המסעדה חויבה בפיצוי בסך 300 אלף שקל בשל פגיעה בהתארגנות עובדים
מעסיקולוג6:00
בית הדין לעבודה ציין בהחלטתו שמדובר בהפרות חמורות ומתמשכות שגוררות פיצוי גבוה אף יותר. אז מדוע הוחלט להקל על המעסיק?
האם ביצעה מסעדה בתל אביב פעולות שיש בהן כדי להפריע למהלך ההתארגנות הראשונית של עובדיה? והאם קמה לעובדים הזכות לפיצוי לפי סעיף 33יא לחוק הסכמים קיבוצים?
בשאלות אלו דן לאחרונה בית הדין לעבודה בתל אביב, ובמסגרת פסק דין המשתרע על פני כ-70 עמודים הכריע שהמסעדה אכן הפרה את זכות ההתאגדות של העובדים – וחייב אותה בפיצוי בסך 300,000 שקל.
"אנו ערות לכך כי לאחרונה ניתנו מספר פסקי דין בבתי הדין האזוריים, חלקם הוזכרו על ידינו, אשר פסקו פיצוי גבוה בהרבה לאור נסיבותיהם המיוחדות", ציינו השופטות בהחלטתן. "בנסיבות תיק זה, משמדובר בהפרות מצטברות ומתמשכות, עם השלכות קשות על ההתארגנות, סכום הפיצוי צריך להיות גבוה מהמוזכר לעיל.
"מנגד, נתנו דעתנו לכך שמדובר במעסיק קטן מבחינת מספר העובדים (אין בידינו נתונים מוכחים בדבר איתנותה הכלכלית של המסעדה) ואנו מבקשות לקבוע קביעה מרתיעה אך שתוצאתה לא תוביל לפגיעה במסעדה אשר תוביל לפגיעה בעובדים. כן שקלנו את העובדה שמדובר בניסיון התארגנות ראשון במסעדה, ואת התרשמותנו כי הטעויות בחלקן נעשו בתום לב, ובטרם הייתה המסעדה מודעת לגבולות המותר והאסור בהתארגנות".
בית הדין ציין כי במכלול השיקולים לקביעת גובה הפיצוי, הוא נתן את הדעת לשלב הראשוני בו ננקטו ההתבטאויות מצד המעסיק, וכן לריבוי הפעולות שנעשו כנגד ההתארגנות, לאופיין של ההפרות ולהשלכותיהן על ההתארגנות – שלא צלחה.
מאחורי הקלעים
בית הדין פסק שהמסעדה הפריעה להתארגנות העובדים באמצעות התבטאויות שונות בשיחות ישירות עם כמה מהעובדים, וכן בהעברת מסרים לעובדים באמצעות הודעות טקסט באשר לכדאיות הצטרפות להסתדרות.
בנוסף נקבע שהמסעדה פעלה מאחורי הקלעים בניסיון להקמת ועד פנימי, ושננקטו שינויים בנהלים שהיה בהם פגיעה בתנאי העסקת העובדים.
המסעדה היא עסק קטן יחסית, המעסיק כ-70 עובדים, וחיובה בסכום גבוה עלול היה להביא לקריסת המסעדה ולפגיעה בעובדים
הוכח שהמסעדה פעלה שלא כדין בתקופה בה יצאו העובדים לשביתה – היא פיטרה עובדים שהיו חברי ועד פעולה או כתוצאה מההתארגנות, ואף זימנה עובדים לשיחות שימוע ונקטה בפעולות אשר הובילו להתפטרות.
שיקול נוסף שהובא בחשבון לצורך קביעת גובה הפיצוי לעובדים, היו הצורך להרתיע מעסיקים אחרים במשק מפגיעה בהתארגנות, ובמיוחד בשים לב לענף ההסעדה המעסיק עובדים צעירים. שיקול לטובת המעסיק היה שהוא הכיר ביציגות ההסתדרות בשלב מוקדם ואף ניהל עמה מו"מ, וכן שהמסעדה היא חברה פרטית, עסק קטן יחסית המעסיק כ-70 עובדים, וחיובה בסכום גבוה עלול היה להביא לקריסת המסעדה ולפגיעה בעובדים.
