימוע לא פורטו הטענות המועלות כלפי העובד, למעט הציון הכללי של "סגירת תקן" ו"אי התאמה". לא פורטו הסיבות לאותה "אי התאמה" הנטענת באופן שהעובד יוכל להתייחס ולהיערך אליה כראוי.

3. נימוקי כוונת הפיטורים הוצגו בפני העובד רק במהלך השימוע עצמו.

4. פרוטוקול השימוע, שנערך בכתב יד, לא נמסר לעובד בזמן אמת.

5. עיון בפרוטוקול מעלה את השאלה האם הוא אכן משקף את מלוא הטיעונים שהעלו שני הצדדים. גם אם הוא אכן משקף – נוצר רושם שהוא אינו ממצה באופן מספק כשמדובר בעובד כה ותיק.

"כל אלה הם לטעמי נימוקים מספיקים שיש בהם כדי לקבוע, שהליך השימוע לא נערך כהלכה, באופן שמצדיק פסיקת פיצוי לטובת העובד", קבע בית הדין ופסק לעובד פיצוי בסך 40 אלף שקל.

עם זאת, תביעת העובד לקבל פיצוי בגין עוגמת נפש והפרת חובת תום הלב נדחתה. "לא מצאתי הצדקה לפסוק לזכות העובד פיצוי נפרד בגין 'עוגמת נפש' ו'הפרת חובת תום הלב', שהרי הוא זכאי לפיצוי בגין 'פיטורים שלא כדין', המגלם את תרופתו לעוול שנגרם לו", נימק בית הדין את החלטתו.

[סע"ש 60484-12-16]

<< לחצו לצפייה: פסקי דין חדשים בדיני עבודה >>