בית הדין לעבודה בתל אביב חייב בשבוע שעבר מעסיק לפצות עובדת בסך 50 אלף שקל בשל פגיעה בפרטיותה. "התנאי להתקנת תוכנה שמסוגלת לעקוב גם אחר פעילותו של העובד מותנית יידועו שכך נעשה וקבל הסכמתו המפורשת", הבהיר בית הדין לעבודה.
"ואף אם מילא המעביד אחר תנאים אלה אין בכך כדי להקנות לו רשות לעקוב אחר פעילותו הפרטית של העובד. בגלישה לכל אתר, בצפייה בתכני המיילים של העובד ואף לא בכותרת של אותם מיילים. מפיו של המעסיק עלה שהוא ניטר אחר כל פעולה ופעולה שהיא עשתה במחשב, משך שנים, מבלי אף ליידע אותה על כך".
קראו עוד במעסיקולוג:
* העליון: קריאת דוא"ל של עובד ממחשב החברה מפרה את זכותו לפרטיות
* בית הדין הארצי הורה על הפסקת השימוש בשעון נוכחות ביומטרי בשל פגיעה בפרטיות העובדים
* המעסיק חויב בפיצוי בסך 20 אלף שקל, לאחר שנכנס לחשבון הדוא"ל שסיפק לעובד
העובדת הועסקה בתחילה כמתמחה למשפטים במשרד עו"ד, ולאחר שעברה את בחינות הלשכה החלה לעבוד במשרד כעו"ד עד להתפטרותה כשנתיים לאחר מכן. בכתב התביעה נטען בין היתר שהמעסיק עשה שימוש במערכת מעקב לפקח ולנטר את פעילותה במחשב, תוך פגיעה בפרטיותה והפרה של חוק הגנת הפרטיות וחוזה העבודה.
"לראות את עורמתה"
מאחר שבית הדין לעבודה אינו מוסמך לפסוק פיצויים לפי חוק הגנת הפרטיות, הדיון נסוב רק על טענת העובדת להפרת חוזה העבודה.
המעסיק טען להגנתו שמערכת המעקב בה השתמש אינה חודרת לתיבות המייל, וכי "רק נושאי הגלישה בלבד נרשמים ולא תוכנם… נרשם נושא הכניסה למחשב, להיכן בתפריט המחשב נכנסו העובדים במהלך היום".
עוד טען המעסיק כי "בגלל אי ידיעתה ניתן לראות את עורמתה שהרי בגלל שחשבה שאין – הרשתה לעצמה במשך שנים רבות ימים ושעות וחודשים ושבועות לגלוש במהלך זמן העבודה לאתרי פנאי פלוס, למפלגת קדימה, לכתובת באינטרנט, ורק לא לעבוד".
לדברי המעסיק, תוכנות מעקב מעין זו שהוא השתמש בה מותקנות במשרדי ממשלה שונים, והן מהוות כלי עבודה מקובל.
נשען על החוק הקיים
"אין ספק שפעולות המעקב והניטור שביצע המעסיק מהוות הפרת של פרטיותה של העובדת", פסק בית הדין. "טענת המעסיק כי תוכנות מעין אלו מותקנות במשרדים שונים של הממשלה נטענה מבלי שתובא לכך כל אסמכתא".
כאמור, בית הדין לעבודה אינו מוסמך לפסוק פיצויים לפי חוק הגנת הפרטיות, אולם הוא הסתמך על חוק זה על מנת לדעת מהם הפיצויים הראויים המשקפים את הנזקים שנגרמו לצד שפרטיותו הופרה ולפגיעה באינטרסים החברתיים המוגנים. "סכום הפיצוי הראוי צריך לכן להיפסק לאור הפיצוי הקבוע בחוק הגנת הפרטיות ולאור סכום הפיצויים המקובלים בפסיקת בית הדין לעבודה בגין פגיעה בפרטיות העובד", קבע בית הדין.
בית הדין אף נעתר לבקשת העובדת להוציא צו להחרמת החומרים שאסף לגביה המעסיק. כך חויב המעסיק להעביר לידיה את כל החומרים שאסף לגביה באמצעות מערכת המעקב ולהשמיד כל עותק שקיים בידו של המערכת. המעסיק נדרש לאחר ביצוע הצו להגיש תצהיר אימות שיעיד על כך שמילא אחר הוראות פסק הדין.
[סע"ש 60161-06-16]