בג"ץ דחה בשבוע שעבר על הסף עתירה שהוגשה בפניו נגד בית הדין הארצי לעבודה, בנימוק לפיו הוא אינו משמש כערכאת ערעור על החלטות בתי הדין לעבודה ואין מדובר במקרה חריג המצדיק התערבותו.
"התערבות בהחלטותיהן של ערכאות אלה תיעשה במשורה ובמקרים נדירים בלבד, המקיימים שני תנאים מצטברים: בהחלטה נפלה טעות משפטית מהותית בסוגיה עקרונית בעלת השלכות רוחב, ושורת הצדק מחייבת בנסיבות המקרה התערבות שיפוטית", הבהירו שופטי העליון.
במקרה זה נפסק שלא נמצאה טעות משפטית שנפלה בהחלטת בית הדין הארצי, כמו גם טעות בסוגיה עקרונית או בעלת השלכות רוחב.
ההליכים המשפטיים שמנהל העותר – שתי תביעות, ערעור לבית הדין הארצי ועתירה לבג"ץ – נוגעים לטענתו לפיה חישוב סכום ההשתתפות של גמלת הפנסיה שלו צריך להיערך על פי הסכם הרציפות, ולא על פי הוראות התקנון האחיד כפי שטוענת קרן הפנסיה.
תקדים קוריצקי
פסיקה דומה ניתנה על ידי בית הדין הארצי לעבודה בפרשת קוריצקי בשנת 2009 [ע"ע 754-05], שם נקבע שיש לבצע את החישוב בהתאם להוראות התקנון.
העתירה הנוכחית נשענת על הטענה לפיה יש להחיל גם כאן את קביעת בג"ץ קוריצקי [2944/10], שביטל בשנת 2015 את פסק הדין האמור של בית הדין הארצי לעבודה – והכריע שחישוב הגמלה אכן צריך להתבצע על פי הסכם הרציפות.
עם זאת, מדובר בפסיקה שניתנה מספר שנים לאחר שפסקי הדין בעניינו של העותר כבר הפכו לחלוטים, וזוהי הסיבה בגללה פסק בית הדין הארצי שיש לדחות את התביעה הנוכחית.
"בעוד העותר סבור כי ההלכה שנקבעה בבג"ץ קוריצקי חלה בעניינו, המשיבות מצידן מכחישות טענה זו – ומחלוקת זאת לא נדונה ולא הוכרעה על ידי בתי הדין לעבודה, וזאת משום שהעותר בחר לוותר על בירור התביעה השנייה", הסבירו שופטי העליון.
"לא ייתכן שתובע שביקש מהערכאה הדיונית לדחות את תביעתו, יבקש לנהל את הדיון לגופו לראשונה לפני ערכאת הערעור. והדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מבוקש לברר את המחלוקת לראשונה במסגרת עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק" – במילים אלה נחתם פסק הדין שדחה כאמור את העתירה.
[בג"ץ 5787/21]
