50 אלף שקל לעובדת על פגיעה בפרטיותה: "העירו לי שאני מבזבזת נייר טואלט"

בית הדין לעבודה בתל אביב פסק לאחרונה פיצויים בגובה 70 אלף שקל לעובדת, הכוללים פיצוי בסך 20 אלף שקל בשל פיטורים שלא כדין, ופיצוי בסך 50 אלף שקל בשל פגיעה קשה בפרטיותה.

"כבר פעם אחת הם העירו לי על זה שאני מבזבזת הרבה נייר טואלט. אני מרגישה שעוקבים אחריי לשירותים. אני מרגישה מושפלת. יושבות איתי שתי מנהלות בכירות, ומנהלות איתי שיחה על קקי? הם אמרו לי שהם רואים במצלמות שאני סותמת את השירותים" – אלו מקצת הדברים שאמרה העובדת לממונה עליה, כאשר תיארה בפניה בכאב את ההשפלה שהיא חווה כתוצאה מהמעקב שמתבצע אחריה.

קראו עוד במעסיקולוג:
^* העליון: קריאת דוא"ל של עובד ממחשב החברה מפרה את זכותו לפרטיות
^* בית הדין הארצי הורה על הפסקת השימוש בשעון נוכחות ביומטרי בשל פגיעה בפרטיות העובדים
^* המעסיק חויב בפיצוי בסך 20 אלף שקל, לאחר שנכנס לחשבון הדוא"ל שסיפק לעובד

לאחר כשבועיים, התנהלה שיחה נוספת בין השתיים באותו עניין: "זה כבר יותר מדי בשבילי. אני מרגישה כאילו, שכאילו עוקבים אחריי, מתעללים בי, לא נותנים לי לעשות את הדבר הכי בסיסי שיש לי. זה פשוט כואב לי", ואז נשמעת המנהלת מרגיעה את העובדת ואומרת לה: "אני יודעת נשמה שלי, יואו אל תבכי, די אל תבכי בגלל זה".

בהמשך מספרת העובדת לאותה מנהלת: "הגעתי למצב שהייתי צריכה לחשוף משהו אישי שלי, רפואי שלי, שיעזבו אותי עם הנושא הזה…"

היא אף סיפרה למנהלת שהלכה לרופאה בגלל כאבים שחשה בחזה, וקיבלה תרופות הרגעה. "זה אשכרה התחיל להיות ממש חרדות, אני אשכרה מחפשת מי עוקב אחריי, מי הולך אחריי לשירותים, מי מחפש אותי".

הרדיפה וההתנכלות גברו

"לאחר ששמענו את עדותה הכנה והפגועה של העובדת, מצאנו כי התנהגותה של החברה חורגת מגדר התנהגותו של מעסיק סביר, אינה מתקבלת על הדעת ולא מצויה בגדרי ההגנה שמספקת זכות-היתר של המעסיק לניהול עסקו כראות עיניו", הבהיר בית הדין לעבודה.

"האמנו לעובדת שהרגישה מושפלת עד עפר, רדופה וחרדה מהמעקב שביצעה אחריה החברה, בין במישרין ובין באמצעות עובדת הניקיון, אחרי הרגלי הניקיון, ההגיינה והשירותים של העובדת", הוסיף בית הדין. "גם בעת עדותה בפנינו השפילה העובדת מבטה אל הרצפה כל אימת שנדרשה לומר דבר מה בענין זה, נראתה נבוכה והעידה בלחש".

לטענת העובדת, לאחר שדיווחה לממונה עליה על המתרחש, הרדיפה וההתנכלות כנגדה רק גברו, עד שלבסוף מצאה עצמה מועמדת לפיטורים באמתלות כוזבות. פיטוריה נעשו בהליך פגום של שימוע למראית עין, לאחר שהעזה למחות נגד הפרקטיקות הפסולות שפגעו בפרטיותה.

"לעשות רעש ולנער את כולם"

במהלך השימוע הוטחו בה לטענתה האשמות כזב בדבר פגמים בעבודתה, אותם שמעה לראשונה במעמד השימוע, עד שלבסוף נאמר לה שהסיבה לפיטוריה היא שהתברר לחברה שהעובדת שלחה קורות חיים והציגה מועמדות למשרות שונות. העובדת הסבירה שחיפשה עבודה אחרת בשל הפגיעה המתמשכת בפרטיותה וההתנכלות המתמשכת שחוותה.

החברה טענה להגנתה שהעובדת לא "סומנה" במטרה מתוך רצון להשפיל אותה, אלא קיבלה יחס דומה לעובדות אחרות בחברה המחויבת לשמירה על תנאי תברואה והיגיינה נאותים במקום העבודה, לרבות בחדרי השירותים הציבוריים.

בתחילה טענה החברה שהמצלמות שהותקנו בכניסה לחדרי השירותים נועדו לצרכי אבטחה בלבד, למניעת גניבות ופריצות. לאחר מכן נטען שמדובר במצלמות דמה בלבד. לבסוף, הודתה אחת המנהלות בחקירתה הנגדית שהוצבו מצלמות בשירותים כדי למנוע את "מצבם הלא נעים של השירותים", כאשר המטרה היתה "לעשות רעש ולנער את כולם", כלשונה.

מרחב אישי, מוגן ופרטי

על אף שהיקפה של הזכות לפרטיות אינו תחום ומוגדר מראש, הפסיקה דנה במקרים רבים המתארים פגיעה בפרטיותו של העובד, שאותה על בית הדין לאזן עם הפררוגטיבה הניהולית של המעסיק. בעידן בו עובדים מבלים שעות רבות במקום העבודה, הנחת המוצא היא שיש להם צורך במרחב אישי מוגן ופרטי, בו למעסיק אין יד ורגל – ובטח שאינו רשאי לשלוט ולפקח עליו.

"לעובדת היתה ציפיה לגיטימית, שאנו שותפים לה, כי גם בד' אמותיו של המעסיק, תעמוד לה הזכות לפרטיות, ודאי בכל הנוגע למקום האחד אליו גם המלך הולך לבד – השירותים", ציין בית הדין בהחלטתו.

מנכ"ל החברה, שנכח בשימוע שנערך לעובדת, חש לא בנוח עם נושא השירותים שעלה וביקש להסית את הדיון. "למותר לציין, כי חוסר הנוחות של מנכ"ל החברה אשר התבקש לדון במסגרת שיחת השימוע על תדירות ביקוריה של העובדת בחדרי השירותים והאופן בו בלשה החברה אחריה, הם כאין וכאפס לעומת תחושות הפגיעה של העובדת עצמה", הבהיר בית הדין.

כך נפסק לעובדת פיצוי בסך 50 אלף שקל בשל הפגיעה הקשה בפרטיותה, נוסף על פיצוי בסך 20 אלף שקל לאחר שפיטוריה לא נעשו בהתאם לדין.

מעסיקולוג נמנע באופן חריג מפרסום מס' ההליך, על מנת לשמור על פרטיות העובדת ששמה המלא צוין בפסק הדין.

<< לחצו  לצפייה: פסקי דין בנושא הזכות לפרטיות של עובד >>