עילת פיטורים סובייקטיבית: די בכך שמבחינת המעסיק התנהלות העובד לא היתה תקינה

"מצאנו לנכון לא לקבוע מסמרות בשאלה האם העובד פעל נכון בנסיבות שנוצרו או שמא מעל בתפקידו. די לנו כי מבחינת המעסיק, התנהלותו של העובד היתה בלתי תקינה והצדיקה שקילת פיטוריו וזימונו לשימוע" – כך ציין בשבוע שעבר בית הדין לעבודה בתל אביב, בפסק דין שניתן בעקבות תביעה שהגיש עובד בטענה שפוטר שלא כדין.

בנוסף נפסק שעל אף שבמכתב הזימון לשימוע לא צוינו טענות המעסיק נגד העובד – אין הדבר מקנה לעובד פיצוי, מאחר שהוא ידע מדוע הוא זומן לשימוע. זאת על אף שבתי הדין לעבודה מקפידים הקפדה יתרה על כללי הפסיקה לעריכת שימוע לפני פיטורים, לפיהם המעסיק מחויב בין היתר לפרט בזימון לשימוע את הטענות נגד העובד בגינן הוא שוקל את פיטוריו.

קראו עוד במעסיקולוג: 
^* עובד זכאי לשימוע גם בחוזה עבודה לתקופה קצובה
^* פסק דין מפתיע: מועמד זכאי לשימוע גם אם טרם החלה העסקתו בפועל
^* שני עובדים פוטרו ללא שימוע, ונפסק שאינם זכאים לפיצוי – שינוי מגמה?
^* העובד השתולל ותקף, נפסק לו פיצוי כי לא פוטר בהתאם לכללי הפסיקה

פיטורים לאלתר? 

העובד הועסק בבית קפה במשך כ-3.5 שנים כטבח ומנהל משמרת. במהלך משמרת ערב במוצאי שבת בה עבד כאחראי משמרת, החליט לסגור את המטבח כך שלקוחות יכלו להזמין אוכל ושתיה מהבר בלבד. הוא טען שעשה זאת בשל היעדרות שוטף כלים במשמרת, ולאחר שלא נותרו כלי הגשה במטבח.

כאשר הדבר נודע למעסיק, הוא הורה לעובד לקחת את הדברים שלו וללכת הביתה. בהמשך הערב זימן המעסיק את העובד לשימוע באמצעות הודעת טקסט.

העובד טען שהוא פוטר באותו מוצאי שבת, כאשר המעסיק הורה לו לעזוב את המקום, אולם נפסק שהעובד פוטר רק לאחר שיחת השימוע, שהתקיימה 5 ימים לאחר מכן.

טענה נוספת שהעלה העובד היתה שההחלטה על פיטוריו התקבלה כבר ביום האירוע, ושהשימוע היה למראית עין בלבד, כדי לצאת ידי חובה.

עם זאת, בית הדין פסק שהשימוע נערך לעובד כדין, ושההחלטה הסופית על פיטוריו התקבלה רק לאחר השימוע. "מהראיות עולה שהמעסיק פעל כפי חובתו על פי דין, וזימן את העובד לשימוע", ציין בית הדין בהחלטתו. "לא מן הנמנע שהמעסיק היה משתכנע מדברי העובד, כי בנסיבות שנוצרו באותו ערב לא היתה לעובד ברירה אלא לפעול כפי שפעל. לו היה משתכנע בכך, לא מן הנמנע שהיה מחזיר את העובד לעבודה".

"לא ניתן להתעלם מכך שהמעסיק ראה בחומרה רבה את התנהלות העובד במשמרת", הוסיף בית הדין. "המעסיק הסביר בתצהירו מדוע התנהלות זו אינה מקובלת ועלולה היתה לגרום נזק תדמיתי וכלכלי. המעסיק אף הודיע לעובד במהלך המשמרת, שהוא נדרש ללכת הביתה. מכל אלה עולה כי אכן היתה למעסיק כוונה לפטר את העובד. נציין כי עובד שמוזמן לשימוע, בדרך כלל הדבר בא על רקע כוונה של המעסיק לפטרו. בעניין זה אין שוני בין עניינו של העובד לבין עובדים אחרים שמוזמנים לשימוע על רקע התנהלותם".

בית הדין: פגמים בשימוע

לאחר שבחן את העדויות ואת הראיות שהוצגו בפניו, פסק בית הדין שבהליך השימוע והפיטורים נפלו מספר פגמים – לאחר השימוע לא נמסרה לעובד הודעה בכתב ובה החלטה על תוצאות השימוע. "לוּ היה נמסר מכתב כאמור, היה ניתן לוודא אל נכון האם העובד פוטר, כפי שעולה מהראיות, או שמא קיבל התראה של שבועיים ללא שפוטר", הסבירה השופטת הדס יהלום.

בנוסף, לא נערך פרוטוקול של הדיון, והשופטת יהלום ציינה כי "לוּ היה נערך פרוטוקול, ניתן היה להיווכח מה הטענות שעלו נגד העובד ומה היו תשובותיו".

בשל נסיבות הזימון לשימוע ולעדותו של המעסיק, לפיה מדובר במקרה שעלול היה לגרום לו נזק כספי, הוחלט להעמיד את סכום הפיצוי לעובד בשל הפגמים שנפלו בהליך פיטוריו על שכר חודש אחד, כלומר כ-4,000 שקל.

בנוסף נפסקו לעובד פיצויי פיטורים בסך כ-14,000 שקל, דמי הודעה מוקדמת בסך כ-4,000 שקל, תמורה עבור עבודה בשעות נוספות בסך 14,600, וכן פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות פנסיוניות בסך כ-4,500 שקל.

[סע"ש 27531-01-16]

<< לחצו לצפייה: פסקי דין בנושא שימוע לפני פיטורים >>